חובבי הבירה ספגו בחודש אפריל האחרון מהלומה לא פשוטה. ועדת הכספים של הכנסת החליטה שמס הקנייה שהוטל על בירה באופן זמני, יהפוך לקבוע. בפועל מדובר על מס של 4.19 שקלים לליטר, לעומת מס של 2.18 שקל לליטר. המס חל באופן שווה על בירות מקומיות ועל בירות מיובאות והוא אמור להזרים לקופת האוצר כ-245 מיליון שקל בשנה.
המשבר שאיתו מתמודדים יצרני וצרכני הבירות הוביל לפיתוח טכנולוגי מפתיע. אחרי שהטלפון הסלולרי, הטלוויזיה ואפילו הרכב, הפכו למוצרים חכמים - הגיע הזמן להפוך גם את ברז הבירה לחכם יותר. סמארט בירה. סטארט-אפ ישראלי ששמו וייסבירגר (Weissbeerger) השתחל בדיוק לנישה הזאת. המוצר שמפתחת החברה מאפשר לפאבים לחסוך כסף, להגדיל את ההכנסות מבירה וגם לנהל טוב יותר את שרשרת האספקה.
וייסבירגר הוא סטארט-אפ ייחודי שמציע מערכת בקרת אלכוהול. אנשי החברה פיתחו את Alcohol Analytics, שמשמשת כבר כיום ברים ומבשלות בירה. המערכת מהווה מעין א.ק.ג לברים. היא מתחברת באמצעות חיישנים לברזי הבירה וכך מודדת את הצריכה בכל בר.
בשלב הבא המערכת מאפיינת ומנתחת את הפרמטרים ומפיקה דוחות אשר לטענת החברה מובילים לגידול בצריכת הבירה וחיסכון בעלויות שונות. האתר של החברה מבטיח ללקוחות קיטון של 7% עד 12% בגניבות ובבזבוז וגידול בצריכה של 5% עד 80% של כל משתמש.
החברה מאפשרת ללקוחות שלה לקבל את הנתונים באמצעות אפליקציה פשוטה וידידותית שמציגה שורה של נתונים בתצוגה גרפית פשוטה. האפליקציה מתייחסת לפרמרטים שונים, בהם כמות שתיית הבירה בזמן נתון. הבעלים של הפאב לא צריך להיות נוכח פיזית במקום או להתאמץ - הוא יכול פשוט להתבונן באפליקציה שמותקנת על האייפד שלו.
"אנחנו ממציאים מחדש את ברז הבירה", אומר עומר עגיב, מנכ"ל וייסבירגר, "אנחנו הופכים ברזים טיפשים לחכמים, אשר עוזרים לבית העסק לשפר את הצריכה מהם, באמצעות זה שהם לומדים".
"הרעיון למוצר שלנו התחיל לפני כמה שנים בהקמה של מערכת למזיגה עצמאית בברים", אומר עגיב. הגרסה הראשונית של המוצר איפשרה ללקוחות למזוג לעצמם את השתייה בברים ולשלם לפי ליטרים ולא לפי מספר הכוסות. המוצר ההוא הציע ללקוחות גימיק חשוב - אף לקוח לא נאלץ ללגום בירה חמה. ללקוח הייתה אפשרות למזוג לעצמו בכל רגע כמות קטנה של בירה צוננת. "הרעיון הזה", מספר עגיב, "הגדיל את המכירות בברים והוביל בהמשך ליצירת המערכת שלנו, שמאפשרת בקרה עצמאית לצריכה בברים".
על חשבון הבית
החיישנים של וייסבירגר, אשר מותקנים על ברז הבירה, מחוברים כל הזמן לענן וירטואלי, שמאפשר למנהל המותג מהמבשלה ובעל הפאב לדעת מהי צריכת הבירה בזמן אמת. הנתונים האלו מאפשרים לעשות הרבה אנליזות ולספק מידע שלא היה זמין עד עכשיו בתחום. המערכת החדשה מאפשרת לבעלי הפאבים להתמודד עם תופעת של גניבת אלכוהול. המערכת מגלה לבעלי הפאבים כמה משקאות נמזגו בחינם ולא נגבה עליהם תשלום. בדרך הזו אפשר לברר כמה בירות העובדים שותים - או מוזגים לחברים - על חשבון העסק.
