לפחות מבחינה אחת, אין ספק שאדוארד סנודן, עובד קבלן בסוכנות ביון אמריקנית, שהדליף את סודות המעקב האלקטרוני של ארה"ב וחולל טלטלה עזה במערכת המודיעין הלאומית, נחל ניצחון גדול במלחמה שהכריז על מעסיקיו לשעבר. הלגיטימיות של פלישה ממשלתית מסיבית למידע פרטי של אזרחים עלתה בין לילה לראש סדר היום הציבורי בארה"ב והנושא צפוי להישאר שם זמן רב. זו היתה מטרתו הראשונה במעלה של המדליף.
סנודן כבר החל להריח את הניצחון, אף על פי שגורלו האישי לוט בערפל כבד. "אני חושב שכבר התחולל שינוי", הוא אמר בראיון וידיאו לעיתון הבריטי "גארדיאן", שנתן פומבי להדלפות. "כל אחד מבין עכשיו עד כמה הידרדר המצב - ואנשים מדברים על כך. לאזרחים יש הכוח להחליט האם הם מוכנים להקריב את הפרטיות שלהם על מזבח המעקב הממשלתי".
הסיפור האישי של סנודן מסייע להניף את סוגיית הציתותים האלקטרוניים למרכז השיח הלאומי. האם הוא גיבור או אויב הציבור מספר 1? בוגד או חושף שחיתות שלטונית כבירת ממדים? ראשי קהיליית המודיעין האמריקנית, שחנון בן 29 השפיל אותם עד עפר, מחוקקים מסוימים על גבעת הקפיטול ופוליטיקאים אחרים מוקיעים את סנודן ודורשים לפתוח בהליכי הסגרתו לארה"ב מהונג-קונג, או מכל מדינה אחרת שבה ימצא מקלט. לגבי דידם, הוא צריך להינמק בכלא עד יומו האחרון. ממשל אובמה לא הבהיר מה דעתו על המדליף, אך תמיכתו הבלתי מתפשרת של הנשיא בתכניות המעקב האלקטרוני מראה איך מצטייר סנודן בבית הלבן.
אבל בקהילת האינטרנט, בטוויטר, בפייסבוק ובטורי הטוקבקים באתרים מקוונים המדליף הוא כוכב עליון, דויד עם קלע אלקטרוני שהצליח להפיל את הגוליית המודיעיני בצליפה מכוונת היטב. הוא מצטייר כחבר במועדון אקסקלוסיבי של מדליפים שביקשו לחשוף עוולות שלטוניות, ובהם דניאל אלסברג (מסמכי הפנטגון) וג'וליאן אסאנג' (וויקיליקס). באתר של הבית הלבן עלתה עצומה שקוראת לנשיא לחון את סנודן אם יוגש נגדו כתב אישום. עד 10 בערב, אמש (ב', לפי שעון ישראל), חתמו עליה 22 אלף אנשים. על פי תקנות הבית הלבן, עצומה צריכה לצבור 100 אלף חתימות לפני שהנשיא יגיב עליה. מנסחי העצומה מתארים את סנודן כ"גיבור לאומי".
אך התמיכה אינה מוגבלת לרשת. אישים משני הקצוות של הסרגל הפוליטי התאחדו בהבעות אהדה לסנודן. השדרן הימני הקיצוני, גלן בק, שמציג עצמו ידיד נאמן של ישראל, צייץ אתמול, שהמדליף הוא "גיבור אמיתי". הבמאי מייקל מור, אייקון של השמאל, צייץ: "סנודן - גיבור השנה... פטריוט שייסיע לאמריקה לכוונן את המצפן המוסרי שלה".
אך על פי סקר של "וושינגטון פוסט", שמתפרסם היום, סבורים רוב האמריקנים שהממשל צריך להוסיף להתמקד בחקירות נגד טרוריסטים פונטציאליים, גם אם החקירות האלה יפגעו בפרטיות האזרחים. 56% אמרו, שניטור של נתוני שיחות טלפוניות של אזרחים הוא קביל. 42% הביעו התנגדות. יתר על כן, מיעוט גדול, 45%, גורס שהממשל צריך להרחיק לכת עוד יותר ולנטר את התקשורות האלקטרוניות של כל האזרחים, אם הדבר יסייע בחשיפת טרוריסטים. 51% הביעו התנגדות.
אבל הדעות האלה עשויות להשתנות בעקבות התעצמות השיח הציבורי על האיזון בין השמירה על הפרטיות לבין הצורך להילחם בטרור. ג'יימס במפורד, אחד מהמומחים המובילים בארה"ב לריגול אלקטרוני, הכריז אתמול, ששאיבת הנתונים של מיליוני שיחות טלפון היא פשוט "בלתי שפויה".
במפורד, שכתב ארבעה ספרים על הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), שירות הביון שמצותת לתקשורות טלפוניות ואלקטרוניות ברחבי תבל (ומתברר שגם בארה"ב עצמה), אמר בראיון ל"פוליטיקו", כי תכנית המעקב הטלפוני היא מקרה נוסף שבו הסוכנות עוברת על החוק בתואנה שהיא מבקשת להגן על ארה"ב מפני טרוריסטים.
"אם רוצים לעשות זאת, צריכים לתת לך גושפנקה חוקית", אמר במפורד. "300 מיליון אנשים חיים בארה"ב, אז מה המעקב אמור לעשות? זה פשוט מטורף. אדם שפוי לא היה מבקש גישה לתקשורות של כל אזרח בארה"ב".
"אני משוכנע שאנשי הסוכנות לביטחון לאומי טוענים שבאמצעות המידע הזה הם יכולים למנוע התקפות טרור ע"י חשיפת טיפוסים כמו שני האחים שחוללו פיגוע בבוסטון לפני שהם יבצעו את זממם", הוסיף המומחה. "אבל מעולם לא נמצאה הוכחה שאכן כך הדבר".
לטענתו, הבעיה בטיעון הזה היא, שהממסד המודיעיני בארה"ב לא הצליח למנוע שורה ארוכה של פיגועים וניסיונות לפיגועים למרות כל הציתותים והמעקבים: הפיגוע הראשון במרכז הסחר העולמי בניו-יורק ב-1993, פיגועי 11 בספטמבר 2001, ההתקפה על ספינת הצי האמריקני "קול" בתימן, הפיצוצים בשגרירויות ארה"ב במזרח אפריקה, יזמת המחבל בתחתונים שניסה להפיל מטוס בשמי מישיגן, והניסיון לפוצץ מכונית בטיימס סקוור.
"אם היתה בעיה במציאת כל האנשים שהיו אחראים לפיגועים האלה לפני ביצועם, אז אולי במקום להגדיל את ערימת השחת (כלומר רישומי שיחות הטלפון של אזרחים), צריך לשכור אנשים שיודעים לחפש מחטים בערימות השחת", אמר במפורד.