"עובדה", תוכנית סיום העונה, יום ב' 21:00, ערוץ 2 קשת
"עובדה" - תוכנית התחקירים המובילה של זכיינית ערוץ 2 קשת, תסגור הערב (ב') את העונה ה-19 שלה, ואילנה דיין יכולה לסמן, עם כל צוות התוכנית, "וי" גדול לצד העונה הזאת, העונה השנייה הנצפית ביותר בכל תולדותיה, עם ממוצע רייטינג של כ-26%.
כתבתי כאן כבר בעבר שאיני מחבב את סגנונה של אילנה דיין. עניין של טעם אישי שקשה לי אפילו לנמקו. לחובתה עומדת גם הפרשה הבלתי נגמרת בעקבות תחקיר "וידוא ההריגה" המפורסם, עניין שהתגלגל לפתחו של בית המשפט העליון.
אבל בואו נניח לסוגיה המטרידה הזאת ונשוב מהיכלי המשפט אל אולפני הטלוויזיה: אולי בלי להתכוון לכך, הצליחה קשת לנסח את המודל המנצח לשילוב תכנים איכותיים בטלוויזיה מסחרית: "עובדה" מקוצרת לפני תוכנית עתירת רייטינג היא מתכון טוב למשוך את הצופים, שהצביעו בעד "עובדה" בשלט.
אלא שעם כל הכבוד להצלחה המקצועית והמספרית, מי שקורא את הנתונים בין השורות, מגלה מה באמת אוהב עם ישראל: עם כל הכבוד לראש המוסד בדימוס מאיר דגן, הרי שהתוכנית הנצפית ביותר, באחוזים ניכרים, של "עובדה" השנה, הייתה זו שעסקה בפרשת הילד שאומץ בישראל ונמסר לבסוף לסבתו באוסטרליה.
כלומר, עם כל הכבוד למה ש"חשוב", הקהל הישראלי עדיין מעדיף את המלודרמות סוחטות הדמעות שמייצרת המציאות.
כך או כך, את ההצלחה של "עובדה" יש ללמוד בבתי-הספר לטלוויזיה: המוצר הוא כמובן חשוב, אך חשוב לא פחות ממנו הוא "פרוגרמינג" נבון, כמו זה שהפך את "עובדה" של העונה הנגמרת לממרח טעים בין שתי פרוסות הלחם והשעשועים האהובות עלינו.
אגב, כתבת הסיום של התוכנית עוסקת באחד המבצעים הגדולים של צה"ל מחוץ לגבולות ישראל: חיסולו של אבו-גי'האד במבצע משולב של שייטת 13 וסיירת מטכ"ל, אי-שם לפני 25 שנה.
העובדה שמרבית אזרחי ישראל לא היו זקוקים להסרת החיסיון הרשמית על הפרטים (לפני כחודש) כדי לדעת אותם, לא תפגע כנראה ברייטינג: אנטבה, אביב נעורים, אבו-ג'יהאד.
אנחנו אוהבים מאוד מורשות קרב מוצלחות, בעיקר בתקופות שבהן נראה כאילו הניצחון הוא מאיתנו והלאה.