חיסול הירי בצהרי שבת האחרונה בטיילת בתל-אביב גרם לעורכים ב-ynet להתלבטות רצינית. מצד אחד, מדובר באירוע חדשותי חשוב שהתרחש בסמוך לאזור הומה אדם, אך מנגד עדיין מדובר בשבת בצהריים.
השאלה הגדולה שבה התחבטו העורכים הייתה אם לשחרר לאוויר הסמארטפונים התראה מיידית (Push Notification, ובקצרה "פוש") על אירוע החיסול, דבר שיקפיץ הודעה על מכשיריהם של מאות אלפי ישראלים. חלקם אמנם שומרי שבת שמכשיריהם ככל הנראה סגורים, אך גם אחרים לא בטוח שישמחו כשהתראה כזו תפר את שלוות השבת שלהם.
"היו לא מעט לבטים. זה רצח בטיילת בתל-אביב בין הרבה אנשים אבל בשעה לא נוחה. אז כן מוציאים פוש או לא? זו הייתה החלטה לא פשוטה שהיינו צריכים לקחת במהירות", מספר ערן טיפנברון, העורך הראשי של ynet.
"למרות שעיתונאית יש את כל הצידוקים להוציא על זה פוש למשתמשים, צריך להיזהר, כי מדובר פה במשהו שחודר לך לתוך כף-היד. יש פה אחריות כפולה ומכופלת. אנשים לא תמיד רוצים שיפריעו להם עם זוטות בצהרי שבת.
"בסוף החלטנו להוציא את הפוש, אבל עד עכשיו אני לא משוכנע ב-100% שזו הייתה החלטה נכונה. זו בסך-הכול עוד החלטה במסגרת קורס בשימוש נכון בפושים שאנחנו עוברים כל הזמן", אומר טיפנברון.
ההתראות החדשותיות למובייל כבר נמצאות כאן כשנתיים, והפכו לשדה הקרב הנוכחי בין אתרי החדשות בישראל, אך דווקא סדרת האירועים בשבועות האחרונים - ממותו לפני יותר מחודש של ראש הממשלה לשעבר אריק שרון ז"ל, דרך החיסול בטיילת בתל-אביב בשבת ועד לפיצוץ בלון הגז בעכו שלשום (א') - מדגישה את התחרות הגואה בין האתרים על מי ישלוף ראשון.
העובדה שהמובייל הולך והופך לאמצעי הגלישה העיקרי של לא מעט ישראלים מביאה לזירה מאבק חדש לגמרי, של מי יגיע ראשון לגולש עם הפוש ובאמצעותו גם יכניס אותו לאפליקציה שלו. באתרים מדברים על עשרות, אם לא מאות, אחוזי כניסה לאפליקציה מבין אלה שמקבלים את הפושים ובוחרים ללחוץ עליהם.
"אם הפוש מספיק מסקרן, חדש ומביא ערך מוסף, אז אתה רואה בשנייה איך הטראפיק משתנה", אומר ינון מגל, העורך הראשי של אתר וואלה.
"אם תגזים תהפוך לספאם"
על אף הרצון להפוך את המובייל למקור טראפיק משמעותי לגופי המדיה באמצעות הפושים, העורכים הולכים על חבל דק במיוחד בכל הקשור לכמות הפושים ביום.
"צריך לראות שאתה לא משתולל עם הפושים, שאתה לא מטריד את הגולשים שלך בשטויות, ושאתה מתייחס ברצינות לזמן שלהם ולשליטה שלהם בדברים שקופצים להם במכשיר הסלולרי", מוסיף מגל. "אתה עושה את זה במקרים חשובים ורוכש את האמון שלהם, אחרת הם מוותרים ומסירים את האפליקציה. אפילו אני - בתור עורך ראשי של אתר חדשות, שחייב להיות מעודכן - החלטתי להסיר אפליקציה של אחד האתרים אחרי שהיא הציקה לי יותר מדי עם ההתראות".
"מה שחשוב זה שהפושים יהיו איכותיים ובמינון נכון", אומר אורי רוזן, המנהל והעורך הראשי של אתר מאקו. "אם תגזים, אם תוציא פושים הזויים או לא רלוונטיים, המשתמש יסתכל עליך כמו על ספאם, יכבה אותך, ופשוט תפגע במותג שלך".
הרצון להיות רלוונטי הביא חלק מהאתרים להציע התראות לפי תחומי עניין. אתר ynet היה הראשון שאפשר זאת, עם נושאים כמו ספורט, רכילות וכלכלה, ולאחרונה מאקו יישר קו.
עם זאת, טיפנברון אומר כי בדיעבד הוא לא היה הולך לכיוון הזה. "אני חושב שעולם הפושים הוא קודם כל עולם ניוזי, ולכן הוא קודם כל 85% חדשות ועוד 15% כלכלה, ספורט וקצת תרבות. בדיעבד, לא בטוח שהיה נכון לחלק את זה לתחומים".
"אסור לטעות בפוש"
הדינמיקה סביב שליחת הפושים והרצון העז להיות ראשונים מביאה במרבית המקרים לכך שלעורך הראשי אין באמת שליטה על ההתראות שיוצאות החוצה.
"כדי להיות ראשונים אי-אפשר להעביר את זה לבקרה של ראש מחלקת החדשות ושל העורך הראשי. זה לא יכול לעבוד ככה", אומר מגל. "לקחנו מראש את העובדה שהפוש לא תמיד יהיה מסוגנן בצורה המיטבית או הכי חכמה. מי שאחראי על זה הוא עורך הדסק, שאמון על הניסוח, היכולת להבדיל בין עיקר לטפל ומה מתאים להיות כותרת.
"האם אני יכול לחתום ב-100% על כל פוש? לא, כמו בכל דבר. אבל בניגוד לכותרת באינטרנט, שאחר-כך אתה יכול לתקן אותה, פה הפוש יצא ואחר-כך זה נגמר. לכן צריך שהניסוח יהיה טוב, שהעובדות יהיו מדויקות, שלא נופלים ורק אחרי זה לדאוג להיות ראשונים".
"הפוש זה משהו שאסור לך לטעות בו", מוסיף טיפנברון. "אסור לך להוציא פוש שמישהו נהרג מבלי שהוא נהרג. אי-אפשר לתקן את זה אחר-כך, ולכן אסור לך להוציא אותו בלי שאתה בטוח שכל מילה בו היא אמת. אם אתה מוציא פוש על אייטם לא נכון, אז ירית לעצמך ברגל. גם בפרינט אתה יכול להדפיס משהו בלי יכולת לתקן, אבל מנגד אתה קורא את הטקסט בשבע עיניים וחושב שעות על כותרות לפני שאתה מדפיס אותן".
אני הייתי ראשון
הזירה הלוהטת של הפושים, הן בקרב אתרי החדשות והן בקרב האתרים הכלכליים, מעלה את השאלה מה עושה מי שלא הוציא ראשון את ההתראה, ואם יש טעם לשלוח בכל מקרה.
"אם המתחרה כבר הוציא פוש, אני גם אוציא אבל תלוי בפער. ייתכן שאחכה קצת ואוציא פוש עם פולו-אפ על הסיפור", אומר מגל. "בכל מקרה, אני משתדל ללכת עם הקו שלי ולא להיות תלוי באחרים. היו פה ושם פושים מגוחכים של המתחרים, ואז לא התייחסתי אליהם".
"אם אתה מוציא פוש באיחור, והמשתמש כבר קיבל את הפוש מכלי תקשורת אחר, אז הפסדת את האוטובוס", אומר טיפנברון. "אני את שלי אעשה ואוציא את הפוש בכל מקרה, אבל אקווה שבסיבוב הבא אהיה מהיר יותר. בכל מקרה, אני לא אתפשר על אמינות ואעדיף להפסיד את הפוש גם בסיבוב הבא".
ועדיין, נראה שמי שמחליט מי יקבל ראשון את הפושים הם לא עורכי האתרים אלא דווקא הטכנולוגיה עצמה. העומס על מערכות שליחת הפושים לקבוצות של מאות אלפי משתמשים מביא למצב של עיכובים קלים בהגעת הפושים לכלל המשתמשים יחד.
"אפילו שתהיה חרוץ ותוציא פוש דקה לפני המתחרה שלך, זה יכול להגיע לחלק מהמשתמשים 4 דקות לאחר מכן", אומר עורך בכיר בענף.
אחת השאלות הגדולות היא כמה מידע מכניסים לפוש, באופן כזה שהגולש יקבל את המידע שהוא צריך ולא ייכנס לתוך האפליקציה.
"לפוש יש שתי מטרות: הראשונה היא להעביר את האינפורמציה - סוג של שירות שניתן לגולשים כדי לדעת מה קרה. השנייה היא להביא טראפיק לאפליקציה", מסביר אורי רוזן, המנהל והעורך הראשי של אתר מאקו. "אם הפוש מספר את כל הסיפור, אנשים לא ייכנסו לאפליקציה. אבל אם הפוש חידתי מדי, יותר אנשים אולי ייכנסו לקרוא את הסיפור המלא, אבל זה קצת חוטא למטרת העדכון עצמו ובסופו של דבר יכול לפגוע".
לרצון להיות ראשון ולהגיע אל כמה שיותר משתמשים יש לפעמים מחיר, ולעיתים לאתרים יש אצבע קלה מדי על הפוש. כך, התראות יוצאות לדרך עוד לפני שיש בכלל ידיעה או מבזק שיגבה אותן. סיטואציה זו מביאה את המשתמש לעמוד הבית של אותו אתר, במקום לידיעה שהובטחה לו.
בנוסף, הניסיונות להגביר את המעורבות (Engagment) עם הגולשים מביאים את האתרים לעיתים להוציא פושים לא רלוונטיים. כך, שלח לפני חודש אתר וואלה פוש מוקדם בבוקר, שלפיו אין שינוי במצבו של אריק שרון כשזה היה על ערש דווי, או אתר ynet שהוציא פוש לא חשוב במיוחד על סרטון של דמות בשם ביני הארנב שהפכה ללהיט ויראלי.
רוצים להסיר? תחפשו לבד
שיטה אגרסיבית יותר היא להפעיל את ההתראות כברירת מחדל למשתמשים, כשהדבר בא לידי ביטוי במכשירי אנדרואיד, בעוד שב-iOS ברירת המחדל של מערכת ההפעלה היא חלון קופץ ששואל את המשתמש אם הוא מעוניין בפושים. כך, באפליקציות כמו ynet, חדשות 2, "הארץ" ואחרות, המשתמש מקבל פושים מבלי שבכלל בחר בכך. ב"מעריב" הרחיקו לכת ולא רק שהפושים מגיעים כברירת מחדל אלא שאין אפשרות בהגדרות אפליקציית nrg לבטל אותם.
"ההנחה היא שמאחר שמדובר בסמארטפונים ואלה מכשירים שחשובים לאנשים, אז הם לומדים את התפעול שלהם ויודעים איך להתגבר על הבעיות", טוען עורך בכיר בענף. "אני מניח שאם ההתראות ממש מפריעות למישהו, הוא כן יצליח להסיר אותן בסוף".
מצד שני, לא מעט משתמשים מתעצלים לשנות את הגדרות האפליקציה או באמת לא יודעים כיצד לעשות זאת והופכים לסוג של קהל שבוי.
גורם אחר בענף יוצא נגד התופעה. "כשמפעילים את ההתראות ברגע שאתה רק מוריד את האפליקציה, לך תחפש אחר-כך במכשיר איך להעיף את זה. זה אמנם מגדיל כניסות בטווח הקצר, אבל מישהו עלול להתעצבן וזה יכול לחזור כמו בומרנג ולפגוע במותג שלך".
התראות בלילה? עדיף שלא
סוגייה משמעותית היא מועד שליחת הפושים ובעיקר בלילה ובשבתות, כפי שתיאר זאת טיפנברון באשר לשבת האחרונה. "כעיקרון, אחרי 22:30 בלילה ולפני 7:00 בבוקר אנחנו נשלח פוש רק אם הוא מאוד חשוב", אומר מגל. "גם בסוף השבוע נשתדל לדלל את הפושים, כי אנחנו מניחים שהגולשים רוצים יותר שקט".
ב- ynet משתדלים לשמור על 12 שעות של שקט בין 7:00 בערב ל-7:00 בבוקר וכאמור בשבתות לא להציק. "פיצוץ הגז בעכו התרחש ב-2:30 בלילה, וכבר היינו עם כותרת ראשית באתר לגבי הסיפור הזה", מספר טיפנברון. "השאלה הייתה מתי להוציא את הפוש. זה סיפור בהחלט מעניין כדי לשלוח פוש בלילה, אבל זה לא באמת נוגע לחיים שלך או של המשפחה שלך. בסוף החלטנו להוציא את הפוש ב-6:55 בבוקר".
במאקו נוקטים גישה קצת אחרת ומשתמשים במערכת שמאפשרת שליחת פוש שקט. כך הוא לא מרעיש או מרטיט את הטלפון באישון לילה, אך מנגד המשתמש רואה את הפוש כשהוא מתעורר בבוקר.
