לפני קצת יותר מ-11 שנים התיישבתי, במסגרת כתבה שהכנתי לעיתון הארץ, לצדו של נער בן 16 מרמת אביב, שלקח אותי לסיבוב בליברטי סיטי. בריאותו הווירטואלית הייתה במצב עגום למדי, וכשהוא הסיע את המכונית, שבה ישב ברובע האורות האדומים של העיר, הוא התקשה למצוא את מבוקשו. הוא בחן היטב כל דמות נשית, ורגע לפני שהתייאש הבחין בבחורה לבושה חצאית קצרצרה, ז'קט קצר ופתוח שמתחתיו חזייה שחורה, ביריות ונעלי עקב. הוא האט את מהירות הנסיעה עד שעצר לידה, וכשרכנה לעבר חלון רכבו, אני זוכר שהתבוננתי בו בתשומת לב וראיתי שחיוך גדול נמתח על פניו הנעריות.
הבחורה נכנסה למכונית ונסעה עמו לאזור תעשייתי נטוש של העיר, שם עצרה במקום חשוך. כספו של הנער בארנק הווירטואלי החל להתרוקן. "עוד מעט זה יתחיל, שים לב", הוא פלט בחיוך ומיקד את מבטו במסך הטלוויזיה שבסלון בית הוריו, שעליו הוצג משחק הפלייסטיישן GTA3 (ראשי תיבות של Grand Theft Auto, עבירה שפירושה חטיפת רכב).
הוא צדק. המכונית החלה להתנודד כשאנחות שאי-אפשר לטעות בטיבן עולות ממנה. בו בזמן משתפר מצבו הבריאותי של הנהג עד שהחלים לחלוטין. וכך, לאחר פרשנות מילולית לחלוטין ל-Sexual Healing של מרווין גיי, קיבלה הפרוצה את הסכום הקבוע בליברטי סיטי לשירותים מעין אלה, והעסקה הושלמה.
אבל אותו נער - שבשלב שבו סיירנו יחד בליברטי סיטי כבר ביצע אין-ספור עבירות לאורך מסלול הטיפוס האיטי שלו לצמרת עולם הפשע של העיר - רצה להראות לי עוד משהו. הוא אפשר לפרוצה לצאת מהמכונית, ואז יצא בעקבותיה והחל להכות אותה. היא ניסתה להחזיר לו, אבל לא היה לה כל סיכוי. הוא הטיח אותה אל המדרכה, וסדרה של בעיטות, בעודה שרועה על האספלט מחוסרת הכרה, גרמה להתפשטות שלולית גדולה של דם.
תושבי ליברטי סיטי התקהלו סביב כדי להתבונן במחזה אבל לא סייעו. כעבור שניות אחדות, כשנשמתה של הדמות המתוכנתת פרחה מגופה הדקיק, הופיעה לצד הגווייה המדממת ערימת שטרות - אותו תשלום שקיבלה האישה ושעתה מילא את ארנקו. בן ה-16 אסף את השטרות, נעמד במרכז הכביש וחסם מונית צהובה. מעיכת כפתורי בקר השליטה תלשה באלימות את הנהג עטוי הטורבאן מהמונית, והתיכוניסט השליו, שזה עתה ניצל פרוצה אומללה ואז רצח אותה, תפס פיקוד על המונית.
הוא שפשף מכוניות חולפות, עלה על המדרכה ודרס בברוטליות הולכי רגל שלווים. אחרי שחצה במהירות צומת עמוס באור אדום ולקול צפירות היסטריות, החליט להמשיך הלאה למשימה הבאה: להרוג סרסור, שעובד בשירות משפחת פשע מתחרה.
בן ה-16 - שלמד באותה תקופה בבית הספר התיכון אליאנס היוקרתי בתל אביב והיה נער נורמטיבי וחביב (כיום הוא בחור נורמטיבי משכיל וחביב) - היה שחקן למופת. הוא רצח וירש בשביל הכסף, הכבוד והמשפחה, אבל בעיקר בשביל הכיף.
265 מיליון דולר תקציב פיתוח
כל זה היה ב-2002 עם המשחק GTA3, אבל מחר (יום רביעי), לאחר כארבע שנות פיתוח ותקציב שמוערך ב-265 מיליון דולרים, ושמיקם את המשחק במשבצת המשחק היקר ביותר בהיסטוריה, יגיע לחנויות הכותר החדש בסדרה, GTA5. אם להסתמך על הצלחתם הכלכלית הפנומנלית של המשחקים הקודמים בסדרה (אחרי GTA3 הגיעו Vice City ו-San Andreas, שכל אחד מהם היה משחק שעמד בפני עצמו, ול-GTA4 שיצא ב-2008 יצאו שתי חבילות הרחבה), GTA5 עומד לשבור שיאים חדשים. עד כה מכרו משחקי הסדרה לא פחות מ-125 מיליון יחידות והכניסו מיליארדי דולרים לקופותיהן של החברות רוקסטאר וטייק טו (המפתחת והמפיצה, בהתאמה).
לשם השוואה, המשחק הקודם, GTA4 מכר עד כה יותר מ-25 מיליון יחידות, והשיג מכירות של 310 מיליון דולרים ביום שבו יצא לשוק ב-2008. הכנסות המשחק, עמדו בתום שבוע ההשקה שלו על למעלה מחצי מיליארד דולרים; ובמילים אחרות, הוא כיסה בין רגע את תקציב הפיתוח שלו.
יתרה מכך, מאז 2001 כל פרק בסדרה זוכה לביקורות מהללות מקיר לקיר. GTA3, ולאחר מכן גם GTA4, הוגדרו פעמים אין-ספור כמשחקים פורצי דרך, שמציבים לתעשיית משחקי המחשב כולה רף חדש וגבוה במיוחד של תחכום עלילתי וטכני. הם גרפו כמעט כל פרס אפשרי, ונבחרו במשאלי מבקרים וקוראים כמשחקי השנה וגם כמשחקים הטובים ביותר שנוצרו אי-פעם. במקביל, הם סוקרו לעומק על-ידי התקשורת המיינסטרימית, ועם השנים הפכו לאבן דרך תרבותית שצעירים מערביים מעודכנים חייבים להכיר - משהו כמו לראות את "כלבי אשמורת" או את "ספרות זולה" באמצע שנות ה-90.
לצד ההצלחה המסחרית והביקורתית הזו, לא חסרו שערוריות. האופי האנרכי והחתרני של המשחק שיוצריו נהנו לשחוט כל פרה קדושה בדיאלוגים מושחזים ובסיטואציות אבסורדיות שהוצגו בו, הצליח לעורר סביבו סערה פוליטית, שלא הייתה דוגמתה בהיסטוריה של תעשיית משחקי המחשב. פוליטיקאים, הורים ומחנכים, שהזדעזעו מצורות ההתנהגות שהמשחק מאפשר ומעודד לבצע, טוענים שהוא שטני. הסנטור ובעבר המועמד לסגן נשיא ארצות הברית, ג'וזף ליברמן, כינה אותו "משחק שמשחית את נפשם של ילדים", וקרא להגביל את הפצתו על אף הפגיעה בחופש הביטוי; ממשלת אוסטרליה אוסרת למכור אותו בתחומיה, וחשודים ברצח, בנהיגה פרועה ובוונדליזם טוענים שוב ושוב שהוא נתן להם השראה.
*** הכתבה המלאה - במגזין G