גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צרכנים, כמה יעלה לכם להציל את החיות ולצמצם את סבלן?

ממוצרי חלב, דרך ביצים ועד מעילים ומוצרי קוסמטיקה - בכל פעם שהצרכן מושיט את ידו למדף, הוא יכול לבחור אם לקנות מוצר שכדי לייצרו עונו והומתו בעלי חיים ■ "גלובס" בודק מה יכול הצרכן לעשות כדי לצמצם את הפגיעה בחיות

מעת לעת עולה לשיח הציבורי הדיון הכואב והחשוב בדבר התעללות בבעלי חיים לצורכי מזון, קוסמטיקה או אופנה. תחקירים המציגים הרג אפרוחים או התייחסות מזוויעה לפרות ולתרנגולות לפני שחיטה גורמים לרבים לחשוב על הנושא הכאוב לרגע או שניים, אבל להדחיק ולחזור להרגלי הצריכה השגרתיים - אולי משום שההתעללות השגרתית הפוגעת במיליוני בעלי חיים מוצנעת בדרך כלל מאור הזרקורים.

ללא ספק, מרבית בני האדם מתנגדים בתפיסתם להתעללות בבעלי חיים, אולם אם יעדיפו מוצרים אלטרנטיביים בקטגוריות השונות, אפשר יהיה למנוע ולו במעט את סבלם של בעלי החיים.

"דבר אינו דומה לגיהינום שאנו דנים לו את בעלי החיים. הוא אינו קשור במוסר ובצדק, בטוב וברע, בשכר ועונש; הוא סובב סביב רווח והפסד", אומר ד"ר אסף הרדוף, מומחה למשפט פלילי ומרצה במכללה האקדמית צפת, מתנדב בעמותת תנו לחיות לחיות: "רווח לאדם, הפסד לבעלי החיים. ההתעללות מייעלת וחוסכת: פרות ותרנגולות מוחזקות בצפיפות כי מקום עולה כסף, מקורי אפרוחות נקטמים כדי שלא יפגעו באחרות וישחיתו את הסחורה ועוד".

ולא רק התעללות: בעמותה נגד ניסויים בבעלי חיים מציינים כי 282 אלף בעלי חיים נוצלו ב-2012 בתעשיית הניסויים בישראל. "אם לא די בייסורי התופת הממושכים במעבדות, רוב בעלי החיים מומתים בתום הניסוי כאילו היו לא יותר ממבחנה עם זנב".

עוד מזכירים בעמותה כי דוח מבקר במדינה ביקר בחריפות את תפקודי המועצה לניסויים בבעלי חיים.

- האם תביעות משפטיות יועילו?

הרדוף: "את האכזריות הזו אפשר לנסות לפתור דרך מערכת המשפט, אלא שהיא אדישה גם לפעילות שעל פניה מהווה התעללות אסורה לפי חוק צער בעלי החיים".

אחד הסיפורים המצמררים שנחשפו לאחרונה בתחקיר "כלבוטק" סיפק הצצה להתעללות שעוברות החיות במפעלי אדום-אדום של תנובה. נגד החברה הוגשה תביעה שנמצאת בשלבים ראשוניים, כפי שמסביר עו"ד יוסי וולפסון, רכז תחום חיות משק ב"תנו לחיות לחיות". עוד הוא מזכיר כי נגד זוגלובק הוגשו תביעות ייצוגיות בעקבות חשיפת ההתעללות בעופות במפעליה.

לדברי הרדוף, משרד החקלאות - שאמון על אכיפת החוק - אדיש להתעללות, משום ש"אוזניו כרויות ללולנים ולא לאפרוחים חסרי הלובי". בתנו לחיות לחיות יוצאים בקריאה להעביר את הפיקוח על חוק צער בעלי חיים אל המשרד להגנת הסביבה ממשרד החקלאות, ש"נכשל שוב ושוב בתפקידו להגן על בעלי החיים ומעדיף להגן יותר על האינטרסים של החקלאים".

ממשרד החקלאות נמסר: "בכל המדינות ברחבי העולם נושא רווחת בעלי חיים מהווה חלק מתפקוד המערך הווטרינרי במשרד החקלאות (בגרסאותיו השונות). משרד החקלאות ופיתוח הכפר הינו המשרד היחיד אשר יכול לאזן בין השיקולים השונים והמורכבות שבין בריאות הציבור, בריאות ורווחת בעלי החיים, ביטחון המזון, סביבה, חקלאות, התיישבות וצרכנות".

הכלי היעיל: חרם צרכנים

וולפסון והרדוף סבורים כי חרם צרכנים הוא הכלי היעיל ביותר להשפיע על החברות. לדברי וולפסון, "הדימוי הציבורי של התאגידים הוא אחד הנכסים החשובים ביותר שלהם, ולכן חרם צרכנים הוא הצד השני של המטבע. זה המקום שבו אנחנו לא מובלים על-ידי פרסומות ויחצ"נים, אלא עושים בחירות אוטונומיות ומשפיעים על הרגלי הייצור של התאגידים".

