סדרות כחלק מהחדשות, ראשון-חמישי 20:00, ערוץ 10
נדמה שכל ילד בישראל יכול לשרטט בקלות את מבנה תוכניות החדשות: מתחילים בחוץ וביטחון, עוברים לחברה וכלכלה, מסיימים בספורט ותרבות ונפרדים על רקע תחזית מזג-האוויר. כמובן שהסדר יכול להשתנות אם באותו ערב נתון יש חדשה כלכלית גדולה, אם ישראל העפילה למונדיאל או מה שסביר הרבה יותר: אם שלג כיסה את ירושלים.
לא בא הפתיח הזה אלא לשבח את חדשות 10 על שהצליחו לשבור את הפורמט. נכון, הם עשו זאת בכפוף למשפט שלפיו הכורח הוא אבי ההמצאה, ועדיין, הם מצליחים בכך לייצב את "הבטן הרכה" שיש לכל מהדורת חדשות בת שעה, זו שגורמת לחלק מהצופים לברוח ממנה אחרי מקבץ הפרסומות הראשון.
כרגיל ב"סדרות", הפרק הראשון לעולם יהיה הטוב ביותר, ואכן סדרת הכתבות של מתן חודורוב על "היורדים החדשים" יצרה שיח ציבורי שהדיו עדיין נשמעים פה ושם. אלא שגם ההמשך היה טוב, על-פי רוב: מנתוני שוק העבודה הבעייתיים, דרך המזון הבריא (לעתים בריא במירכאות), הרווחה ועוד תחומים שנוגעים בכל אחד מאיתנו.
הסדרה הנוכחית "מיטה חולה" (של הכתב אבי עמית) התלבשה לחדשות 10 כמו בעיטת "וולה" לחיבורים דווקא באדיבות התוכנית "עובדה" בערוץ 2: הפרק של הערב, למשל, יעסוק בשר"פ בבתי-החולים, ולמרות שצולם ונערך ללא קשר, אי-אפשר יהיה להפריד אותו מהדיון הציבורי שהחל בעקבות תחקיר "עובדה", כמו גם מהכותרת הראשית של "גלובס" מאמש.
אלא שמעבר לנושא כזה או אחר, נשאלת השאלה האם בחדשות 10 לא עלו על פורמט חדש? הציבור הישראלי הוא אולי היחיד בעולם שרובו צופה בכל ערב בחדשות במשך שעה תמימה. הבעיה היא שאת החדשות "החשובות" באמת (מה שנקרא: "עיקרן תחילה") ניתן לסכם, כולל צילומים ומעט פרשנות, ברבע שעה, וממילא חלק גדול מציבור הצופים כבר מכיר אותן מאתרי האינטרנט או מצפייה בתוכניות האקטואליה של שעות הערב המוקדמות. לפיכך סדרת כתבות כמעין "חלק מגזיני" גם במהדורה יומית, הופכת את השעה הזאת למעניינת ולמוצדקת יותר.
אז נכון, לא כל "הסדרות" היו מעניינות באותה מידה, חלקן היו מאולצות שלא לומר חפוזות, אבל מי שמתרגל לקבל מנה עיקרית של כתבות ארוכות יחסית באמצע המהדורה שלו, אפשר שייחל לשמור אמונים לפורמט ובעקבות כך לערוץ המשדר.