גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ובינתיים, באלפיון העליון: הצצה לסכסוך על "לב לבונטין"

(עדכון) - הפרויקט היוקרתי שממזרח לגן החשמל במרכז תל-אביב עומד במוקד סכסוך בין יזמיו, ד"ר חיים זקלד ובתו עו"ד רינת שרון זקלד-כהן, לבין בעליו הנוכחיים, אנשי העסקים משה ומרדכי ינאי ועו"ד זיסי הצובאי

"ליהנות מכל העולמות, מרחק פסיעה משדרות רוטשילד" - כך משווקת חברת "לב לבונטין" את פרויקט המגורים היוקרתי, האיכותי והמודרני שהיא בונה בלב תל-אביב, מזרחית לגן החשמל.

בפרסומיה את הפרויקט, שעתיד לכלול 71 דירות יוקרה, מציינת החברה כי הוא נבנה ב"אזור תוסס ואופנתי, שנמצא בעיצומו של תהליך התחדשות, המתאפיין בשימור המבנים ההיסטוריים היפהפיים המעטרים אותו, בצד פריחתם של בתי-קפה, גלריות, חנויות מעצבים ומועדונים עכשוויים, ומושך אליו אוכלוסייה שוחרת תרבות, היודעת לזהות הזדמנות להשקעה באיכות החיים ושואפת להפוך לחלק מקהילה פעילה ודינמית".

הפרסומים יפים ומושכים את העין והפוטנציאל הוא גדול, אבל ל"גלובס" נודע כי מתחת לפני השטח מתרחש מזה חודשים ארוכים מאבק משפטי קשה על הזכויות בפרויקט.

מהצד האחד של המתרס ניצבים ד"ר חיים זקלד ובתו, עו"ד רינת שרון זקלד-כהן, יזמי הפרויקט הראשונים שבצוותא עם שי עופרי ואריה לייביקר הקימו ב-2010 את חברת "לב לבונטין", לשם רכישת הקרקע במקום מחברת "מנהטן-העיר הלבנה" והקמת הפרויקט. מהעבר השני של המתרס ניצבים בעלי הזכויות הנוכחיים, אנשי העסקים מרדכי ומשה ינאי, ועו"ד זיסי הצובאי, המכהן כמנכ"ל החברה.

לקבוצות יש טענות קשות ביותר האחת כלפי השנייה, ותהליך גישור שהתנהל ביניהן בפני נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, אורי גורן, לא הצליח להביא לפתרון המחלוקות. תביעה בסך כ-14.7 מיליון שקל שהגישו חיים ושרון זקלד לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כבר בפברואר 2013, ושלא פורסמה עד היום, חושפת את עיקרי הטענות של המייסדים נגד הבעלים הנוכחיים.

הגישור נכשל

חיים ושרון זקלד (קבוצת זקלד) טוענים בתביעתם כי לאחר שייסדו את חברת "לב לבונטין" ב-2010 ביחד עם שותפיהם, שי עופרי ואריה לייביקר (קבוצת עופרי), ופעלו לשם רכישת הקרקע בלבונטין כדי להקים עליה בניין דירות של 71 יחידות דיור, "פעלו משה ומרדכי ינאי והצובאי על מנת לנשל את התובעים מכל זכות או קשר עם החברה".

לפי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד עופר שפירא ממשרד שבלת ושות', "הנתבעים פעלו מאחורי גבם של התובעים לטובת ניסיון העברת הבעלות בחברת 'לב לבונטין' לשליטתו של משה ינאי, תוך ניסיון לדחיקת רגלם של התובעים ממנה והעברת האחיזה בה מידם לידיו של ינאי, ללא הסכמתם, ואף שהתובעים החזיקו ב-50% ממניות החברה".

לטענת התובעים, "ניסו ינאי ויתר הנתבעים לבטל חד-צדדית הסכם ההלוואה שהיה לחברה עם חיים זקלד, שנוצר בעת שהחברה הייתה זקוקה לכספים שהלווה לה זקלד, ושבלעדיהם לא הייתה העסקה רואה אור ומניבה את הפירות שהיא מניבה כיום".

לדבריהם, "התנהגותם הנפסדת של הנתבעים, החורגת מכל אמת-מידה של הגינות מסחרית, גרמה ועודנה גורמת לתובעים חיסרון כיס ניכר ופוגעת בזכויותיהם".

הפרת הסכם הלוואה

חלק מהתביעה מבוסס על הסכם הלוואה שנערך לטענת התובעים בין חיים זקלד לבין לב לבונטין. לטענת התובעים, בספטמבר 2010, במהלך הניסיונות לרכוש את הקרקע ולאחר שנוכח זקלד כי הניסיון לגיוס הון ממשקיעים חיצוניים או מקונים פוטנציאליים לשם הרכישה אינו מצליח, הוא העמיד מיליון שקל מהונו האישי לצורך התשלום.

ואולם, לדבריו, הנתבעים החזירו לו בהמשך הדרך את מיליון השקל באופן חד-צדדי, והם מתכחשים להסכמות, לפיהן ההלוואה מזכה את זקלד בדירת 3 חדרים, ששוויה עולה על 2.4 מיליון שקל.

לפי התביעה, בהמשך עמלה קבוצת זקלד במרץ כדי לגייס הון נוסף של 10 מיליון שקל ולקדם את הפרויקט, אך ב-1 בנובמבר 2010 היא נדהמה לשמוע מקבוצת עופרי כי זקלד אינו צריך להעביר את הסכום של 10 מיליון שקל עבור תשלום שני, כיוון שהשליטה בחברה הועברה לידי משה ינאי.

"מכאן מובן שב-31 באוקטובר 2010, בפגישה שהתקיימה בין קבוצת עופרי ועו"ד הצובאי לבין משה ינאי, בלעדי קבוצת זקלד, הוחלט על העברת הבעלות בחברה. יצוין כי באותם ימים טענה קבוצת עופרי כי היא אינה מכירה כביכול את ינאי ואף ביקשה מזקלד לנסות ולגייסו כמשקיע בחברה", נאמר בתביעה.

לדברי התובעים, בדיעבד התברר להם כי בזמן בו הם השקיעו את מרצם בהשגת כספים לחברה, פעלו עו"ד הצובאי ומשה ינאי בסתר ומאחורי גבם, על מנת לנסות ולהעביר את הבעלות והשליטה בחברה למשה ינאי על חשבונם.

לטענת התובעים, העברת השליטה בחברה התבצעה ללא ידיעתם, למרות שהם שלטו ב-50% ממנה. התובעים דורשים לקבל לידיהם כיום 25% ממניות החברה. "כוונת המייסדים הייתה כי ככל שייכנסו לחברה משקיעים חיצוניים בתמורה למניות החברה, תדוללנה מניות המייסדים בהתאם. לפיכך, מסכימים התובעים כי קרוב לוודאי שמניותיהם בחברה היו מדוללות, כך שהיו נשארים בסופו של דבר עם 25% ממניותיה", נטען בתביעה.

"העברת זכויות כשרה"

משה ומרדכי ינאי ועו"ד הצובאי שוללים מכל וכל את הטענות נגדם ומעלים מצדם טענות קשות ביותר נגד חיים ורינת זקלד. בכתב ההגנה שהגישו לבית המשפט, באמצעות עו"ד אמיר איבצן, טוענים השלושה כי התביעה שהוגשה נגדם היא "לא פחות מאשר תביעה הזויה, חסרת תום-לב, וכשלעצמה מהווה מעשה של מירמה".

"התובעים, המכנים עצמם קבוצת זקלד הינם זוג נוכלים קטנים, אשר חברו לזוג נוכלים אחר, המכונה על-ידם 'קבוצת עופרי', שי עופרי ואריק לייביקר, לצורך ביצוע עסקאות שונות ומשונות, אשר מעולם לא הייתה למי מהם היכולת לבצען. מדובר היה למעשה בפנטזיה שרקחו 'שתי הקבוצות' שסיבכה אותם עד הצוואר", נטען בכתב ההגנה.

לדברי הנתבעים בלשונם הציורית, "ניתן להמשיל את העסקה שהתובעים רקמו ביחד עם עופרי ולייביקר לעסקה מעולה, אותה רוקם אדם מן היישוב, לרכוש את חברת מייקרוסופט".

לגופם של דברים טוענים משה ומרדכי ינאי והצובאי, כי בעקבות קשיי מימון של זקלד ושותפיו לרכוש את הקרקע ולהקים את הפרויקט, קיבלה קבוצת היזמים שבהנהגת ינאי את מלאו הזכויות בפרויקט לידיה באופן כשר ובהסכמת כל המעורבים.

"ב-3 בנובמבר 2010 העמידה 'מ.מ.א נדל"ן ואחזקות' שבבעלות ינאי ל'לב לבונטין' את המקורות הכספיים (לרכישת הקרקע ובית הקבלן - ח' מ'). עבור רכישת בית הקבלן, באמצעות 'לב לבונטין', שילם ינאי 71 מיליון שקל בתוספת מע"מ וריבית וכן את מס הרכישה ותשלומים נוספים ובסך-הכול כ-80 מיליון שקל".

הנתבעים מציינים כי מאז שחיים זקלד יצא מהפרויקט, והוא עבר לידי משה ומרדכי ינאי והצובאי, לא היה קשר כלשהו בינו ובין בתו לבין "לב לבונטין" או מי מהנתבעים.

"תביעת מירמה"

באשר להלוואה שטוען זקלד שהעמיד לצורך רכישת הקרקע ושמקנה לו, לדבריו, בעלות על דירה בת 3 חדרים בפרויקט, טוענים הנתבעים כי מיליון השקלים הועמדו על-ידי זקלד כהלוואה. זאת, במסגרת מאמציו לגייס הון בעצמו לפרויקט ולצורך ניסיון לארגן קבוצת רכישה (שנכשל). לטענת הנתבעים, הלוואה זו לא מקנה לזקלד זכויות כלשהן.

"בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות את התביעה, בהיותה תביעת מירמה ברורה על פניה, המנוסחת באריכות בלתי מתקבלת על הדעת, תוך חזרה פעם אחר פעם על טענות-שווא", כתבו הנתבעים בכתב ההגנה. כמו כן, הגישו השלושה הודעה לצד שלישי נגד התובעים ונגד שני שותפיהם לשעבר, לייביקר ועופרי.

אקזיט של 300 מיליון דולר והשקעות בנדל"ן

איש העסקים משה ינאי, העומד במוקד תביעתם של חיים זקלד ועו"ד רינת זקלד-כהן סביב הזכויות בפרויקט "לב לבונטין", אינו מוכר לציבור הרחב, אך הוא מוכר היטב בעולם ההיי-טק. ינאי אף נבחר על-ידי "גלובס" לאיש המשפיע ביותר על ההיי-טק הישראלי לשנת 2008.

עד 2002 עבד ינאי בתפקיד בכיר בענקית החומרה - EMC - והיה אחד האחראים לצמיחה המהירה שלה בשנות ה-90. בהמשך עבר ל-IBM, אליה הגיע בעקבות רכישת הסטארט-אפ הישראלי XIV תמורת כ-300 מיליון דולר.

ינאי, שהיה המשקיע המרכזי בחברה וכיהן כיו"ר שלה, הצטרף ל-IBM תחת התואר היוקרתי של IBM Fellow, שאחראי לקידום אסטרטגיית האחסון בענקית המחשוב. במסגרת תפקידו היה ינאי אחראי על סדרת רכישות בסכום כולל של כ-600 מיליון דולר של חברות ישראליות בתחום האחסון.

ינאי, המוכשר ורב-הפעלים, הוא גם שותף בחברה לטיסות מסוקים עבור VIP ומשקיע גם בנדל"ן. הוא ממעט להתראיין ונוהג להתרחק מהתקשורת. בראיון עבר נדיר ל"גלובס" הוא הסביר כי "אני לא נהנה מהדברים האלה".

עוד כתבות

“ארץ פראית מאוד” / צילום: באדיבות נטפליקס

הסדרה על אושו מגדירה מחדש את המילים "מעבר לכל דמיון"

סדרת הדוקו "ארץ פראית מאוד" בנטפליקס על אושו ומאמיניו, מתארת את המציאות המשוגעת כמו ביצירה ספרותית ● ביקורת

אלה אלקלעי / איור: גיל ג'יבלי

להשקיע בחברות שנותנות מענה לצורכי החברה הישראלית

בשביל לדעת איך הולכים, צריך לדעת לאן רוצים להגיע ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

תינוק שהרגע נולד / צילום: shutterstock

למדינה צפופה במזרח התיכון דרושים אמצעי מניעה

אוכלוסיית ישראל צפויה להכפיל את עצמה עד 2048 ● האם אפשר להאט את קצב הילודה תוך 30 שנה - ואיך משתלבים בתמונה איים מלאכותיים וחיים מתחת לקרקע? ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד 

ג'ף בזוס   / צילום: רויטרס

אמזון מקלה על הרכישות הבינלאומיות, גם מישראל

השירות החדש יאפשר ללקוחות לשלם במטבע המקור שלהם והן יאפשר להם לעיין בקטלוג ולצפות רק במוצרים שניתנים למשלוח למדינה שלהם ● ישראל כלולה בשירות

בני הזוג ברוניצקי / צילום: איל יצהר

"השנים הראשונות היו קשות מאוד. אני לא מתגעגעת אליהן"

סטף ורטהיימר המציא את "מודל תפן" להקמת גני תעשייה, דב לאוטמן ז"ל לא נתן למחלה להפריע לו להוביל יוזמות, ובני הזוג ברוניצקי הקימו בית ספר תעשייתי ומרכז יזמות בטכניון ● שלושה ישראלים, שלושה סיפורים על תעשייה - והרבה מעבר לזה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

האחים נוימן / צילום: ענבל מרמרי

לקראת הדיון בפירוק: סיידוף והאחים נוימן הגישו הצעה לאינטרנט זהב

בבנקים לא מתלהבים מההצעות, המתבססות על שווי השוק הנמוך של אינטרנט זהב, ונוטים להעדיף הליכה במסלול של פירוק לקבוצת יורוקום ● הדיון בבקשת הפירוק ייערך ביום ראשון

 

 

יוסי היימן / איור: גיל ג'יבלי

להפוך את הגיל השלישי מנטל לנכס

ישראל מזדקנת וזה אכן מאתגר. אך בכל אתגר יש גם הזדמנות, אם רק נדע לנצל אותה ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

יום מסחר בבורסה  ב1968 / צילום: משה מילנר לעמ

החברות הדואליות הישראליות שהכו את מדדי הייחוס

הפעם אנו משווים את ביצועיהן של כמה חברות ישראליות בולטות, הנסחרות מעבר לים, למדדי הייחוס שלהן ● המניות הללו, מתברר, השיאו תשואה עודפת משמעותית, אבל חלק מהן רשמו באחרונה ירידות, שמייצרות הזדמנות רכישה עבור משקיעים שפחות מתרגשים מהטווח הקצר

ליברמן עם מפקדים בגזרה בביקורו בעוטף עזה / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ליברמן בביקור בעוטף עזה: "אנו מוכנים לתרחיש רב-זירתי"

שר הביטחון: "זה שעברנו את כל חגי ניסן בשקט - זה הישג עצום של פיקוד הדרום; הגעתי לכאן בלי שכפ"ץ"

המסכים האדומים בוול סטריט / רויטרס - Lucas Jackson

נעילה אדומה בניו יורק; פיליפ מוריס צנחה ב-15% בשל הדוחות

ירידה חדה באספקת נפט וירידה במלאים מושכים את הנפט לעליות חדות ● נתוני מאקרו: נתון תביעות דמי האבטלה החדשות קרוב לתחזית

איתי בן זאב / צילום : יעל ארנון

מי את מניקיי - הקרן שתהפוך לבעלת המניות הגדולה בבורסה

הקרן, שתרכוש כ-20% ממניות הבורסה לפי שווי של כ-550 מיליון שקל, הוקמה ב-2008 ובין משקיעיה המיליארדר האוסטרלי פרנק לואי וגולדמן זאקס

הספה בסלון / איור: עירית דגני

עצמאות? זה תלוי - כולנו עבדים להתמכרויות הקטנות

דור צח על ההתמכרות לספה בסלון, רעות מרים כהן על הצפייה במופעי דראג, חגית מהלא בן-משה על קבוצות הוואטסאפ ● על שוללי החירות הקטנים שאנחנו מתירים לעצמינו

ארנה ברי / צילום: איל יצהר

"כדי להתחיל את האקוסיסטם היה צריך כמה נועזים, פסיכים"

קטר ההייטק לא היה יוצא מן התחנה ללא סביבת הון ומשקיעים נועזים שמוכנים היו לקחת את הסיכון: מארנה ברי וקרנות ההון סיכון ועד ליוסי ורדי והאנג'לים הפרטיים ● "זה סוג של 'הפרעה גנטית' של אנשים שיש להם תשוקה להקים דברים חדשים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

קים ג'ונג און / צילום: רויטרס

שליט צפון קוריאה הודיע על הפסקת הניסויים הגרעיניים

לדברי קים ג'ונג און ארצו אינה צריכה לערוך עוד ניסויים בטילים בליסטיים משום שכבר הצליחה לפתח נשק מסוג זה, ולכן התכנית תושעה ● על פי סוכנות הידיעות הרשמית, ההשעיה תיכנס לתוקף באופן מידי ואתר ניסויים בצפון המדינה ייסגר

חביות נפט / צילום: סוכנות צילום אנטרה / רויטרס

רוסיה שוקלת לסגת מההסכם עם אופ"ק לקיצוץ תפוקת הנפט

ההסכם, שנועד לתמוך במחירי הנפט, אמור להסתיים בסוף 2018, אולם לדברי שר האנרגיה הרוסי, "אנו שומרים על האופציות פתוחות"

אולם המבואה של בורסת לונדון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

בורסות אירופה ננעלו בירידות מתונות; אריקסון זינקה ב-17.5%

החברה השוודית פרסמה דוחות שעקפו את תחזיות האנליסטים ● המסחר באסיה נסגר בירידות

רון ארד / צילום: אריק סולטן

מעצב-העל רון ארד: המנהיגות החדשה זה גועל נפש

הוא עובד על עשרות פרויקטים בו-זמנית, אבל מתעקש שהוא עצלן ● בורח מחוקים וכללים, אבל לא תתפסו אותו יוצא מהבית בלי כובע ● מכור לחדשות מישראל, אבל לא מסכים לייצג את המדינה ● בראיון ל"ליידי גלובס" מדבר רון ארד, ממעצבי-העל הגדולים בעולם, על יוז'י יאמאמוטו, פיליפ סטארק והקשר המפתיע עם ג'ונתן ספרן פויר

בני לנדא / צילום: איל יצהר

כשאתה מעז לזרוק מפות מהחלון, אתה יכול להמציא את ווייז

בני לנדא, שהפך את הדפוס הדיגיטלי מחזון למציאות, נחוש להמציא מחדש את עולם הדפוס עם טכנולוגיית ננו-גרפיקה ● "אני בודק ולא נרתע מהאתגרים הכי דמיוניים וקשים - ובגלל זה אנחנו גם מצליחים, כי חלק מהפרויקטים האלה עושים מהפכות" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

מולי אדן  / צילום : ניב קנטור

"אני מאחל למדינה להפסיק את ההשתלחות המטורפת הזו"

קרוב ל-10,000 עובדים מעסיקה אינטל בישראל, אבל לעצם הגעתה לכאן אחראי אדם אחד: פרופ' דב פרוהמן ● "לא מבינים שהיום אנחנו קוטפים פירות של עצים שנטעו פה לפני 20 שנה ושאסור לנוח, כי אז הילדים שלנו יקראו את זה כספר היסטוריה", אומר מולי אדן, לשעבר מבכיריה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

הנסיגה הישראלית מלבנון / צילום: רויטרס

איפה הם המנהיגים ההם? תזכורת ל-10 החלטות אמיצות

גם אם רוב הזמן אנו חיים בתחושה שאי אפשר להזיז כלום במדינה הזאת, לפעמים דברים קורים ● הנה כמה מאותם רגעים נדירים ב-30 השנים האחרונות שבהם הפוליטיקאים, המדינה והציבור הצליחו לשנות את המציאות הישראלית ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד