הקשחת כללי המיסוי האמריקאיים גובה מחיר מהבנקים הישראליים. לפי הערכות במערכת הבנקאית, בתוך כשנתיים משכו לקוחות בעלי אזרחות אמריקאית 4-5 מיליארד דולר מהבנקים הישראליים.
אמנם לא מדובר בסכום שיכול לערער את יציבות הבנקים, הואיל והוא מהווה אחוזים בודדים מתוך סך פיקדונות הבנקים; ועדיין זהו סכום לא מבוטל, ובחלק מהבנקים מציינים כי הוא גבוה מתחזיות מוקדמות שהיו בבנקים לגבי היקף המשיכות.
"הפגיעה אינה מתבטאת רק בירידה בנכסים, אלא גם בירידה בהשקעות. חלק מאותם לקוחות - במיוחד האמידים שבהם - ביצעו עם הכספים השקעות ורכישות בישראל. כעת סיכוי נמוך שהם ישובו ויבצעו את אותן השקעות, לאחר שהעבירו את הכספים בחזרה לארה"ב", העריך מקור באחד הבנקים.
הכספים שהוצאו מהבנקים הישראלים הועברו ברוב המקרים בחזרה לבנקים אחרים בחו"ל - בעיקר בארה"ב. חלק לא מבוטל מהכספים נותב לצורך רכישת נדל"ן בישראל - במיוחד דירות יוקרה - מה שעוד יותר ליבה את המחירים בפלח שוק זה, שממילא נחשבים לגבוהים למדי.
משיכת הכספים נעשית כחלק מהיערכות ליישום כללי ה-FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) שצפויים להיכנס לתוקף בסוף השנה. החוק מחייב מוסדות פיננסיים בעולם לדווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים בעבור אזרחים אמריקאים כדי לגבות מהם מס, וזאת גם אם אותם אזרחים לא מתגוררים בארה"ב.
לפי הערכות, בישראל מתגוררים כ-100 אלף אזרחי ארה"ב. הבנקים נערכים ליישום הפטקה זה יותר משנה. תהליך זה כלל מיפוי לקוחות בעלי אזרחות אמריקאית - כלומר מחזיקי דרכון או גרין קארד אמריקאי - וזאת גם אם הם מתגוררים בישראל ובעלי אזרחות ישראלית. במסגרת התהליך, הבהירו הבנקים ללקוחות הרלוונטיים את משמעות כללי הפטקה: על הבנקים לאתר חשבונות בנק של אמריקאים, להחתים אותם על טפסים מתאימים ולהעבירם לרשויות המס האמריקאיות, ובמידת הצורך אף לעשות ניכוי מס במקור של כ-30%.
בעקבות הליך זה, החליטו לקוחות רבים למשוך את הכספים ולהחזירם לארה"ב, הואיל וממילא אין יתרון מיסוי בהחזקת הכספים בישראל. אחרים החליטו למשוך את הכספים ולרכוש נדל"ן.
בבנקים מעריכים כי גל עזיבת הכספים נבלם. "סיימנו את תהליך סימון החשבונות האמריקאיים. מי שרצה לעזוב כבר עזב", העריך מקור באחד הבנקים.
"יכולת מתאימה"
הידוק הרגולציה האמריקאית בכלל, וכללי הפטקה בפרט, הגדילו את המודעות של הגופים הפיננסים המקומיים לרגולציה האמריקאית. אחד הכללים שקבעה רשות ני"ע האמריקאית, הוא שמי שמנהל השקעות לתושב ארה"ב חייב להיות בעל רישיון לייעוץ בני"ע אמריקאי.
הגבלה זו מתייחסת לתושבים אמריקאים (ולא לכל בעלי האזרחות האמריקאית), שמנהלים נכסים בישראל. ככל הידוע, ישנם שני גופים מקומיים שהם בעלי רישיון אמריקאי - בית ההשקעות אנליסט ו- Clarity KCPS העוסק בניהול הון ללקוחות אמידים ומוסדיים.
ב-KCPS, המנהל כיום נכסים בכמיליארד וחצי דולר, זיהו את ההזדמנות שנוצרה, והם מנסים להדק קשרים עם הבנקים המקומיים כדי להיות מנהלי ההשקעות של לקוחותיהם האמריקאים. "יש לקוחות אמריקאים שרוצים להישאר בבנקים הישראלים, שנחשבים יציבים ושמרניים", אומר טל קינן, מנכ"ל KCPS. "אנחנו מהווים פתרון לתושבים אמריקאים שרוצים לנהל השקעות בישראל, כי בניגוד לבנקים, יש לנו יכולת ורישיונות מתאימים לנהל להם את התיקים", מוסיף קינן ומעריך כי פניתן לגייס מנישה זו יכול להגיע למאות מיליוני דולרים.
עוד נציין, כי הבנקים אמנם נפגעו מכללי הפטקה, משום שחוץ מהעלויות הגבוהות של הקמת מערך מתאים, הם גם הפסידו נכסים ביותר מ-4 מיליארד דולר שיצאו מחשבונות הבנקים; אלא שב-KCPS מעריכים כי לצד הפגיעה שספגו הבנקים, נוצרה להם גם הזדמנות.
נזכיר כי קיים לחץ בכל העולם, ובמיוחד במרכזי הבנקאות המסורתית, סביב סוגיית הסודיות הבנקאית. שינויים רגולטוריים - ובראשם אלו שממשלת ארה"ב מובילה - גרמו לכך שמעמדה של שוויץ, בירת הבנקאות הפרטית, נסדק. לדברי ערן פלג, מנהל ההשקעות הראשי של KCPS, ישנם לא מעט לקוחות יהודים שהבינו זאת ומחפשים חלופה.
"ישנם ניצנים של מגמה, שלפיה יהודים אירופים ודרום אמריקאים חושבים להעביר כסף לבנקים בישראל. הדבר נובע הן מכיוון שהמערכת הבנקאית בישראל נתפסת בטוחה, ומכיוון שהאטרקטיביות של שוויץ כמרכז בנקאי בניהול ההון יורדת. בנקים שינצלו זאת נכון, יכולים ליהנות מהמגמה הזו", אומר פלג.