בין הדוגמאות לחברות ששינו מדיניות בעקבות לחץ צרכני: אל-על וחברות תעופה אחרות שהפסיקו להטיס בעלי חיים לניסויים, קסטרו שהפסיקה לשווק פרוות בעקבות מחאת הצרכנים ב-2005, ויוניליוור שלפני 3 שנים הכריזה כי תפסיק לערוך ניסויים בבעלי חיים עבור מותג התה ליפטון בעקבות לחץ של ארגונים בינלאומיים.

כוח הצרכנים הוא לא רק באמצעות חרם, יש לכולנו אפשרות לנתב את הבחירות שלנו, לטובת המצפון שלנו ולטובת בעלי החיים שלא יכולים לצאת במחאה או לשמור על זכויותיהם.

מזון

בעמותת אנונימוס מעריכים כי יותר מ-300 מיליון חיות מומתות מדי שנה בתעשיית המזון בישראל בלבד, רובן לאחר חיים רצופי סבל.

ביצים: הזכרים מומתים באכזריות

כ-10 מיליון אפרוחים מומתים בישראל מדי שנה, מחציתם זכרים שאין בהם שימוש בתעשיית הביצים, והיתר הם "עודפים". תחקיר "כלבוטק" חשף הרג הכרוך בסבל בלתי יתואר בשתי מדגרות המשרתות את תעשיית הביצים והעוף בישראל. הסוגיה ההומנית אינה סביב ניסיונות למנוע את ההרג, אלא למצוא דרך שהוא יעשה במינימום סבל.

כפי שמסבירים ב"תנו לחיות לחיות" - צריכה של ביצים אורגניות או ביצי חופש לא תפחית את הרג האפרוחים משום שגם היצרניות הללו רוכשות את המטילות מאותן מדגרות. במילים אחרות, מבחינת היחס שמקבלות המטילות העדפה של ביצי חופש היא בבחינת ה"רע במיעוטו", אך חשוב לדעת שגם בלולי החופש משתמשים במניפולציות גנטיות להגברת ההטלה.

נזכיר כי ביצים אורגניות מוגדרות ככאלה שעומדות בתנאים בריאותיים כמו הימנעות מאנטיביוטיקה ותנאים לרווחת התרנגולות (חצר פתוחה). מחירן כ-20-30 שקל לתריסר. ביצי חופש עומדות בדרשת רווחה לתרנגולות (איסור כלובים), ולא חלה עליהם חובה הנוגעת לבריאות הצרכנים. מחירן כ-18-25 שקל לתריסר.

באנונימוס מוסיפים כי המחיר הגבוה של ביצים אורגניות/חופש אינו משקף את עלויות הייצור, והוא נובע מכך שהן לא נמצאות תחת פיקוח מחירים ולכן הרשתות גוזרות קופון.

מה עושים? העדיפו ביצי חופש. כדי לחסוך בהוצאות, קנו את הביצים בבתי הטבע ולא ברשתות השיווק

מוצרי חלב: הפרות קורסות

"הפרה הישראלית ידועה כפרה המניבה בעולם, וזה נאמר לרוב בגאווה, אלא שהמשמעות היא שהפרה הופכת לכלי הנותן חלב בשפע", מסבירים ב"תנו לחיות לחיות". הפרה לא מייצרת חלב מעצמה ולשם כך מעברים אותה, לאחר ההמלטה לוקחים ממנה את העגל ואחרי שלושה חודשים התהליך חוזר שוב ושוב 6-7 פעמים בחייה. הפרות סובלות מחוסר סידן והעטינים הגדולים שלהם מכבידים עד כדי שהן קורסות ולא מסוגלות לעמוד יותר.

מה עושים? מפחיתים צריכת מוצרי חלב פרה ומנסים לעבור לתחליפים. משקה סויה (11-13 שקל לליטר), משקה אורז (15-20 שקל), משקה שקדים (15-20 שקל). התחליפים לא זולים, אולם הביקושים גדלים ועמם כניסת החברות הגדולות לתחום (מוצרי סויה של תנובה למשל), שתוביל עם הזמן לירידה במחירים בשר:

עד לשלב השחיטה, חיי העגל והכבשה רצופים בסבל. באנונימוס מזכירים כי לאחרונה פורסמו חקירות סמויות החושפות את מסע הייסורים של העגלים והכבשים המובלים לישראל מאוסטרליה באניות צפופות, כשמסעם בארץ הקודש רצוף הצלפות, שוקרים חשמליים ומשאיות מחניקות. גם חיי החזירים רצופים סבל. החזירות ההרות נכלאות בכלובים צרים ושיני הגורים נקטמים.

מה עושים? מפחיתים צריכת בשר, ואת החלבון החסר משלימים מקטניות (עדשים, חומוס, שעועית) ומדגנים (אורז, שיבולת שועל, חיטה ועוד). אפשר להעדיף בשר ועוף אורגניים, אך ההיצע בישראל מאוד מצומצם, וגם הוא כולל חסרונות: בלולים האורגניים לא מלעיטים את התרנגולים באנטיביוטיקה אבל גם בהם נעשה שימוש בזני אפרוחים שעברו מניפולציה גנטית לגדילה מהירה, אשר נשחטים בגיל 42 יום, כמו בתעשייה הרגילה

אופנה

תעשיית האופנה גורמת סבל רב לבעלי החיים לטובת מעיל או חגורה: פרוות, עור או צמר - שלכולם תחליף מלאכותי מוצלח.

