ליוויתי את שרון גל בשבוע הקשה בחייו. שבוע שהתחיל בהודעות על פרישה מ"לילה כלכלי", ומהר מאוד נסוב על הפרסומים בנושא התנהלותו בערוץ 10. הכותרות היו סנסציוניות, רוב הכתבים נתלו להגנתם בצמד המילים "המשטרה בודקת". בודקת, ולא חוקרת. מספר ימים אחר כך קבע מפכ"ל המשטרה כי אין חומר המצדיק חקירה פלילית. נפגשתי עם גל יום-יום. הוא חווה הרבה רגעים קשים ונפילות עצומות.
כוחו של עיתונאי להחריב עולמות מחייב משנה זהירות. כתיבה בעט יכולה להיות כתיבה בדם. האם נחצו קווים ב"פרשת שרון גל"? תשפטו בעצמכם.
להציל את הקריירה
- מה עבר עליך מרגע היוודע החשדות ועד פרסומם?
"קיוויתי, באמת, שתיעשה עבודת תחקיר עיתונאית אמיתית, וידברו עם האנשים במערכת שעבדו קרוב אליי. הם יודעים הכול ויספרו את האמת, וכך לא יגיעו לתוצאה הזו, כי זו לא המציאות. מערכת 'לילה כלכלי' הכי יציבה מבחינה פרסונלית. אנשים עבדו בשביל הסמל 'לילה כלכלי', שהייתה לי הזכות להמציא ולבנות. היינו משפחה. הרבה שעות ביחד".
- כשנפגשנו לראשונה הזכרת מחשבה על אקדח.
"זה היה רגע אחד של ייאוש עמוק ומחשבה שעשו לי מעשה נוראי. בא לי להכאיב להם. עלתה לי מחשבה שהעורך ישמור לי מקום בשער העיתון, ויפרסם את מכתב ההתאבדות שלי. ככה אני אחסוך את הפגיעה ל-200 אנשים נוספים בעשור הקרוב, כי עוד אנשים ייפגעו כמוני.
"הבנתי איזה כוח יש לי אם אעשה כזה סיפור. ירעדו אמות הסיפים ויחשבו פעמיים לפני שמקיזים את דם הקורבן הבא. אולי דפקו לי את הפרנסה, אבל לפחות יצטרכו לפצות את ילדיי בהרבה כסף, וכך אדאג להם כלכלית. אבל אז המחשבה המטופשת חלפה, כי אני לא אעולל זאת לילדים שלי".
- טעית במשהו?
"כן, בטח. לא נתתי מספיק כבוד במקום שבו הכבוד מאוד חשוב, ולא ידעתי את זה. גם אם מישהו מחליט לעשות מהלך קיצוני מסוים, אולי יש דרך יותר רכה. זה השיעור".
- אמרו שמכרת אייטמים, וערוץ 10 לא הגיב. התאכזבת?
"מאוד. ציפיתי שיגנו על כבודי ועל כבוד התוכנית, שאין בה שום שטיקים וקומבינות. מעולם לא הייתי חלק מהמשחק הזה, לא הסכמתי שיצ'פרו אותי. מה אני? תחנת שידור פירטית שאפשר בה למכור אייטם? אתם הרי יודעים מה היה. הרי גם ההערות שקיבלנו ממועצת הרשות השנייה לא היו בגללי באופן אישי. הקפדתי על כללים בצורה אובססיבית. לפחות תגנו על 'לילה כלכלי'. אני מילא, אותי החלטתם לקבור. גם אם הייתה בדיקה, זה הליך פנימי שאסור לתת לו פומבי.
"דבר שני, הייתי פה 12 שנים. נתתי פה את הדם. אתם יודעים כמה המקום הזה היה, ועדיין, חשוב לי. גרתי שם. המקום היה לי בית. הייתה לי ספה בחדר, לימים שבהם לא נרדמתי בגלל התוכנית. מה יותר מסור מזה? אתה מצפה לקול אחד שפוי - ולא היה".
תגובת ערוץ 10: "לא היה מעולם ולא יהיה אף פעם תוכן שיווקי בתוכנית 'לילה כלכלי'".
התעסקו במיניות שלי
- אתה טוטלי גם בחיי הזוגיות?
"כשאני אוהב, אני אוהב עד הסוף. הייתה לי חוויה אחת עם בת זוג שנגמרה בפיצוץ גדול ועם פגיעות פנימיות שלי. גם שם היו רוחשי רעה, אנשים שגרמו לפרימת הקשר. היא הייתה בהריון, ועמדנו להינשא, ואנשים מזיקים מסביב גרמו לזה להתפוצץ. הייתי גמור. מאז קשה להיכנס לי ללב. נאטמתי. ימים שלמים אמרתי תהילים. התפללתי לאלוהים שיציל את התינוק שלנו ויציל את הזוגיות שלנו. עשיתי הכול, ולא הצלחתי.
"מאז אני אדם פצוע. זה מסביר את החרדתיות שלי כלפי הילדים כיום. הם החולשה הכי גדולה שלי. תמיד נורא רציתי ילדים, ואחרי מה שקרה חשבתי שאולי לא יהיו לי. כשנולדו שיר ויונתן, קיבלתי חיים. אם שיר תתקשר שכואב לה הגרון, תוך שעתיים יכאב גם לי. כשיונתן קופץ על הספה מאושר, אני מאושר. לכן אני לא מסוגל לפגוע באנשים".
- דומה שבסיפור הזה נחצו קווים אדומים בעיסוק במיניות שלך.
"היה הרבה רוע בטיפול בסיפור הזה, כי בדלת האחורית הייתה התעסקות מאוד מעמיקה במיניות שלי. קראתי בצער את כל מה שנכתב כמעט באובססיביות בעניינים שאמורים להיות מאוד אישיים. לא היה הוגן לעסוק בזה, כי המניע היה רכילותי לגמרי. נדמה לי שנשבר במקרה שלי שיא מסוכן. נחצה כאן קו אדום.
"וידוי נוסף, בנושא שאני מבין שמעסיק רבים, אין לי כל כך מושג למה: אני מאוד אוהב נשים, במיוחד יפות וחכמות, ואחת באופן מאוד מיוחד עכשיו. אבל כן, אני טיפוס סקרן, ויצא לי לבלות עם בני מיני מדי פעם בחיי. רומנים היו לי רק עם בנות המין היפה. אני מקווה שעכשיו, כשאמרתי את זה - העיסוק בזה ייפסק".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי.