ההתפתלות של שרת הבריאות יעל גרמן סביב עריכת הפרוטוקולים בוועדה שבראשה היא עומדת מגיעה עתה לבג"ץ: התנועה לחופש המידע עתרה היום לבית המשפט העליון כנגד גרמן ומשרדה, בדרישה להוציא צו על תנאי שיחייב אותם לנמק מדוע לא ייערכו פרוטוקולים מלאים ומדויקים של ישיבות הוועדה, שעוסקת בימים אלה בין היתר בבחינת החזרת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים ובתוכניות שונות לחיזוק הרפואה הציבורית וצמצום הרפואה הפרטית.
נזכיר כי גרמן סירבה תחילה לעריכת פרוטוקולים בדיוני הוועדה, ורק לאחר לחץ ציבורי הסכימה לפרוטוקולים חלקיים: רישום כל הדברים שנאמרים בדיונים אך מבלי לציין "מי אמר מה". גרמן הסבירה את החלטה ברצונה להביא לכך שחברי הוועדה ידברו בחופשיות מקסימלית, בלי לפחד מההשלכות של פרסום דבריהם - בין אם זה ביקורת ציבורית או ביקורת מצד גופים ומנהלים בהם הם מועסקים.
"העתירה שלפנינו עניינה בדרישה כה פשוטה, אינטואיטיבית ומתבקשת, שאין אלא להצטער על כך שהעותרת נאלצת להגישה לבית משפט נכבד זה - לאחר שכל פניותיה למשיבים בעניין זה העלו חרס", כתבו באי כוחה של התנועה לחופש המידע, עוה"ד אביתר קנולר ורונה זמשטייגמן ממשרד אפשטיין חומסקי ושות'. "ככל הנראה שרת הבריאות הבינה כי ללא פרוטוקולים בכלל לא ניתן, אך בשקיפות מוחלטת אין היא מעוניינת ובהתאם בחרה ללכת במעין דרך ביניים מוזרה של קיום פרוטוקולים חלקיים. דרך ביניים מוזרה זו מעבירה את השליטה בתוכנם של הפרוטוקולים לידיה של שרת הבריאות, כך שלה הכוח לקבוע מה יהיה בהם ומה לאו, באופן אשר עשוי לעשות את תכלית קיומם של הפרוטוקולים לפלסתר", נכתב בעתירה. בתנועה לחופש המידע דוחים את הטענה של גרמן שלפיה הסתרת זהות הדוברים בפני הוועדה נועדה למנוע הפעלת לחץ עליהם, וטוענים בעתירה כי ההפיך הוא הנכון: "דווקא קיון פרוטוקולים מלאים הוא שיבטיח שהוועדה תפעל אגב קיום מחויבויותיה כלפי הציבור, ודווקא אי קיום פרוטוקולים מלאים כאמור, הוא אשר עלול לאפשר הפעלת לחצים על חברי הוועדה ו/או המופיעים בפניה, על ידי גורמים בעלי אינטרסים".
בעתירה עורכים השוואה בין החלטתה של גרמן שלא לאפשר פרוטוקולים מלאים, בשעה שוועדת ששינסקי לבחינת התמלוגים על אוצרות הטבע מתכוונת לפרסם פרוטוקולים מלאים שבוע בלבד לאחר כל דיון בה. "בעוד כבוד שר האוצר יאיר לפיד רואה בשקיפות דיוני הוועדה שהקים ערך עליון, שרת הבריאות רומסת ערך זה", נכתב בעתירה, תוך ציון העובדה כי לפיד וגרמן חברים באותה מפלגה (יש עתיד).
בדרך לשר"פ?
בקרב חברי הוועדה קיים רוב ברור התומך בהחזרת השר"פ אל כותלי בתי החולים הציבוריים, כאשר רק שניים מהחברים בה ידועים כמתנגדים עיקשים לשר"פ: סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, משה בר סימן טוב, ופרופ' גבי בן נון, לשעבר סמנכ"ל במשרד הבריאות ואחד הגורמים שעיצבו את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. על פי מקורות במערכת הבריאות, גרמן עצמה תמכה באופן נלהב בהחזרת השר"פ כשנכנסה לתפקידה, אולם לאחרונה היא מהססת יותר בין היתר מפני החשש מביקורת ציבורית נגדה.
רוב הגורמים במערכת הבריאות סבורים כי לאור מצבם של בתי החולים הציבוריים ופריחתה של הרפואה הפרטית שמתאפשרת בזכות ביטוחים משלימים זולים יחסית שניתנים למימוש בבתי חולים פרטים בלבד, לא יהיה מנוס מהכרעה בדבר שתי אלטרנטיבות: הזרמה של כ-500 מיליון שקל בשנה לבתי החולים הציבוריים הגדולים באזור המרכז כדי שאלה יעסיקו רופאים "כוכבים" בשכר גבוה מאוד מבלי לאפשר להם לעסוק ברפואה פרטית, או מנגד החזרת השר"פ - כאשר המשמעות היא התרת השימוש בביטוחים משלימים ופוליסות פרטיות גם בבתי חולים ציבוריים.
בלשכתה של שרת הבריאות יעל גרמן מסרו בקצרה: "התשובה תנוסח ותוגש במהירות לבית המשפט".