צמר

רוב הכבשים מקבלים תוספים מלאכותיים במטרה לפתח עור עתיר קפלים וצמר. בקיץ הם סובלים מחום ומתשישות כתוצאה מעומס הצמר הלא טבעי, ובחורף סובלים מקור כתוצאה מתהליך הגז שנעשה לפני השלתו הטבעית. כשהשאיפה היא לרווח מקסימלי בהשקעת זמן עבודה מינימלי, הגז אלים ורשלני ופוצע את הכבשים. לאחרונה, לאחר שנחשפה התעללות בארנבים בתעשיית האנגורה, רשתות כגון H&M הודיעו כי יפסיקו לשווק בגדים העשויים מאנגורה.

מה עושים? בודקים את התווית ומעדיפים פתרונות מלאכותיים: לא מעט סוודרים מ"צמר" עשויים מחומרים סינטטיים; קונים ברשתות שמאמצות שיטות עבודה מוסריות

פרווה

עשרות מיליוני כלבים, חתולים, שועלים, דביבונים, ארנבונים ובע"ח אחרים נטבחים מדי שנה בשל פרוותם. תנאי הלכידה, הכליאה, ההובלה וההרג של החיות מזוויעים, כשהפשטת הפרווה נעשית תוך גרימת סבל נוראי לחיה, לעתים בעודה בחיים, וכל זאת לצורך פריטי אופנה מיותרים. עיקר התעשייה היא בסין, שם חוק צער בעלי חיים פרוץ. ב-2006 הוקמה הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות על-ידי פעילי זכויות בעלי חיים מישראל ביוזמת ג'יין הלוי. כיום כוללת הקואליציה 60 ארגונים מ-40 מדינות הפועלים במטרה לצמצם את תעשיית הפרוות עד לסגירתה, באמצעות חקיקה, קמפיינים של מובילי אופנה נגד פרוות ויצירת מודעות תקשורתית לסבלם של בעלי החיים.

מה עושים? מוותרים על הרעיון של לבישת עור חיה ומעדיפים פרווה סינטטית (הזולה בעשרות אחוזים)

עור

המוצרים החלופיים ודמויי העור מציגים היום תוצרת נהדרת שהיא גם זולה יותר. באנונימוס מזכירים כי רוב העור המשמש לייצור תיקים, ארנקים, חגורות, נעליים ומעילים מופק מבעלי חיים שנוצלו בתעשיית בשר הבקר, וסבלו מפגיעות כגון גדיעת קרניים, צריבת מספר, סירוס, הזרעה מלאכותית ועוד. "יש שסבורים שמוצרי העור הם "תוצרי לוואי" של תעשיית הבשר, אך למעשה מכירות העור מהוות אחוז ניכר מהכנסותיה".

מה עושים? יש שפע תחליפים מחומרים סינתטיים ומחומרים טבעיים, ויש מעצבים, כמו סטלה מקרתני, רוני קנטור ו"זנדגי", שנמנעים השימוש בעור

קוסמטיקה

ארנבים, אוגרים, עכברים, כלבים, חזירים ובעלי חיים נוספים הקריבו שלא מרצונם את חייהם לטובת תעשיית הקוסמטיקה. במהלך הניסויים מכניסים לגופם כימיקליים דרך הפה, העיניים, האף, וישירות, לווריד והם חווים צריבות על עורם החשוף. בעמותה נגד ניסויים בבעלי חיים מציינים כי בזכות מאבקים גלובליים פחתה כמות הניסויים בבעלי חיים וכי למרות חלופות למבדקים שנעשו בבעלי חיים, חברות רבות ממשיכות לבצע ניסויים בבעלי חיים במטרה לפתח מוצרים חדשים במטרה "ליצור שיער מבריק או חלק יותר".

לדברי עו"ד וולפסון, החל מ-1.1.2014 אסור לשווק בישראל מוצרי קוסמטיקה שנוסו בבעלי חיים אחרי 1.1.2014, כלומר הוא תקף לחברה שעוסקת כיום במחקר ופיתוח של מוצר חדש קוסמטיקה חדש ולפיכך היא יודעת שעליה לבחור בין עריכת ניסויים בבעלי חיים לבין שיווק המוצר בשוק הישראלי (או בשוק של האיחוד האירופי). כך שלחוק יש השפעה, גם אם עוד לא רואים אותה על מדפי החנויות.

מה עושים? מחפשים את סמל הארנב המוטבע על מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה שלא נוסו על בעלי חיים - בין החברות: אהבה, ד"ר פישר, וולדה, סבון של פעם, ללין, מרוקן אויל, קרמה, פול מיטשל, קרליין ועוד

עוד כתבות

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון