"אם אילנה דיין תחויב בלשון הרע, נראה פחות תוכניות תחקירים נשכניות" - כך אמר עו"ד גיורא ארדינסט בראיון ל"גלובס" שפורסם בסוף השבוע.
הרקע: דיין חויבה בהוצאת דיבה על סרן ר' בבית המשפט המחוזי בגין כתבה שעשתה ב"עובדה" על הריגת ילדה פלסטינית בגזרת עזה. דיין הגישה ערעור, ובית המשפט העליון קבע כי דיין אכן הוציאה לשון הרע, אבל החיוב בוטל בגלל שדברי לשון הרע היו "אמת לשעתה", המקימה הגנה.
עולם המשפט הרים גבה: מאיפה שלפו שלושת השופטים את היצור לשעתו הזה? סרן ר', באמצעות פרקליטו אלעד איזנברג, הגיש בקשה לדיון נוסף. גם לנשיא העליון, אשר גרוניס, היו ספקות לגבי פסיקה מוזרה זו, והוא הורה על דיון נוסף בפני 9 שופטים, מספר לא שגרתי המלמד על רצינות ספקותיו של הנשיא. הדיון נערך לפני כ-10 חודשים, ההחלטה צפויה בקרוב, ומכאן התייחסותו של ארדינסט.
עיתונות כוחנית
קוראי טור זה יודעים שאני מלווה את הפרשה במאמרים מאז לידתה. אני רואה בה דוגמה לדרך שבה עיתונות כוחנית פוגעת לעיתים באזרחים העומדים חסרי אונים נגדה.
בפרשה זו ראינו איך עיתונאים הופעלו על-ידי דיין נגד סרן ר'. ראינו גם כיצד שופטים מנסים לרצות אותה. כמו במקרה זה, כאשר נשלף הנימוק המשונה של אמת לשעתה, שהוא בעייתי. החלטת העליון בערעור היא זו שהייתה "החלטה לשעתה", פסיקה חריגה ולא הגיונית, כדי להיטיב עם דיין.
הקורבן של דיין
אני חשבתי שסרן ר' היה קורבן שדיין העלתה על מולך ההצלחה האישית. לא חייתי טוב עם המצב שבו כל, או רוב, העיתונאים התייצבו לימין דיין הכוחנית - אם מרצון, חנופה או תחת לחצים.
ועכשיו בא עורך דינה של דיין, ארדינסט, ואומר מה? שרק על-ידי הוצאת דיבה אפשר לייצר "תוכניות תחקירים נשכניות". זו בעצם המסקנה המתבקשת מהדברים. אבל כל ילד יודע שאפשר גם אחרת. דיין עצמה שידרה לא מעט תחקירים, שהיו חשובים ורציניים למרות שלא כללו דברי דיבה. אבל במקרה זה היא נכשלה.
הלב הגבוה
אבל ליבה הגבוה של דיין נראה שאינו מניח לה להודות, לשאת בעונש, להתנצל ולהמשיך הלאה. צריך לקוות שהשופטים בדיון הנוסף יתקנו את העוול שנעשה לסרן ר'.
תפקידו של בית המשפט הוא להגן על אזרחים לא רק מפני השלטונות, אלא גם מהתקשורת שפגיעתה עלולה להיות קשה לא פחות. בפרפרזה על דברי ארדינסט: "אם אילנה דיין לא תחויב בלשון הרע, נראה פחות תוכניות רציניות והוגנות".
יש בגידות מתוקות
"נתניהו בגד בנו" - מטיחים ראשי המגזר החרדי. הוא הפר את הבטחתו להתנגד לעונשים פליליים למשתמטים חרדים, כמו על חילונים. מעולם לפני כן פרוש ודרעי לא נתקלו במפרי הבטחות. קשה, קשה להם עם זה. יותר קשה מרבנים גנבים ומטרידי ילדים, שאל מעשיהם לא ממש מתייחסים.