"החיים שלי הם בלגן אחד גדול", אומרת אורנית קרביץ בפתח השיחה. אבל מהר מאוד מתגלה שמה שהיא מכנה "בלגן" הם פשוט חיים מלאים שימיהם ממוצים עד תום. קרביץ, מנהלת המחלקה הבינלאומית ברשות ניירות ערך ויועצת בכירה ליו"ר הרשות, שמואל האוזר, הספיקה להיות מנהלת עסק, עורכת דין פלילית, להשלים תארים שניים במשפטים, במינהל עסקים ובתקשורת, ואוטוטו היא עם תואר דוקטור ביד.
היא מדברת באותה מהירות שבה עברה את תחנות חייה: נולדה בחולון, אחות אמצעית משלוש, ועם סיום השירות הצבאי נכנסה לניהול בית הדפוס של אביה. בגיל 24 נטשה את העסק המשפחתי לטובת לימודי משפטים וקיבלה מקום להתמחות באחד המשרדים המסחריים הגדולים. אלא שאז החליטה לשנות כיוון וללכת דווקא לתחום הפלילי, בעקבות אירוע שבו היה מעורב קרוב משפחה: "ראיתי איך מערכת גדולה יכולה לדרוס אדם, והחלטתי שאני אלך להיות בפרקליטות ואייצג את הצד הטוב שלה. אני חייבת להגיד שמצאתי בפרקליטות אנשים מדהימים".
תוך כדי עבודתה סיימה תואר שני במשפטים במרכז הבינתחומי, וב-2006 החליטה לעזוב את הפרקליטות והחלה תואר שני במינהל עסקים: "ביום שעזבתי את הפרקליטות לא ידעתי לאן אני אלך והחלטתי ללמוד", היא מספרת. "התחברתי עם אחד המרצים שלי והתחלתי לעבוד איתו, וככה נכנסתי לעולם הזה של ייעוץ ניהולי, ועבדתי עם לקוחות שקשורים לשוק ההון".
בד בבד עשתה תואר שני בתקשורת, ותוך כדי הלימודים החליטה על מסלול ישיר לדוקטורט. העבודה שלה עוסקת בהשפעת התקשורת על אמון הציבור במערכת המשפט.
בין השנים 2009-2011 היא הייתה נתונה כל-כולה בלימודים, ואז נענתה לקריאה להתמנות לחברת מליאה ברשות ניירות ערך. במארס 2011 מונתה למנהלת המחלקה הבינלאומית. יחד עם יו"ר הרשות שמואל האוזר, היא עשתה לילות כימים כדי לשכנע את יו"ר הוועדה האירופית של יוסק"ו (IOSCO), הארגון הבינלאומי של רשויות ני"ע בעולם, להעביר את הגדרת רשות ני"ע הישראלית מאזור המזרח התיכון לאזור אירופה.
במסגרת המאמצים האלה נסעה לסין, כשהיא בחודש שמיני להיריונה השלישי: "לטיסה נתנו לי לעלות בלי בעיה", היא משחזרת, "עשיתי ביטוח נורא יקר. אבל בחזרה באמת לא רצו בהתחלה להעלות אותי למטוס". במשך השעתיים שקדמו לעלייה למטוס היא הפעילה קשרים בכל רחבי הגלובוס כדי לפתור את הבעיה. בסופו של דבר, הצליחה לחזור לארץ. זמן קצר לאחר מכן ישראל גם צורפה לאזור אירופה.
לפני מספר חודשים היא מונתה גם לשמש כיועצת הבכירה של האוזר ויחד איתו היא שוברת את הראש איך להקל על חברות ישראליות: "אנחנו כל הזמן בודקים איפה אנחנו עומדים מול העולם. אנחנו עובדים על כך שהאיחוד האירופי או רשות ני"ע האירופית יכירו בנו הכרה הדדית, בדיווחים השוטפים, כך שחברות שנסחרות בישראל יוכלו להיסחר במדינות נוספות ללא עלויות נוספות".
זה לא מתחבר עם הטענות על עודף רגולציה.
"מי שבאמת מכיר את שמוליק (האוזר) יודע שהוא כל הזמן עושה חשיבה להקל ברגולציה, בלי לפגוע במחיר של הגנת המשקיע".
ההצטרפות לשורות רשות ני"ע חייבה את קרביץ להיערך בבית - בעיקר מול שלושת ילדיה: עמית (9), מיה (5) ואלה בת השנה. שתי מטפלות מסייעות לה עד שמונה בערב, ואיכשהו היא מתמרנת: "אני לא אגיד לך שלא הייתי רוצה לבלות יותר עם הילדים, אבל אני לא מסתובבת עם תחושת אשמה. הנה, למשל, היום אני יוצאת בארבע ולוקחת את שני הילדים הגדולים לסרט ולמסעדה. ובימים האחרונים עסקתי בחקר החילזון, במסגרת עבודה של הילד הגדול. בכלל, בחולון יש מערכת חינוך עם מעורבות הורית מאוד גדולה, כך שאין אופציה אחרת".
שאיפות לעתיד?
"כרגע המטרה היא לסיים את הדוקטורט. אני מאמינה שדברים טובים קורים לאנשים טובים ושהחיים הם דינמיים. לא הכול היה מתוכנן אצלי".