גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא מכל הקוראים בעיתון נכון לגבות כסף באותה צורה"

מרסל פנז, ראש מגזר הבידור והמדיה הגלובלי של פירמת הייעוץ PWC, חוזה את עתיד התעשייה: "העיתונות תאבד 3%-4% בנתח השוק שלה ב-5 השנים הבאות, אבל אנחנו לא רואים שהכסף שהפרינט מפסיד מתורגם להכנסות בדיגיטל"

"במילה אחת - כן", חורץ מרסל פנז, לא לפני שהוא מתייצב בכיסאו ומעמיק את קולו. במהלך שיחת הוועידה בווידאו שהוא מנהל מהונג-קונג, ראש מגזר הבידור והמדיה הגלובלי של פירמת הייעוץ PWC, די נינוח, עד שנשאלת השאלה על בעיתיות הרגולציה. "חד-משמעית, הרגולציה היום בתחום המדיה לא מתאימה את עצמה לזמנים המשתנים". לדבריו, "הרגולטרים שומרים על העבר, ועל ההווה, והם צריכים להסדיר את המחר. והיום זה לא כך. במחקרנו סביב העולם מצאנו שהרגולציה מפלה לרעה את המדיה המסורתית - העיתונים, הטלוויזיה, אל מול הניו-מדיה".

פנז היה ממקימי חטיבת המדיה והתקשורת של הפירמה שממפה מדי שנה את מצבה העולמי של התעשייה, ומייצרת תחזיות למשך שנים קדימה. במוצאו הוא צרפתי, אך הוא מתגורר בהונג-קונג כבר 22 שנה, משם הוא מייעץ לגדולות שבחברות העולם ובהן דיסני, NBC, יוניברסל וסוני. שאלת הרגולציה קריטית בעיניו, שכן בעולם שבו מלחמת הקיום היא של הכול בכל, לא ייתכן שכללי המשחקים יהיו שונים בין הפלטפורמות - שבעוד שגופים אחדים יהיו חפים מכל פיקוח, אחרים יקברו תחת מגבלות.

"זה לא רק עניין של בעלויות על כלי התקשורת", הוא אומר בהתייחסו לעובדה שבישראל מוגבלים המחזיקים בגופי מדיה ביכולות הבעלות שלהם על כלי תקשורת אחרים, "זה בראש ובראשונה הרגולציה וברגע שהיא תשתנה, הבעלויות ישתנו אחר-כך".

- מהי תמונת המצב היום ברחבי העולם בכל הקשור לעולם העיתונות?

"מאוד קשה להכליל ברמה העולמית. במבט סביב העולם רואים הבדלים משמעותיים בין שווקים שונים. יש שווקים עם שינויים דרמטיים לכאן או לכאן, ובאחרים אין שינוי בכלל. למשל, בהודו ובאינדונזיה אנחנו רואים גידול רציני בסקטור העיתונאי, בהכנסות וברווחים שלו. אתה רואה גידול גם בשווקים כמו המזרח התיכון ואפילו בסין. לעומת זאת, בשווקים אחרים - בעיקר המערביים - אתה רואה את הסקטור העיתונאי יורד משמעותית. כך שהמשמעות היא שבממוצע העולמי שניתן לראות ירידה קלה בעיתונים המודפסים, אבל המציאות בסך-הכול קיצונית יותר. העיתונות תאבד 3%-4% בנתח השוק שלה ב-5 השנים הבאות, אבל אנחנו לא רואים שהכסף שהפרינט מפסיד מתורגם להכנסות בדיגיטל".

כמה אנשים מייצרים תוכן?

השינויים הדרמטיים בעיתונות המודפסת העולמית הגיעו במשבר הגדול של 2008, שבה ההתרסקות הייתה קשה והתעשייה הפסידה מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם. אז הגיעה גם 2010 וגבתה את קורבנותיה, אך במתינות יחסית. כפי שאומר פנז, הירידה ההדרגתית נמשכת סביב העולם, אולם העתיד אינו מבשר בהכרח שחורות. תחזיות פירמת הייעוץ מראות התמתנות בשוק עד לשנת 2017, עם ירידה הדרגתית, תוך ציפייה שיותר דולרים שאובדים שם יעברו לכיס הדיגיטל. ועדיין, גם בעוד 4 שנים, לא צפויים תקציבי הפרסום בפעילות הניו-מדיה להדביק את אלה הנהוגים בעולם המודפס.