תמריצים מיוחדים
"זה תחום מאוד מעניין", מספר עגיב, "נכון להיום הדרך היחידה שבה בעלי פאבים יכולים לקבל מידע בקשר אליו היא בשיטה ידנית או באמצעות קבוצות מיקוד ומחקר של מנהלי המותגים. אנחנו עושים את זה בזמן אמת מרחוק ומעבירים את הנתונים למבשלה, כאשר מנהלי מותגים יכולים לדעת כמה לקוחות שותים את המשקאות שלהם ואיך לקדם את המכירות. היהלום שבכתר הוא האפשרות לנתח את המידע ועל פיו לתת תמריצים בשעות מסוימות לברים לעלות את כמות המכירות".
מידע נוסף שמנהלי השיווק יכולים לקבל נוגע לטמפרטורה של הבירה, ברגע שבו היא מוגשת ללקוח. טמפרטורה לא נכונה פוגעת בטעם ויכולה לרמז לכך שלקוחות בפאב מסוימים בירה של מותג מתחרה.
מנהלי המותג במבשלות הם מרוויחים גדולים מהמערכת הזו. במקרים רבים הם משתתפים בעלויות התפעול של המערכת, יחד עם בעל הפאב. "המערכת שלנו יודעת להגיד מתי הלקוחות שותים פחות ולתת תמריצים מיוחדים באותו זמן למבלים באותו מקום", אומר עגיב שנותן דוגמא, "הרבה תעשיות, כמו תחנות דלק, נותנות מחיר שונה בבוקר ובערב. אנחנו מאפשרים ליצרן לשנות את ההנחות על המוצר שלו לבר, כדי שהלקוח יגדיל את המכירות".
כל מי שבילה בפאב בשעות לא שגרתיות מכיר את הפורמט של Happy Hour- מכירה של מוצרים מסוימים במחיר מוזל, בשעות מסוימות. הפורמט הזה פועל באופן שרירותי, בשעות מסוימות ובימים מסוימים, ללא קשר לנתוני המכירה בזמן אמת. "אנחנו מאפשרים לעשות את הניתוח למבצעים ברמה נקודתית ולא ברמה שנתית כמו שיש היום", אומר עגיב.
מיזם משותף עם SAP
המוצר של וייסבירגר כבר הותקן בלא מעט פאבים בתל אביב והחברה מנהלת משא ומתן לשיתוף פעולה עם מבשלות בגרמניה ובדנמרק. החברה זכתה לא מזמן להוקרה עולמית של הפעילות שלה, כאשר הציגה את המערכת שלה בגמר תחרות הסטארט-אפים החדשניים של חברת SAP העולמית. לגמר הגיעה וייסבירגר יחד עם שלוש מתחרות נוספות, מתוך כ-600 חברות מכל העולם.
"סאפ נעזרים בנו בכדי לעשות מיזמים שמשותפים למערכות שלהם ולחיישנים שלנו", אומר עגיב, שפגש - יחד עם שותפיו - את המיליארדר האסו פלנטר, אחד ממקימי סאפ, באירוע מצומצם שבו השתתפו נציגים של עשרה סטארט-אפים.
מי שעומד מאחורי וייסבירגר הם היזמים אורי פינגרר, אלי פישל ועגיב. החברה הוקמה לפני שלוש שנים, יש לה שמונה עובדים והיא גייסה קרוב למיליון דולר מהמשקיעים מקס גודין, ויקטור לויתין ודימיטרי שפרנוביץ'. בימים אלה יצאה החברה לסבב גיוס נוסף שבו היא מקווה לקבל יותר ממיליון דולר. אחד היועצים שמלווים את החברה הוא רוב קיב (Rob Keve), אנגלי שייסד ומינכ"ל את חברת המשובים האלקטרוניים פיזבאק(Fizzback) אשר נמכרה לנייס הישראלית תמורת כ-80 מיליון דולר. לטענת עגיב, חברת וייסבירגר החלה לרשום הכנסות קבועות כבר מהיום הראשון להקמתה.
בין המשקיעים: המשקיע האוסטרי מיקי לבקוביץ׳ מהקרן ML Delta וגם הקרן האמריקנית LH FINANCE.
