בית משפט השלום בתל-אביב גזר על היחצ"ן נעם טפר 10 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 300 אלף שקל. זאת, בעקבות הרשעתו בעבירות של שימוש במידע פנים בעסקאות במניות של 4 חברות אותן ייצג.
בהכרעת הדין קבע בית המשפט כי טפר ניצל את הגישה שהייתה לו למידע פנים של החברות להן נתן שירותי קשרי משקיעים ויחסי ציבור, ועשה שימוש במידע הפנים שהגיע לידיו מכוח קשריו עם חברות אלה ב-5 מקרים שונים. בהסתמך על מידע הפנים שהיה בידיו ביצע טפר כ-40 עסקאות בהיקף של כחצי מיליון שקל וגרף רווח של מעל 60 אלף שקל.
בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, לפיה אף שטפר לא היה עובד של החברות השונות, הוא נחשב לאיש פנים בהן נוכח קשריו איתן והגישה שהייתה לו למידע פנים בהן. עוד נקבע כי טפר ניצל את האמון אשר ניתן בו על-ידי החברות ששכרו את שירותיו, ועשה שימוש במידע אשר הופקד בידיו על מנת ליצור לעצמו יתרון בלתי הוגן על יתר המשקיעים בשוק.
בגזר הדין קבע השופטת דניאלה שריזלי כי מעשה של שימוש במידע פנים הוא חמור ביותר, וכי "באורח אירוני למדי, דווקא מעמדו המיוחד של הנאשם כנותן שירותים חיצוני לחברות - להבדיל מנושאי משרה בכירים בהם - איפשר לו לפעול במקביל במספר חברות ולהרחיב את התחום העברייני שבו שלח יד".
לדברי השופטת, "במכלול אני סבורה כי הנאשם פגע פגיעה אנושה ועמוקה בערכים חברתיים ציבוריים מוגנים, ערכים שהם בבסיס התנהלותו התקינה של שוק ההון, אשר עוצמת הפגיעה בהם בעניינו של הנאשם עצומה ונגזרת מהיקפן הכספי של העסקאות - כ-500 אלף שקל, ממספרן הגבוה - 40 עסקאות, וממשך התקופה שבה הוליך הנאשם שולל את המשקיעים בשוק ההון, ובכך פגע באמונם וביסוד ההגינות ושוויון המידע שאמור להנחות את כל המעורבים במישרין ובעקיפין בשוק".
כתב האישום נגד טפר הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב ב-2009, בטענה כי גרף למעלה מ-60 אלף שקל מהעסקאות, תוך שימוש במידע פנים שקיבל מתוקף עבודתו.
טפר עבד בחברת "תקשורת פיננסית נעם ילין", וב-2006 הוא עבר לשמש כשותף במשרד "פייננשל אקסס". בשני המשרדים היה טפר אחראי על תחום קשרי המשקיעים, והיה אמון על הפן השיווקי של החברות מול משקיעים מוסדיים, משקיעים פרטיים, אנליסטים ומול התקשורת.
כן הופקד טפר על חיזוק קשרי הלקוחות של החברות עם משקיעים קיימים ועל פיתוח קשרים חדשים עם משקיעים פוטנציאליים. בין היתר ייצג את החברות מדקון, ארזים, סטארלימס וטאואר סמיקונדקטורס.
בכתב האישום נטען כי טפר נחשב ל"איש פנים" במדקון, והוא החזיק במידע בדבר המשא-ומתן לרכישתה על-ידי מקסון ב-2005, ובמידע בדבר התקדמות המשא-ומתן עם מקסון. בתקופה זו הוא ביצע 18 עסקאות רכישת ניירות ערך של מדקון, בהן גרף כ-30 אלף שקל רווח. בכל פעם היה זה זמן קצר לפני שהחברה פרסמה דוח מיידי לבורסה.
באותה שנה ניהלה חברת ארזים משא-ומתן על העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה (באותה עת), במסגרתה תקבל ארזים אופציה למשך 6 חודשים לרכישת 64 נכסי נדל"ן באנגליה, המשמשים כבתי-אבות, תמורת 1.8 מיליארד שקל. גם כאן היה טפר בקשר רציף עם הנהלת החברה, ומעורבותו בה הייתה אינטנסיבית. לטענת הפרקליטות, באותה תקופה הוא ביצע 3 עסקאות רכישת ניירות ערך של ארזים, בהן גרף כ-8,600 שקל, וזאת תוך שימוש במידע הפנים - למרות שידע כי עליו לשומרו בסוד.
עוד באותה שנה ניהלה חברת סטארלימס משא-ומתן על עסקה לאספקת רישיונות שימוש בתוכנת סטארלימס לאחת מחברות הביוטכנולוגיה המובילות בעולם תמורת כ-4 מיליון דולר. העסקה הייתה מהותית לחברה, וגם כאן היה טפר בסוד העניינים וניצל זאת לביצוע 7 עסקאות, בהן גרף כ-15 אלף שקל.
באמצע 2006 ניהלה חברת טאואר משא-ומתן על הסדר חובותיה עם הבנקים המלווים (הפועלים ולאומי), על רקע אישור תוכנית להרחבת יכולת הייצור שלה. לפי ההסדר, הבנקים יוותרו על שיעור ניכר מחובותיה של טאואר בתמורה לחלק ממניותיה; והחברה לישראל, שהחזיקה 19% מטאואר, תזרים לה כספים ואף תזמין עבורה מספקים שונים ציוד הדרוש לטאואר לצורך הרחבת פעילות הייצור שלה. כאן ביצע טפר 12 עסקאות, בהן גרף כ-9,000 שקל.
התיק נוהל על-ידי עורכות הדין יהודית תירוש ויעל ענתות ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ונחקר על-ידי מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך.