מי נרדם בשמירה / אלי ציפורי
הסיפור של צים, פעם חברת ספנות ישראלית גאה והיום חברת ספנות אחרי שני הסדרי חוב ענקיים, מחיקת מיליארדים - רובם בידי מספנות בחו"ל ובנקים זרים - הוא סיפור עצוב, ובעיקר סיפור לא פתור. איך הגיעה צים עד הלום? כן, כולם מכירים את הסיפור על המשבר בענף הספנות, על נפילת מחירי ההובלה הימיים, על מסע של הצטיידות מגלומני, אבל איש לא ממש הבין איך אפשר להפסיד כ-1.8 מיליארד דולר בתוך 7 שנים.
היחסים של צים עם משפחת עופר על שלל החברות הפרטיות שלה, עוד כשצים הייתה בבעלות ממשלתית, לא היו ברורים ושקופים די צורכם. למרות שפע של נתונים בדוחות הכספיים של החברה האם (החברה לישראל), מערכת היחסים בין צים למשפחת עופר הייתה כה מורכבת, כה מפותלת וכה עמוסה פרטים, שספק אם הדירקטורים שאישרו את העסקאות המרובות בין הצדדים הבינו אותן, אף שמדובר במאות מיליוני דולרים שזרמו מצד לצד. הכוונה היא בעיקר מהצד של צים לכיוון החברות הפרטיות בבעלות משפחת עופר.
לפני זמן מה פנה ל"גלובס" דרור דביר, יזם היי-טק, והציג בפנינו תמונה מדהימה ומעוררות תהיות רבות. דביר עשה עבודת מחקר אדירה והגיע ליותר מ-300 חברות פרטיות של משפחת עופר בחו"ל, שחלקן עשו עסקים עם צים. מדובר בסוג של עסקאות פיננסיות, עסקאות של מכירה-החכרה-קנייה סיבוביות עם שורה של חברות ספנות בעולם. כנראה שמשפחת עופר (החברות הפרטיות נמצאות בעיקר בשליטת אייל עופר, אחיו של עידן) פיתחה מומחיות יוצאת דופן בעניין, אחרת קשה להבין את הרווחיות האדירה של החברות הללו לאורך העשור האחרון. מאות רבות של מיליונים, אף שנה של הפסד, שיעורי רווחיות פנומנליים וכמובן... כמעט אפס אחוז מס. נראה שהמשבר בענף הספנות פסח לגמרי על חברות הספנות של משפחת עופר, ואם פגע, אז רק הפחית את הרווחיות, אבל זו נותרה בריאה מאוד מדי שנה.
עוד מתברר שחברה פרטית, לפי הדין הבריטי, היא לא ממש פרטית כמו חברה ישראלית וחייבת בדיווח פיננסי די מפורט, הכולל דוח רווח והפסד, מאזן וביאורים לרשויות בבריטניה (אולי כדאי לאמץ זאת בישראל). החברות הללו, שעוסקות במין תפירת עסקאות פיננסיות לספינות עם חברות ספנות מסביב לעולם מייצרות כאמור זרם אדיר של רווחים ודיבידנדים כמעט באפס מס. למה אפס מס? כי החוק הבריטי בנוגע למיסוי מעסקי ספנות מאפשר זאת, עוד עובדה שמעוררת הרבה שאלות על מיסוי גלובלי, תכנוני מס ותרומת העשירים והחברות הגדולות למסים.
"גלובס" מפרסם היום את המספרים המלאים שמעוררים את השאלות הקשות: כיצד קרה שהסיכון לאורך השנים בעסקאות ההחכרה נפל בעיקר על צים, כיצד קרה שהרווח "נפל" בעיקר על החברות הפרטיות של משפחת עופר (וזה עוד אחרי הוויתור שלהן על חלק מדמי החכירה במסגרת הסדר החוב) וכיצד כל המגה-עסקאות הובילו את צים לאן שהובילו ואיפה בדיוק היו הדירקטורים שהובילו אותה עד סף פשיטת רגל.
איפה צים ואיפה החברות הפרטיות של משפחת עופר
במשך קרוב ל-40 שנה התנהלו עסקי הספנות הפרטיים של משפחת עופר בדיסקרטיות מוחלטת. נתונים בסיסיים על היקף העסקים של המשפחה נחשבים נדירים ביותר. גם בשוק הספנות תהו רבים במשך השנים מה מסתתר מאחורי שמות אקזוטיים כמו זודיאק, אוקיאניה או פירסט מאריטיים. הסקרנות הציבורית הלכה וגברה בשנים האחרונות, על רקע הידרדרות מצבה של צים, חברת הספנות הלאומית לשעבר שנרכשה על ידי האחים עופר ב-1999 כחלק מרכישת החברה לישראל הציבורית. משבר האשראי העולמי העלה את צים על שרטון. לאחר שביצעה הסדר חוב ב-2009 נזקקה צים להסדר חוב נוסף. בהסדר השני, שעומד בימים אלה בפני אישור סופי, תבצע צים "תספורת" חסרת תקדים של 5.25 מיליארד שקל.