פנז מבקש להפסיק להשתמש בשם המפורש "עיתונים". "חבל שאנחנו ממשיכים לקרוא להם כך, זה 'מותג חדשותי' ושם מצוי הערך.

"על-פי רוב, כשהצרכנים רוצים להבין מה קורה, הם צריכים ללכת למקום שעליו הם סומכים. אפשר לקרוא ציוץ בטוויטר או פוסט בפייסבוק, אבל לא באמת סומכים עליו. הולכים למקור עיתונאי שאפשר לסמוך עליו - העיתון, או החדשות בטלוויזיה. זה כבר לא עניין של תפוצה ולא של פלטפורמה, זה לחלוטין עניין של תוכן, והוא אגב יכול להיות אמין בעינינו בכל ז'אנר שהוא.

"המותגים צריכים לשאול את עצמם איך הם בונים את האמון הזה ומנצלים נכון את היחסים שלהם עם הצרכנים. אני תמיד שואל את גופי התוכן שבאים אליי, מה הערך האמיתי שלכם, והתשובה העיקרית שאני מקבל היא 'התוכן'. אם כן, תבדקו כמה אנשים אצלכם בארגון מייצרים תוכן וכמה אנשים עושים דברים אחרים שלא קשורים בכלל לתוכן, כמו להדפיס עיתונים ולנהוג בקטנועים ובמשאיות. אז איזה עסק אתם מנהלים, של תוכן או של שינוע?".

- איך גוף עיתונאי היום, שהדפוס הוא עדיין מקור ההכנסה העיקרי שלו, יכול להתקיים בלי הפצה או הדפסה?

"אתה לא חייב שיהיו לך אמצעי ההפצה משלך, תחלוק אותם עם אחרים. שאל את עצמך מה הערך האמיתי שלך, ואני מאמין שהתוכן הוא התשובה. סליחה על הקלישאה, אבל התוכן הוא עדיין המלך, כל השאר הוא צינור.

"אני מאמין שבלי תוכן לא תמשוך את הצרכן. ראה מה קורה סביב: בעיתונים דואגים לקוראים, בטלוויזיה דואגים לצופים, אבל זה לא אומר שמישהו מהם באמת 'בעניין' של הצרכנים. אני מנוי של עיתון כבר 20 שנה, ואני יכול להגיד לך שאני מכיר אותם אבל הם לא מכירים אותי בכלל. בעולם הדיגיטלי אפשר לבנות תוכן של אחד על אחד לקורא או לצופה - וזו הדרך לשליטה. זה עולם צרכני אישי אמיתי ולא מכירה אישית כחלק מקהל רחב".

- ועדיין, נדמה שהתוכן הולך ונהיה זול יותר, כשהוא מתמודד עם החינמיות מכל עבר.

"זה נכון. אתה חייב לפרק את המוצרים שלך, לרדת לעומקם כדי להבין איפה הערך ועל מה אנשים יהיו מוכנים לשלם כסף. האופי של המותג זז מהכותרת הראשית אל הפרשנות והניתוחים. השאלה היא איך אתה יוצר את היחסים עם הקורא, ואת הערך. התוכן עדיין חשוב ביותר, אבל הדרך שבו עושים אותו שונה מבעבר. הדילמה הגדולה היא איך עוברים מהעולם שהכרנו לזה החדש. פעם היו מעט מאוד אופציות לגבות כסף בעבור המוצר שלך - פרסום או מנוי. היום, יש הרבה יותר דרכים".

"הדיגיטל", אומר פנז, "משנה את תודעת הצרכן. פתאום הוא מבין שהוא לא חייב לשלם על כל מה שהוא לא קורא. אין איש שאני מכיר שיכול לספר לי שהוא קורא את העיתון כולו. כשאני קורא עיתונים, אני מתחיל בספורט, אחר-כך שוק ההון ולבסוף הכותרות. את היתר איני קורא. ביום ראשון אני קורא יותר כי יש לי יותר זמן. מה שאני מנסה להדגים זה שבעולם הדיגיטלי קל יותר להציץ ולהחליט שאקרא רק דבר אחד.

"בכל הקשור להתנהגות צרכנית, לא רק שהיא השתנתה מבחינת האופן שבו קוראים היום עיתונים, אלא גם באופן שבו קוראים חדשות ובאופן שבו החדשות נראות. ספר יכול לעבור לקורא הדיגיטלי, אבל הוא עדיין אותו ספר. ואילו בעיתונים, הדינמיקה אחרת, זה לא מעבר של המדיה אחד לאחד, מפלטפורמה לפלטפורמה. המבנה והקצב משתנים מן הקצה לקצה, כשבבסיס התוכן הוא עדיין העניין".

"לא כל הצרכנים אותו דבר"

- אם כן, מה המודל הנכון ביותר לגוף עיתונאי שחווה את המעבר?

"ברגע שתכיר באמת את הצרכנים שלך, תבין שלא כולם אותו דבר, ולא מכולם נכון לגבות כסף באותה הצורה. יש כאלה שרגילים יותר לשלם מנוי, יש שמוכנים לשלם פר ידיעה ויש שמעדיפים מזנון של 'אכול כפי יכולתך'. הרעיון הוא להבין איך כל אחד מעדיף לשלם ושיהיה ברור - צריך לשלם, התוכן לא פנוי בחינם לכל אחד. הרצון לשלם צריך להיות מתורגם לשאלה 'איך אני משלם' בעבור התוכן שאני רוצה לקבל.

"אם תביט על הטלוויזיה בתשלום, תגלה שהצרכן רוצה לשלם רק בעבור 5 ערוצים שהוא צופה בהם. אנשים כבר לא רוצים לשלם על כל ה-100 ערוצים שהם מקבלים, הם צריכים להאמין שהם משלמים על מה שהם רוצים בלבד. אם תציע מגוון רחב של דרכים לשלם, ותפגוש את הצרכן של בכל המקומות האלה, תדע בקלות מה הוא רוצה ומידת האמון שלו בך תגדל יותר".

מעל לכל, אומר פנז, "הארגונים צריכים להשתנות במבנה הפנימי שלהם, מערכי היכולות צריכים להתחלף. גוף לא יכול להישאר כפי שהוא כשהפוקוס עובר לצרכנים. הוא צריך להביא בעלי מקצוע חדשים, בעיקר כאלה שיודעים לעסוק בניתוח דאטה. הממד הארגוני הוא קריטי, כי בלעדיו לא תוכל להתמודד עם הצרכנים".

המסקנות

■ אין דבר כזה עיתון, יש "מותג עיתונאי": כגוף עיתונאי עליכם לזכור כי רק מותג עיתונאי אמין וחזק ימשוך קוראים באשר יהיו.

■ חייבים לגבות כסף, אך עשו זאת בדרכים שונות: שימו את הפוקוס על ההתנהגות הצרכנית והתאימו לכל צרכן את דרך התשלום המועדפת עליו.

■ זכרו - התוכן הוא המלך: הקלישאה הזו נכונה יותר מתמיד. גופים עיתונאיים חייבים להשקיע בתוכן, על פני תשתיות אחרות.

■ אל תפחדו משיתופי-פעולה: גופים עיתונאיים צריכים לחלוק יחד את תשתיות ההפצה וההדפסה, ולא להשקיע היום בהקמה או בקנייה שלהם.

■ היו גמישים: הבינו שהארגון שלכם לא יכול להיות סטטי ובנוי כמו בעבר. צריך למצוא את הערך בתוכן מסוים ולדעת להעביר אליו את הכוח.

■ הביאו לשינוי הרגולציה: אפשרו לגופים עיתונאיים חופש ביכולת שלהם להשתנות.

עיתונות דיגיטלית

עוד כתבות

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: "שוק המניות בת"א אטרקטיבי מוול סטריט גם להמשך"

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

ירידות חדות ביפן ובדרום קוריאה; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת סיאול נופלת במעל 6% ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות אחרי הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז, גם מחיר הזהב עולה ● וול סטריט הגיבה יחסית במתינות למבצע הצבאי נגד איראן, מניות הטכנולוגיה התאוששו ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קפצו, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין התאושש ונסחר הבוקר סביב 68 אלף דולר

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?