גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3.7 שקלים לדולר לפחות

אם מצב היצואנים יחמיר, יש בידי בנק ישראל "נשק יום הדין"

העובדה שחלף מעל לחודש וחצי וטרם התמנה נגיד קבוע לבנק ישראל, תרמה לתחושת היעדר הנהגה בקרב מספר פעילים בשוק המט"ח. אלה החלו להאמין כי ללא מבוגר אחראי יהיו ידיו של בנק ישראל "חלשות" בכל הקשור לרכישות משמעותיות של דולרים, במסגרת מדיניות שמירת תנאי הסחר ושער-החליפין.

הירידה בביקוש למט"ח והיצע גובר מצד יצואנים ופעילים זרים, הורידו את שער הדולר לשפל של השנתיים האחרונות, ואילצו את משרד האוצר ליטול את השרביט ולפעול באמצעות הנשק העצמי העומד לרשותו במלחמה נגד התחזקות השקל: גידור החוב הדולרי של ממשלת ישראל והפיכתו לחוב שקלי באמצעות עסקאות מול מוסדות פיננסיים.

רכישת דולרים על-ידי האוצר לצורך פירעון האשראי במטבע-חוץ של ישראל היא מהלך מקובל לצורך תשלומי הריבית והקרן, שכן למדינה חוב פתוח של כ-30 מיליארד דולר, שבגינו נדרש תשלום שוטף של יותר ממיליארד דולר בשנה. גם בשנים 2008-2009 ביצע משרד האוצר עסקאות כאלה, אך אז הייתה הסיטואציה שונה בתכלית.

הנגיד פישר, ביצע רכישות מאסיביות של מטבע-חוץ כדי להגדיל את יתרות המט"ח כמטרה ראשית וגלויה, וכן כדי לתמוך בשער-החליפין כמטרה עקיפה, ויש שיאמרו נסתרת. כעת מדובר בפעולות סולו מצד האוצר ובפעילות מצומצמת במיוחד מצד בנק ישראל.

השפעה הרסנית

זה תקופה ארוכה שער-החליפין האפקטיבי, שהוא הביטוי לסל המטבעות הכולל את שותפות הסחר העיקריות של ישראל, נמצא במגמה מתמשכת של התחזקות השקל מול הסל. שער-החליפין הנומינלי האפקטיבי של ישראל קרוב לרמה של 85 נקודות - רמה קרובה לרמת השפל של כל הזמנים!

הפעם האחרונה שבה שער-החליפין האפקטיבי היה ברמה זו, הייתה בנובמבר 2008. השער הנמוך מלמד שתנאי הסחר של היצואנים במשק נשחקו, וכעת הם הגרועים משהיו בחמש השנים האחרונות.

השפעת התחזקות השקל היא הרסנית במיוחד בקרב חברות שאין להן את הפריסה הגלובלית המקזזת את השפעת תנודות השערים ואת הפריון המוגבל לעובד. התחזקות השקל עשויה לפגוע בתעשיית ההיי-טק כמו גם ביתר התעשיות המסורתיות המקומיות.

על רקע המשקל הגבוה שיש ליצוא בתוצר-המקומי-הגולמי (תמ"ג), כאשר הייצוא מהווה יותר מ-40% מהתמ"ג, האוצר ובנק ישראל יידרשו לפעול בנחישות ובדחיפות להבטחת תנאי הסחר של היצואן הישראלי. קרוב היום שבו נתבשר כי נגיד בנק ישראל הנכנס בנעליו של פישר יודיע על תוכנית חדשה להתערבות בשוק המט"ח. ראוי ורצוי כי המהלך יבוצע בהקדם האפשרי.

על רקע התנודות החדות והפגיעה האנושה בערך תמורות הייצוא, היצואנים עצמם חייבים לנהל את הסיכונים הפיננסיים שלהם הם חשופים בטווחים השונים. אולם בבחינת הסיכונים לטווח הקצר, משרד האוצר ובנק ישראל חייבים לרקום תוכנית פעולה משותפת להעלאת שער הדולר בחזרה לרמה של 3.7 שקלים לדולר ויותר, שכן ממוצע השערים מתחילת שנת 2013 שוכן ברמת 3.6511 שקלים לדולר, בעוד הממוצע של שנת 2012 שכן ברמת 3.8580 שקלים לדולר.

אם תנאי הסחר יוסיפו להרע ליצואנים, בידי בנק ישראל קיים "נשק יום הדין" שאותו מפעיל בהצלחה הבנק המרכזי בשווייץ: קביעת שער-חליפין מינימלי. עצם ההכרזה על צעד כזה אמנם חשוף למתקפה ספקולטיבית, אולם על רקע יכולתו של בנק ישראל - באמצעות הדפסת שקלים ורכישת דולרים, ובהמשך בעזרת ספיגת השקלים למניעת לחצים אינפלציוניים - יכול בנק ישראל לרכוש מט"ח כמעט ללא הגבלה. פעולה כזו עשויה להפחית את הצורך בהתערבות יומיומית מצד בנק ישראל.

אפשרות נוספת: להגדיל את הרכישות מעבר לתוכנית הקיימת לקיזוז הירידה בביקוש למט"ח בשל השפעת זרימת הגז ממאגר תמר, אך כן להרחיב את צעדי ההגבלה על הפעילות הפיננסית לטווח קצר. זאת, באמצעות הטלת מיסוי והגבלותלצמצום פעילות הספקולנטים.

הכותב הוא מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים

עוד כתבות

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופיים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה