הם באמת חושבים שכולנו מטומטמים? שניתן להאכיל אותנו לוקשים, ונבקש עוד? ואולי הבעיה היא בכלל אצלם?
זה זמן-מה מתנהל מסע של אנשי ימין נגד מינויו של עו"ד שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה. מאשימים אותו בפוליטיזציה של תפקידו. מייחסים לו הפעלת שיקולים זרים, פוליטיים, בעת קבלת החלטות. מציגים אותו כשמאלן.
אתמול (ג') התראיין ברדיו יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת יריב לוין. אף הוא הביע מורת-רוח מהחלטתה מהלילה של ועדת האיתור, בראשותו של היועץ וינשטיין, להמליץ בפני שרת המשפטים והממשלה למנות את ניצן. רק אותו ואין בלתו. לוין הסביר שהסתייגותו אינה דווקא ממועמדותו של ניצן, אלא מכך שבפני הממשלה יובא רק שם אחד, רק שמו של ניצן. כאילו הממשלה תהפוך ל"חותמת גומי" של המינוי. על-פי לוין (ואנשי ימין נוספים), מנהל תקין מחייב הבאתם בפני הממשלה של מספר מועמדים ראויים, אשר מתוכם יבחרו השרים את הראוי ביותר. לוין חזר וגרס, שאף ניצן הוא מועמד ראוי. עאלק.
אלא שברור שדווקא עמדתו של לוין, איש הליכוד, היא המבקשת להכניס את הפוליטיקה לתוככי הליך מינויו של פרקליט המדינה. לא יכולה להיות מחלוקת בנוגע לכך, שוועדת האיתור מוכשרת, יותר מממשלת ישראל, לבחון את מידת התאמתו המקצועית של מועמד זה או אחר לתפקיד. העברתם ממנה, אל הממשלה, של שמותיהם של מספר מועמדים, ולא של אחד, הייתה מעבירה אל הממשלה את הצורך לבחון את מידת מקצועיותו של כל אחד מהם ואת מידת התאמתו לתפקיד החשוב. לא את זאת הייתה הממשלה בוחנת, אלא דווקא את נטייתם הפוליטית של המועמדים. כל אחד מחברי הממשלה היה בוחן את "מעללי העבר" של כל מועמד, את התבטאויותיו ואת פעולותיו, וכך היה קובע מי הוא המועמד, המתאים יותר בעיניו.
עמידה איתנה ונחרצת על אכיפת החוק
ניתן לשער כי בהרכבה הנוכחי של הממשלה, היה נבחר לתפקיד מועמד, המזוהה יותר עם הכנף הימנית שלנו. ניתן לשער, שניצן, שלא יכול להיות חולק בנוגע לניסיונו ולמידת התאמתו המקצועית לתפקיד החשוב, לא היה נבחר. וזאת מדוע? לאור עמידתו האיתנה והנחרצת, בעת מילוי תפקידיו האחרונים, על אכיפת החוק, ללא הבדל דת, גזע ומין.
ועדיין לא נכנסתי כלל לשאלה אם נכון לזהות את ניצן כ"שמאלן". אינני בקי בנטיותיו הפוליטיות של הפרקליט הבא. אני גם סבור, שהן אינן מענייני. גם לא מעניינו של חבר הכנסת לוין.
לא אחת הזדמן לי לפגוש בניצן, בנסיבות מקצועיות. באחרונה קרה הדבר בקשר להליכים המשפטיים, שניהלתי בשמם של חמישה לוחמים נגד מוחמד בכרי, יוצר הסרט "ג'נין ג'נין". כשערעורם של הלוחמים הגיעו אל העליון, הודיעה המדינה על התייצבותה לצד הלוחמים. לאורך הדרך תמך ניצן בעמדתם של הלוחמים. מאוחר יותר הצעתי ליועץ המשפטי לממשלה להודיע על פתיחתה של חקירה פלילית נגד בכרי בגין פרסום לשון הרע כה חמורה בסרט ולהעמידו לדין בשל כך. הצבא הצטרף לעמדתי זו, וביחד קיימנו פגישות אצל וינשטיין. בפגישות אלה השתתפו, לצד היועץ-עצמו, בעלי תפקידים בכירים בפרקליטות המדינה, לרבות פרקליט המדינה היוצא, עו"ד משה לדור, והפרקליט המיועד, עו"ד שי ניצן.
לצד הבקיאות המופלגת, לפרטי פרטים, שגילה ניצן בכל הקשור לעניין, דווקא מכיוונו חשתי, במהלך הפגישות, במשב רוח חמים ותומך. תחושתי הייתה, שלו הדברים היו תלויים רק בו, הייתה מתקבלת החלטה, שיהיה מי שיגדיר אותה כ"ימנית".
בי מעורר מינויו הצפוי של ניצן לתפקיד פרקליט המדינה אופטימיות ותקווה. "ניצנים נראו נראו בארץ, עת זמיר הגיע, עת זמיר. כי הנה סתיו עבר, סתיו חלף הלך לו, הגפנים סמדר נתנו, נתנו ריחם".