נפתח בסיפורו של "הוויסקי הסקוטי מתוצרת יפן". מאז ומתמיד טענו הסקוטים שאת הטעם הייחודי של וויסקי הסינגל מאלט שלהם לא ניתן לשחזר ולייצר מחוץ לסקוטלנד. לדבריהם, הטעם נובע ישירות מגורמים כמו איכות המים של סקוטלנד, איכות הגרעינים, שיטות הייצור המסורתיות והמסורת בכלל.
אלא שהיפנים, שפיתחו כבר במאה הקודמת חיבה יתרה למשקה הסקוטי המשובח, החליטו שהם יכולים לייצר וויסקי יותר סקוטי מסקוטי. אחרי ניסיונות ממושכים, וכנראה גם לא מעט ריגול תעשייתי, נפל דבר: במבחני טעימה עיוורים בינלאומיים שנערכו לפני מספר שנים, התברגו סינגל-מאלטים מתוצרת יפן בצמרת הדירוג העולמית ועקפו כמה מותגים סקוטים ידועים. מאז קוטפות מבשלות יפניות שלל תארים ומקומות בכירים בתחרויות יוקרתיות.
גם טויוטה, או ליתר דיוק חטיבת היוקרה שלה לקסוס, החליטה שהיא יכולה לשכפל ולשכלל ביפן סמל יוקרה מערבי נערץ. מדובר בב.מ.וו סדרה 3 - מכונית ספורט-סדאן אייקונית, שנחשבת לאמת המידה הגלובלית להנאה מנהיגה. הרבה מכוניות כאלה פורקו על ידי היפנים לצורך ניסויים וניתוח קפדני על-פי מיטב מסורת ה"הנדסה ההפוכה". התוצאה הייתה הדור הראשון של לקסוס IS, שייצג צעד גדול בכיוון, אבל הגיע רק "על יד". כעת מגיע אלינו הדור השני, שרוצה להביס את ב.מ.וו 3 ואת שאר הגרמניות במגרש הפרטי שלהן.
הביטחון העצמי שצברה לקסוס ניכר בעיצוב החיצוני של הרכב. אם ל-IS הקודמת היה עיצוב המחקה את ב.מ.וו, לדור החדש יש מראה עם הרבה כריזמה ונוכחות. פרופיל הצד עדיין מעט אנונימי והממדים החיצוניים והפרופורציות הקצרות-נמוכות-רחבות הן שכפול של ב.מ.וו 2, אבל למכונית יש חרטום אגרסיבי ורב-הבעה וזנב שרירי שמעוטר בפנסים יוצאי דופן.
אם עיצוב החוץ מיישר קו עם הטרנד האופנתי, עיצוב הפנים לא מהסס לבעוט במוסכמות. הישיבה מאחורי ההגה מזכירה עמדה במטוס קרב. מושבי הספורט עוטפים את הגוף באינטימיות, לוח השעונים האנלוגי משנה את התצוגה והייעוד בהתאם למצב הנהיגה (ספורט, חיסכון וכו'), ההגה עמוס בעזרי פיקוד, וכל המחוונים, החוגות והמתגים - ויש הרבה כאלה - נמצאים במרחק של הושטת אצבע מהנהג.
מרחב הרגליים מאחור השתפר הודות להארכת בסיס הגלגלים, אבל זו עדיין קומפקט סדאן שמתוכננת סביב הנהג. הגג נמוך למדי, המושבים דורשים אקרובטיקה אורתופדית בעת הכניסה והיציאה ומנהרת התמסורת הגבוהה של ההנעה האחורית מגבילה את מרחב הרגליים של היושב בשורה השלישית מאחור.
איכות החומרים, הייצור והגימור הם ברמה הגבוהה ביותר שהתרגלנו לצפות מלקסוס, ובידוד רעשי החוץ הוא כה יעיל עד שהמהנדסים היפנים החליטו לצייד את הרכב בגאדג'ט אקוסטי, שמדמה - בסיוע הרמקולים של מערכת הקול - צליל מפלטים "גברי" של מכונית ספורט עם מנוע גדול. זה אמנם צליל וירטואלי, אבל העסק פועל בצורה כה יעילה ומסונכרנת עד שהוא ממכר.
כל זה אינו אלא רקע חיצוני ליכולות הכביש של המכונית הזו, וכאן מורגשת קפיצת הדרך האמיתית של המותג. ה-IS מספקת חוויה דינמית רהוטה, מדויקת, מלוטשת ואפילו מרגשת, מהסוג שהתרגלנו לצפות ממכוניות שמגיעות ממינכן ולא מקיושו, יפן (שם מיוצרת ה- IS). ההגה חד ומדויק ומאפשר לנהג לעקוב במדויק אחר עומסי הג'י המשתנים בפניות ולהשתעשע עם המכונית כרצונו. השילוב של מרכז כובד נמוך, הנעה אחורית וחלוקת משקל מאוזנת - יכול להעלות הרבה חיוכים על פניו של נהג מיומן בכביש פנוי ומפותל, והיציבות הכיוונית במהירויות שיוט חוקיות (בגרמניה) מרשימה. אם מוסיפים לכך נוחות נסיעה מרשימה ביחס לייעוד הספורטיבי ולצמיגים הקיצוניים, מקבלים חבילה דינמית משובחת.
בשלב הראשון מגיע אלינו גרסת ה-300 ההיברידית, שמשלבת בין מנוע חשמלי חזק למדי לבין מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטרים וסוללה מדור חדש, כדי לייצר הספק משולב של 223 כ"ס. יחידת ההנעה הזו היא רב-תכליתית. מי שיוצא מהבית עם מצב רוח ירוק וידידותי לסביבה יכול לבחור במצב "חיסכון" ולנהוג במכונית כמו כל טויוטה פריוס. במצב כזה אפשר בקלות להגיע לנתוני צריכה דמיוניים - כמעט לקטגוריה הזו, כמו 18 ק"מ לליטר.
מנגד, סיבוב המצב לספורט מקשיח את ההגה, מחדד את העברת ההילוכים ורותם לטובת התאוצות את מלוא הכוח והמומנט של הסוללה והמנוע החשמלי. במצב כזה המכונית מאיצה במרץ ומטפסת ללא מאמץ למהירויות שיזכו את הזכיין של מערכת המצלמות א-3 בבונוס חודשי.
המחיר של לקסוס 300 IS הייבריד בישראל מתחיל כבר ב-249 אלף שקל - מחיר שבו ניצבים דגמי הבסיס המקבילים של הגרמנים, עם הרבה פחות כוח. התמחור הזה מגלם בתוכו בונוס ממשלתי ירוק (ונדיר) של עשרות אלפי שקלים, מתוקף היותה של ה-IS מכונית הפרימיום הראשונה בישראל שזכאית למס הקנייה המופחת משמעותית של רכב היברידי.
אבל גם ללא בונוס המחיר, קשה שלא להתרשם מההישג יוצא הדופן של לקסוס. לא זו בלבד שה-IS מיישרת קו עם העילית של הגרמנים בתחום הדינמיקה לנהגים אנינים - הישג שנחשב בלתי אפשרי בעבר - היא גם לוקחת את הפלח כולו קדימה ומוסיפה לו טוויסט היברידי ייחודי של חיסכון וידידותיות לסביבה.
לא נופתע כלל ועיקר אם בימים אלה עמלים במינכן לא מעט מהנדסים גרמנים מודאגים על פירוק לגורמים והנדסה הפוכה של המכונית היפנית הזו.
חלק מהמתחרות
ב.מ.וו סדרה 3
ב-252 אלף שקל מציעה ב.מ.וו את גרסת ה-320 של סדרה 3 עם מנוע 2 ליטרים טורבו בהספק 184 כ"ס. למרות נחיתות הכוח היא מהירה מהלקסוס, אבל המנוע מחוספס למדי. מי שרוצה 3 היברידית ישלם 420 אלף שקל ויקבל מכונית עם 340 כ"ס.
מרצדס C קלאס
מרצדס C קלאס החדשה נמצאת ממש מעבר לפינה והיא תהיה ספורטיבית יותר בעיצובה ובכיול השלדה ותהיה לה גם ככל הנראה גרסה היברידית. בינתיים, ב-150 אלף שקל מקבלים את דגם הבסיס C180 עם מנוע 1.6 ליטרים בהספק 156 כ"ס וביצועים סבירים.
אאודי A4
ב-260 אלף שקל מציעה אאודי את דגם ה-1.8 ליטרים טורבו של ה-A4 עם הספק של 170 כ"ס. זו אחת המכוניות המרווחות בקטגוריה. הדור הבא יציע ככל הנראה גם גרסה היברידית, אולי אפילו נטענת.