לבנון מנסה לקבוע עובדות בשטח במחלוקת הגבולות בינה לבין ישראל. לטענת גורמים ישראלים רשמיים, לבנון עומדת להעניק רישיון לחיפושי נפט וגז בשטח שגולש לתוך המים הכלכליים של ישראל. לא ברור כיצד מתכוונת ישראל לפעול בפרשה, שעלולה להצית סכסוך גבולות בינה לבין שכנתה הצפונית, אך לדעת מומחים למשפט בינלאומי, ישראל עלולה לאבד את השטח אם לא תביע את התנגדותה למהלך הלבנוני בדרכים משפטיות ואולי אף צבאיות.
בתחילת החודש פרסמה לבנון מכרזים לרישיונות לחיפוש נפט וגז בחמישה אזורים (בלוקים), הנמצאים במים הכלכליים שלה. גורמים בישראל שניתחו את הקוארדינטות גילו כי אזור הרישיון הדרומי ביותר, המכונה בלוק 9 (ראה תרשים) גולש מעבר לתוואי הגבול הימי שלגרסת ישראל. מדובר באזור רישיון הנחשב לאטרקטיבי ולבעל סיכוי גבוה לתגלית גז משמעותית.
את ממצאי הבדיקה הציג הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והמים, אלכסנדר ורשבסקי, בכנס אנרגיה בינלאומי שנערך בקפריסין לפני כשבועיים. ורשבסקי הדגיש כי ישראל נמנעה מנקיטה בצעד דומה ולא חילקה רישיונות חיפושי נפט וגז בתוך השטח הנתון במחלוקת. הנושא נחשב לנפיץ במיוחד בזירה הפוליטית הפנים-לבנונית. חיזבאללה ומנהיג השיעים בפרלמנט, נביה ברי, האשימו בעבר את ישראל כי מאגרי הגז שלה "תמר" ו"לווייתן" נמצאים על אדמה לבנונית, למרות שהתגליות נמצאות מדרום לתוואי הגבול שלו טוענת לבנון עצמה.
בין ישראל ללבנון מתנהלת מחלוקת פומבית על תוואי קו הגבול המפריד את האזורים הכלכליים הבלעדיים של שתי המדינות. אזור כלכלי בלעדי (EEZ) הוא אזור שלמדינה המחזיקה בו יש זכות בלעדית להפקת משאבי הטבע בתחומיו.
ב-2010 הגישה לבנון לאו"ם את גרסתה לקו הגבול בין האזורים, ושנה לאחר מכן הגישה ישראל את גרסתה שלה, המבוססת על קו שנקבע בעת נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון של דרום לבנון ב-2000. ארה"ב ניסתה בעבר לתווך בין הצדדים, אך המחלוקת נותרה בעינה. גודל השטח במחלוקת 850 קמ"ר, והוא בצורת משולש שקודקודו בנקודת הקצה המערבית של הגבול היבשתי ובסיסו בלב ים, במפגש בין ה-EEZ של ישראל, לבנון וקפריסין. לישראל היה הישג בחתימה על הסכם גבול ימי עם קפריסין בדצמבר 2010 על בסיס התוואי שלה.
עו"ד דוד קורנבלוט, מומחה לגבולות ואיש משרד החוץ לשעבר, סבור שישראל עלולה להפסיד בתביעתה על השטח במחלוקת אם לא תנקוט שורת צעדים אקטיביים בתגובה למהלך הלבנוני. "הפרקטיקה המשפטית אומרת שמדינה שאיננה מגיבה על צעד כזה נחשבת מי שוויתרה על תביעתה", אמר קורנבלוט, שהיה שותף לקביעת הקו הישראלי בעת שעבד במחלקה המשפטית במשרד החוץ.
"יש מקום להפגנת ריבונות לאורך הקו הישראלי", הוא מוסיף, "למשל ע"י פטרולי ספינות חיל הים לאורכו. מעבר לכך, יש כמה פעולות פורמליות שצריכות להינקט לאלתר, כגון פרסום הודעה רשמית, פנייה למדינה שלישית הנחשבת מתווך הוגן, וכן פנייה לחברות הבינ"ל שלוקחות חלק במכרזים כדי להזהיר אותן שמדובר בשטח במחלוקת".
במכרזים הלבנוניים משתתפות עשרות חברות אנרגיה בינ"ל, שרובן נמנעות מעסקים עם ישראל מחשש לסיכון האינטרסים שלהן בעולם הערבי.
