עו"ד יורם שפטל ישלם למאזין שעמו התעמת בשידור סכום של 75 אלף שקל בתוספת 30 אלף שקל הוצאות משפט, לאחר שחויב בלשון הרע. כך קבע בימים האחרונים שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל, שדחה את בקשת רשות הערעור שהגיש שפטל על פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות לבהר-שרון.
שפטל, המגיש תוכנית שבועית ברדיו 103FM, העלה לשידור בתוכניתו בספטמבר 2012 את המאזין אמנון הולצמן, ובין השניים התנהל ויכוח סוער בנוגע לפרעות תרפ"ט והסכמי אוסלו. לטענת שפטל, הטיח בו הולצמן את הדברים הבאים: "ברוב התוכנית המוחלט שהגשת עד היום שיכתבת את ההיסטוריה ... אתה חוזר בכל תוכנית על המנטרה השקרית שבגלל אוסלו נהרגו 1,500 ישראלים ... בתוכנית הראשונה שלך שיקרת ביודעין ואמרת שהפיגוע בבית-ליד היה לפני רצח גולדשטיין ... שקר שני שלך באותה התוכנית, כדי להצדיק את המנטרה השקרית שלך ... בפרעות בחברון אתה שוכח לציין, שנהרגו בדיוק אותו מספר ערבים כמו שנהרג מספר יהודים. היו, היה טבח משני הצדדים. את זה אתה לא מזכיר".
שבוע לאחר מכן הגיש שפטל תוכנית נוספת, ובה אמר, מבלי שהעלה את הולצמן לשידור בשנית: "בתוכנית שעברה עלה לשידור אדם חצוף, בריון לשוני, רמאי פתולוגי, פנאט שמאלי קיצוני, שבעזות מצח, תוך סילוף בזוי של העובדות, אמר, לא פחות ולא יותר מאשר בחברון בטבח הנורא שעשו שמה ביהודים בחברון מספר הערבים שנהרגו שווה למספר היהודים ... הרמאי, הבזוי, הנאלח הזה, איש, איך קוראים להם? גוש שלום, מהטיפוסים הנאלחים שכמותו זורקים אבנים על חיילי צה"ל בבילעין ... הרמאי המתועב הזה שעלה לשידור בשליחותו ובשירותו של האויב הערבי, שכל ימיו וכל חייו מוקדשים לשקרים, רמייה כלפי עמו, כלפי ארצו בשירות הרוצחים הערבים".
מאוחר יותר באותה תוכנית, שוחח שפטל עם מאזינה אחרת, וכינה את הולצמן בכינויים הבאים: "השרץ, תולעת יעקב, הפרצוף הזה זה בדיוק הפרצוף שבתקופת היישוב המאורגן היה משתתף בפעולות טרור עם הערבים". בעקבות זאת שיגר הולצמן לשפטל מכתב ובו דרישה להתנצלות, ואולם במקום התנצלות כתב שפטל להולצמן ולעורך דינו מכתב תשובה, ובו כינה אותו בכינוי "יודו-קוויזלינג" תוך השוואה בינו לבין אחד ממשתפי הפעולה עם הנאצים.
שני הצדדים הגישו זה נגד זה תביעות לשון הרע. בית משפט השלום דחה את תביעתו של הולצמן, בנימוק כי דבריו של שפטל אינם מהווים לשון הרע במובן החוק, "משום שאין להם השפעה אמיתית על שמו הטוב של אדם, והמאזין הסביר יוכל להבחין שבדברים יש דעה אישית פוליטית מוקצנת ולא אמיתות עובדתיות". בנוגע לכינויי הגנאי שנקט שפטל קבע בית משפט השלום, כי אין הם מהווים לשון הרע מאחר שהתוכנית ידועה כ"זירה להחלפת מהלומות מילוליות". גם תביעתו של שפטל נדחתה, בנימוק כי דבריו של הולצמן בתוכנית הראשונה הם "חלק מוויכוח בנושאים היסטוריים".
שני הצדדים עירערו על פסק דינו של השלום. השופטת לבהר-שרון דחתה את הסף את ערעורו של שפטל, וקיבלה באופן חלקי את הערעור שהגיש הולצמן. היא קבעה כי דבריו של שפטל מהווים לשון הרע, והבחינה בין המחלוקת העובדתית-היסטורית שבין הצדדים לבין ביטויים אחרים שנאמרו בתוכנית. נקבע כי הביטויים "רמאי", "בזוי", "מתועב" ו"שרץ" מהווים לשון הרע. עוד הדגיש בית המשפט כי שפטל ייחס להולצמן גם מעשים פליליים, שלא היו ולא נבראו, כשהאשים אותו בשיתוף פעולה עם האויב ובכך שהוא "פועל בשירות הרוצחים הערביים". על שפטל הוטל תשלום פיצוי בסך 75 אלף שקל בתוספת 30 אלף שקל הוצאות משפט.
בקשת רשות הערעור שהגיש שפטל נדחתה כאמור על ידי השופט זילברטל. "הביטויים שבהם השתמש שפטל בתוכנית השנייה אינם בגדר 'גינוי' או 'הכחשה' גרידא, אלא הרבה מעבר לדרוש לצורך הבעת 'גינוי' או 'הכחשה', בבחינת הכפשה לכל דבר", הסביר זילברטל, "לא יכול להיות ספק שההתבטאות במילים 'הרמאי המתועב הזה שעלה לשידור בשליחותו ובשירותו של האויב הערבי, שכל ימיו וכל חייו מוקדשים לשקרים, רמייה כלפי עמו, כלפי ארצו בשירות הרוצחים הערבים' היא בגדר לשון הרע, במובחן מ'גידוף סתם' או מהבעת ביקורת על עמדות ודעות הצד השני".
הולצמן יוצג בהליכים בידי עו"ד מיבי מוזר ועו"ד ליאת ברגמן-רביד ממשרד ליבליך-מוזר (רע"א 8279/13).