מדינת ישראל, המחזיקה בכ-6% ממניות בנק לאומי, מתנגדת לתוכנית השכר לבכירי הבנק, שתובא לאסיפת בעלי המניות ביום שלישי הקרוב. הערב (א') התכנס דירקטוריון נכסים מ.י, החברה המחזיקה במניות, בראשות החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו, והחליט להתנגד לתוכנית התגמול. המדינה מתנגדת מכמה סיבות, בין היתר בשל היעדים הנמוכים לבונוס לטעמה ותנאי שכר הבסיס הגבוהים מדי לטעמה.
ל"גלובס" נודע, כי גם אוצר התיישבות היהודים (אוה"ה), המחזיק בכ-5% ממניות הבנק, נוטה להתנגד לתוכנית התגמול. לפי הערכות, החלק המרכזי בתוכנית, שבאוה"ה לא מרוצים ממנו, הוא יעד התשואה על ההון של הבנק, שבו מתחילים הבכירים לקבל בונוס, העומד על 7.5%.
יחד עם זאת, רוב המניות של בנק לאומי מוחזקות על ידי המשקיעים המוסדיים, שעשויים להישען על ההמלצה של חברת הייעוץ אנטרופי שממליצה לתמוך בתכנית התגמול.
באוצר התנגדו לתוכנית בשל מספר סעיפים בעייתיים בעיניהם. ראשית, שכר הבסיס המקסימלי המוצע בתוכנית הוא 130 אלף שקל בחודש לחבר הנהלה ו-183 אלף שקל למנכ"לית רקפת רוסק עמינח. בעיניי האוצר מדובר בשכר גבוה מדי, ובאוצר יש הטוענים כי למעשה בחסות תיקון 20 בוצעה העלאה לשכר הבסיס. בנוסף באוצר לא אוהבים את העובדה שבלאומי רוצים להעניק משכורת 13, ומענק חתימה של 12 משכורות לבכירים המתחילים לעבוד בבנק. גם פיצויי הפרישה העומדים על 200-250% נראים לאוצר גבוהים ובלתי סבירים.
סעיף נוסף שגרם לאוצר להתנגד לתוכנית התגמול הוא סעיף המענקים המיוחדים, אותם ניתן לתת בעת אירועים חריגים. באוצר לא אהבו את הסעיף הזה, שכן אין התייחסות למצב בו קורה אירוע חריג שהוא שלילי.
בנק לאומי קבע רף של 7.5% תשואה על ההון כרף שממנו ניתן לקבל בונוס. באוצר חושבים שמדובר ברף נמוך מדי, וכי הבונוס צריך להינתן בגין הישגים יוצאי דופן ולא בעת השגת יעדים בינוניים וסבירים. סעיף נוסף בתכנית התגמול, שלא מצא חן בעיני האוצר, הוא העובדה שהבנק מבקש להגדיל את תקרת השיפוי לנושאי משרה (ביטוח מפני תביעות) מ-10% מהון הבנק ל-25%, כלומר עד ל-6.5 מיליארד שקל לפי נתוני ההון של הבנק לספטמבר 2013. נציין כי גם בבנקים אחרים נהוגה רמה שכזו, ולמרות זאת לטענת המדינה מדובר ברף בעייתי, שעלול לעודד את ההנהלה והדירקטוריון ליטול סיכונים.
נציין כי תכנית התגמול של בנק לאומי אינה חריגה במרבית הסעיפים לעומת התוכניות של בנקים אחרים. אלא שמבחינת המדינה זה אינו שיקול רלוונטי. באוצר היו רוצים לראות תוכניות שכר צנועות לבכירי לאומי, מתוך תקווה שהדבר יחלחל ליתר עובדי הבנק, ובהמשך יביא לנורמות גם בבנקים אחרים.
נזכיר כי בעבר נכסים מ.י, הצביעה נגד הצעות של הבנק בנושאים הקשורים בשכר לבכירים - המדינה התנגדה למתן תוספת שכר ליו"ר דוד ברודט באסיפה שהייתה באוגוסט 2012. בנוסף לכך גם בתכנית התגמול הקודמת של הבנק שפורסמה באוגוסט אשתקד, התכוונה המדינה להתנגד. אלא שבסופו של דבר תכנית זו נגנזה.התכנית המקורית נגנזה, שכן זמן קצר לאחר שנודע כי המדינה מתכוונת להתנגד לתכנית, החליט המפקח על הבנקים דודו זקן לעצור את תוכניות התגמול לכלל הבנקים. זקן נימק זאת בכך, שבמקרים מסוימים התוכנית לא תאמה את טיוטת התיקון שקידם לגבי מדיניות תגמול בבנקים. לפני כ-3 חודשים פרסם זקן את ההנחיות הסופיות, כאשר השינוי המרכזי בהן הוא שהתגמול המשתנה יהווה עד 50% בלבד מסך עלות השכר.
בשבועות האחרונים פרסמו הבנקים תוכניות תגמול חדשות, התואמות את ההנחיות של זקן, ובזמן הקרוב אמורות אסיפות בעלי המניות של הבנקים להתכנס ולאשר את התכניות, כאשר האסיפה בלאומי צפויה ביום שלישי.
תכנית התגמול הראשונה שפרסם בנק לאומי ספגה ביקורת רבה. במסגרת התכנית תכנן הבנק לחלק לבכירים תגמול מבוסס מניות בהיקף של כ-30 מיליון שקל. ביקורת נוספת הייתה היעד הנמוך לקבלת בונוסים. מהתכנית עלה כי ניתן יהיה לקבל בונוס החל מתשואה על ההון של 6%, יעד הנחשב לא מאתגר בלשון המעטה, אלא שבהמשך הבהירו בבנק כי היעד המינימלי הוא 7.5%. כאמור, בעקבות הביקורת וההנחיות של בנק ישראל, בלאומי הציגו לפני מספר שבועות תכנית תגמול חדשה.
בתכנית החדשה נרשמה ירידה בעלות השכר המקסימלית של היו"ר דוד ברודט ושל המנכ"לית רקפת רוסק עמינח. אם בתוכנית הקודמת השכר המקסימלי האפשרי של רוסק עמינח היה 10.6 מיליון שקל בשנה, הרי שכעת הוא עומד על 6.5 מיליון שקל, קרי ירידה של קרוב ל-40%; ואילו אצל ברודט עלות השכר המקסימלית ירדה בכ-36% לעומת התוכנית הקודמת, ל-5.44 מיליון שקל.
כמו כן, לפי התכנית החדשה, המענק לחברי ההנהלה יעמוד על שש משכורות עם תשואה על ההון של 7.5%, ויעלה עד לגובה של 10 משכורת במידה שהתשואה על ההון תגיע ל-11%. כך למעשה, נאלץ לאומי לוותר על תוכנית תגמול הונית נדיבה לחברי ההנהלה, ובמקום זאת להסתפק במענקים שנתיים של עד 10 משכורות.