בעוד סמל הספנות הישראלי הולך ושוקע, הולכת וגוברת הביקורת על משפחת עופר ותרומתה להחמרת מצבה של החברה. עיקר הביקורת מכוון לשורת עסקאות בעלי עניין לחכירת אוניות שצים ביצעה מול חברות הספנות הפרטיות של משפחת עופר.
העסקאות האלה, שבוצעו בשנות השיא של ענף הספנות נחתמו לתקופות ארוכות וגבו מצים מחיר כבד כששוק הספנות נקלע לשפל העמוק בתולדותיו. ב-2008, למשל, דיווחה צים שהחוב הכולל שלה ל"חברות קשורות" מגיע ל-4.426 מיליארד שקל (כ-43% מסך חובותיה בגין חכירת אוניות), וזאת למרות שמספר הספינות בחכירה ממשפחת עופר עמד אז על 14 בלבד מתוך 78 ספינות חכורות בצים. תוצאותיה הכספיות העגומות של צים ידועות היטב: מאז 2008 רשמה החברה הפסד תפעולי מצטבר של 1.43 מיליארד דולר (כולל שלושת הרבעונים הראשונים של 2013). החוב הפיננסי של החברה עומד על 2.7 מיליארד דולר.
וכיצד נראות התוצאות העסקיות בצד הפרטי של עסקי הספנות של משפחת עופר? האם גם הם נפגעו מהמשבר העולמי? האם נזקקו להסדר חוב או שנאלצו להפסיק את חלוקת הדיבידנדים? התשובות לכל השאלות האלה הן כנראה שליליות, כפי שעולה מתחקיר שערך "גלובס".
יותר מ-300 חברות בבריטניה
ההגדה לבית עופר מתחילה בעיר גאלאץ ברומניה, שבה נולד ב-1922 שמואל הרשקוביץ', לימים סמי עופר. משפחתו עלתה זמן קצר לאחר מכן לארץ ישראל המנדטורית והתיישבה בחיפה. אביו פתח חברה לשירותי ספנות וסמי החל בקריירה ימית - תחילה בצי הבריטי ולאחר מכן בחיל הים הישראלי. לאחר מלחמת העצמאות הצטרף אליו אחיו יהודה (יולי) ובשנות החמישים רכש את האונייה הראשונה שלו, שנקראה על שם בנו הבכור אייל.
עסקי הספנות של האחים עופר שגשגו ובסוף שנות ה-60 עבר סמי לאירופה כדי להקים בה קבוצת ספנות נוספת לזו שפעלה מישראל, בניהול אחיו יולי. משרדי החברה פעלו ממונקו. זודיאק נוסדה בלונדון בשנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 הוקמה שלוחה נוספת בסינגפור, בשם פאסיפיק טאנקרס שהתמחתה במכליות נפט. בסוף שנות השמונים נכנסו האחים עופר לשותפות עם משפחת פריצקר בבעלות על חברת ספינות הנוסעים רויאל קריביאן. בשנות התשעים התרחבה הפעילות העסקית של האחים עופר בישראל מעבר לעסקי הספנות, עם רכישת בנק המזרחי ב-1994 והחברה לישראל ב-1999.
עסקי הספנות הפרטיים של האחים עופר חולקו מחדש לאחר מותו של סמי ב-2011. האח הבכור אייל, שריכז במשך שנים את פעילות הקרוז, הנדל"ן ועסקי המלונאות של הקבוצה, קיבל את השליטה בפעילות המתנהלת מלונדון ומונאקו. אייל עופר, שלא היה מעורב בחתימת ההסכמים מול צים, שותף גם באחזקות משפחת עופר בבנק המזרחי ובמליסרון. האח הצעיר עידן שולט בעסקי הספנות של משפחת עופר באסיה ובחברת עופר ספנות, הנקראת כיום אקס.טי ספנות, שבה הוא שותפו של אודי אנג'ל. למרבה האירוניה, דווקא על הפעילות העסקית של החברה הפרטית של עידן עופר בישראל אין שום דיווח במקורות רשמיים.
המטה של אימפריית הספנות של עופר בבריטניה מרוכז ברחוב האנובר 1 בלונדון. התצלומים ברשת חושפים בניין משרדים אריסטוקרטי המרוחק מטרים ספורים מריג'נט סטריט ונמצא במרחק הליכה מאוקספורד סירקוס. ב-2010 הושכרה קומה בבניין תמורת כ-700 ליש"ט למ"ר. לפי פרסומים בעיתונות מקצועית, נחשבת זודיאק למפעילת צי הספנות הגדול בבריטניה, המונה כ-150-160 אוניות.
רשימת האוניות המפורסמת באתר האינטרנט של זודיאק כוללת "רק" 104 אוניות מסוגים שונים: אוניות מכולה, אוניות מטען כללי, מכליות נפט, כימיקלים וגז ואחרות. האוניות מוחכרות לחברות ספנות ברחבי העולם, ומתוכן 6 אוניות מכולה מוחכרות לצים הישראלית. זודיאק מתגאה בכך שהיא מספקת את חבילת השירות המלאה למי שמעוניין להחכיר את שירותיה. "אנחנו מחויבים לשירות ללקוח ולעמידה בסטנדרטים של התעשייה בפועל ולא רק על הנייר", מכריזה החברה בדף הבית שלה.
זודיאק היא אולי חברת הספנות המוכרת והוותיקה ביותר של משפחת עופר בבריטניה, אבל היא איננה היחידה. עבודת איסוף דקדקנית שערך דרור דביר (יזם היי-טק ותחקירן עצמאי) העלתה שבשנים האחרונות הקימה משפחת עופר יותר מ-300 חברות בבריטניה. רובן המכריע של החברות האלה החזיקו בלא יותר מאונייה אחת ורבות מהן נסגרו. נכון להיום פועלות באי הבריטי כ-200 חברות ספנות הנשלטות על ידי חברות הרשומות בליבריה בשם First Maritime ו-Oceania. לצורך ניתוח הפעילות העסקית של קבוצת עופר בבריטניה נבדקו הדוחות הכספיים השנתיים של החברות, כפי שהם מופיעים ברשם החברות הבריטי, כאמור בניגוד לנהוג בישראל.
רווחים נאים, מיסוי אפסי
התמונה העולה מניתוח הדוחות על עסקיו הפרטיים של אייל עופר היא כמעט תמונת תשליל למצבה של צים הישראלית: החברות הבריטיות של עופר מייצרות רווחיות קבועה ויציבה, שכמעט כולה מתורגמת לדיבידנדים נדיבים, לא מעט בזכות המיסוי האפסי שמשלמות החברות לאוצר הממלכה הבריטית. על משבר האשראי העולמי אולי שמעו בסניף הבריטי של משפחת עופר - אבל לא ממש התרגשו ממנו. אותו צונאמי שהעלה את צים על שרטון גרם ללא יותר מחבטה קלה בחרטום של זודיאק ואחיותיה. הרווח התפעולי של חברות הספנות הבריטיות של משפחת עופר עמד בעשור האחרון על 100 עד 150 מיליון דולר בממוצע.
שנות השיא היו 2007 ו-2008, שבהן רשמו החברות רווח תפעולי כולל של 234 מיליון דולר ו-231 מיליון דולר, בהתאמה. בסך הכול ייצרו חברות הספנות הבריטיות בשנים 2003-2012 רווח תפעולי של קצת יותר מ-1.5 מיליארד דולר, שיעור הרווחיות שלהן עמד באותה תקופה על יותר מ-39% מהמחזור. נוסף על שולי הרווח המרשימים האלה נהנו החברות ממיסוי חלומי: 0.49% מהרווח. תכנוני המס של משפחת עופר אפשרו לחברות לשלם אפס מס חברות בבריטניה והמס היחיד ששולם בממלכה המאוחדת הוא מס הנגזר מהיקף המטען שמובילות האוניות.
בנסיבות כאלה, אין זה מפתיע לגלות שבעלי השליטה בחברות שלשלו לכיסיהם בעשור האחרון דיבידנדים בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר. הדירקטורים בחברות זכו אף הם לגמול נאה - כמיליון דולר בשנה, למשל, חילקה זודיאק בשנתיים האחרונות לארבעת הדירקטורים של החברה. הדירקטורים של משפחת עופר הם אנשים עסוקים - חלקם מכהנים בכ-200 חברות במקביל, אך העובדה שכמעט כל החברות רשומות באותו בניין משרדים ומבצעות למעשה פעילות זהה מקלה עליהם לבצע את תפקידם.
בשנים האחרונות מורגשים חילופי דורות בחברות של עופר - הבנים הצעירים דניאל ודויד נכנסו לדירקטוריונים ותפסו את מקומם של דירקטורים ותיקים כמו רב החובל רמי זינגר ואמנון ליאון.
ומה באשר לצים? בהסדר החוב הקודם ביצעה משפחת עופר מחווה לחברה הקורסת והסכימה להפחית 35% מדמי החכירה בהסכמים בעוד שאר המחכירים הפחיתו 23.9%. סכום החיסכון הכולל שהושג כתוצאה מהפחתת דמי החכירה עמד נכון ל-2013 על כ-150 מיליון דולר. בהסדר הנוכחי מדובר על מחיקה של 300 מיליון דולר נוספים מהחוב האדיר של חברת הספנות הישראלית. לפי פרסום בתקשורת, טען עידן עופר לאחרונה כי חלק הארי של חוב דמי החכירה של צים, כ-300 מיליון דולר, הוא לחברה שלו בעוד שהחוב לזודיאק של אחיו נאמד, לפי אותו פרסום, ב-40 מיליון דולר בלבד.
דוברי חברות הספנות של עידן עופר בישראל ואיל עופר בבריטניה סירבו להגיב לידיעה.
