גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גנטיקאי ישראלי מתעקש שאין מוצא גנטי משותף ליהודים

לפני שנה הוא עורר מהומה כשקבע שמוצאם הקדום של יהודי אירופה רחוק מהמזרח התיכון, ושבדנ"א המעורב של יהודי אירופה יש רכיב קווקזי דומיננטי בהרבה מכל רכיב אחר ■ עכשיו, ד"ר ערן אלחייק מעורר שוב סערה

בשבוע הבא, בלי טקס רב רושם או פירוטכניקה מיוחדת, יעמיד הגנטיקאי הישראלי הצעיר ד"ר ערן אלחייק מכונת זמן לרשות אזרחי העולם. היא אמנם לא תשגר אף אחד אל העתיד או אל העבר, אבל היא תאפשר לכל מי שיכניס לתוכה את המידע הגנטי המקודד שלו (תהליך שניתן להשלים בעלות של פחות מ-200 דולרים) להתחקות אחר שורשיו המשפחתיים מלפני אלף שנים.

הכלי, שאותו פיתח אלחייק יחד עם עמיתתו למחקר, ד"ר טטיאנה טאטארינובה מאוניברסיטת דרום קליפורניה, מכונה GPS (רש"ת: Geographic Population Structure). ראשי התיבות האלה אינם מקריים: הכלי הזה לוקח את הדנ"א של הנבדק, וממקם אותו בנקודה הגיאוגרפית שבה נוצר במקור, בתא שטח של כ-50 קילומטרים רבועים. הדיוק מוערך בכ-98%. בניסויים שביצע אלחייק, הוא אפילו הצליח להתחקות אחר הדנ"א של רבע מהנסיינים שלו היישר לכפרים הספציפיים שבהם חיו אבות אבותיהם במאה ה-11.

"לרובנו יש מקום שאנחנו קוראים לו בית", מסביר אלחייק את חשיבות המחקר. "זה בדרך כלל בניין עם כתובת, אבל זה לא המקום שבו הדנ"א שלנו נוצר, והשאלה היכן הוא נוצר היא אחת השאלות שהכי מעניינות אנשים מבחינה אישית ומבחינה גניאולוגית".

מבחינה פרקטית, המחקר מסייע ללמוד על היווצרותן של מחלות: "יש כיום מספר הולך וגדל של תרופות שמועילות רק לאוכלוסייה ממוצא מסוים ועלולות להיות מסוכנות לאחרות, אבל היום אנחנו לא בדיוק יכולים להגדיר את עצמנו ולומר מי אנחנו באמת. אם הרופא יוכל להסתכל בדנ"א של מישהו ולומר, אה, הבן אדם הזה הגיע מאזור מסוים ואני יודע שלתרופה מסוימת יש השפעה כזו או אחרת על יוצאי אותו אזור - זו בדיוק המשמעות של רפואה מותאמת אישית. כיום זו מילת באזז. אנשים לא בדיוק יודעים מה זה אומר אלא רק שצריך את זה".

מעבר לעניין הרפואי, ממשיך אלחייק, המחקר שלו צפוי לסייע לאיתור אנשים שאבדו ולעזור לבני אדם שאומצו או נחטפו מבתיהם להתחקות אחר שורשיהם. "היה לא מזמן את המקרה של הילדה הצוענייה מריה, שאיש לא הצליח לומר מהיכן היא מגיעה, אבל אם אתה לוקח דגימת דם או שערה שלה, ומשתמש ב-GPS, אתה יכול לפחות לדעת איפה להתחיל לחפש את המשפחה שלה.

"אנשים שנחטפו, נדדו או גורשו מהכפרים שלהם, הם אנשים חסרי שורשים. תחשוב על ילדים מאומצים, למשל. אנשים מקדישים לשאלות כמו 'מאיפה באתי, מהיכן ההורים שלי, מי אני' המון חשיבות ולא מעט משאבים. יש אנשים שכל סוף שבוע יוצאים לצלם קברים עתיקים או רוכנים עם זכוכית מגדלת על תמונות בלות. כולנו רוצים לדעת מאיפה אנחנו".

- איך זה עובד בדיוק?

"מה שעשינו כאן זה לפתח פרדיגמה חדשה לגמרי להסתכלות על אוכלוסיות של בני אדם. התפיסה הקיימת והמושרשת בכלים הקיימים היא שבני אדם מורכבים משניים-שלושה גזעים ושכל בני האדם הם ערבוב של הגזעים האלה, ושאוכלוסיות מתפתחות אחת מהשנייה. אנחנו באנו ואמרנו: לא נכון. אם יש משהו שבני אדם עושים הכי טוב, זה לערבב את החומר הגנטי שלהם אחד עם השני - דרך מלחמות ודרך כיבושים ודרך סחר, וכיום גם דרך טיולים. לומר למדענים 'ערבוב' זה דבר שמפחיד אותם כי זה אומר שבמקום שיש לך רכיב אחד או שניים, פתאום יש לך הרבה מאוד רכיבים, אבל אנחנו אמרנו, אוקיי, אם אנחנו יכולים להבין שכל בני האדם מעורבבים, אנחנו יכולים לבנות טביעת אצבע של הדנ"א המעורבב שלהם, ולהתאים לכל חתימה כזו מיקום גיאוגרפי".

- ואיך עשיתם את זה?

"זה מורכב ברמה הטכנית, כמובן, אבל אני אנסה להסביר את העיקרון באמצעות דוגמה: לקחנו למשל אוכלוסיות בדרום אפריקה ומצאנו את החתימה הגנטית המשותפת לכולן. באותו אופן הסתכלנו על 700 פרטים ששייכים ל-100 אוכלוסיות ותתי-אוכלוסיות מכל העולם ופיתחנו תשע 'חתימות' גיאוגרפיות: למשל, אוקיאניה, דרום מזרח אסיה, צפון אירופה וכו'. לאחר שעשינו את זה, פירקנו כל אוכלוסייה לגורמים על-ידי זה שלקחנו את הדנ"א ושאלנו לאיזו בריכת גנים הוא מתאים. לבסוף בנינו מודל שמתאים בין החתימות הגיאוגרפיות לחתימות הגנטיות. זה איפשר לנו להגיע לרמת דיוק אדירה".

יותר ספרי היסטוריה מגנטיקה

המשמעות של כל זה היא שאלחייק לא עובד כמו גנטיקאי טיפוסי אלא מלביש על הנתונים היבשים שהוא מחלץ מדגימות הדנ"א עוד שכבה - של היסטוריה. "אני גנטיקאי קלאסי", הוא מסביר, "שהמדף שלו מלא בספרי היסטוריה, אבל יש בו מעט מאוד ספרים על גנטיקה".

- בדקת את המוצא שלך באמצעות הכלי החדש?

"בהחלט. לפני שבדקתי את עצמי, ידעתי שהמשפחה שלי הגיעה לתוניסיה ממקום לא ידוע. כשבאתי לאבא שלי עם התוצאות ואמרתי לו שגיליתי שהמשפחה שלו מאיטליה, הוא אמר לי: אה, כן, סבא שלי דיבר איטלקית. כשאתה חוזר אחורה בהיסטוריה, אתה רואה שבאותו זמן לצרפת היה מנדט על תוניסיה והם הזמינו הרבה מאוד משקיעים ויזמים להשתקע שם, ושאחרי מלחמת העולם הראשונה הייתה הגירה מאסיבית מאיטליה לתוניסיה, ואז אתה מתחיל להבין את הסיפור שלך. המשפחה שלי ידעה רק שהם הגיעו בשלב כלשהו בעבר הקרוב יחסית לתוניסיה ממקום מסוים באירופה, אבל לא היה להם מושג מהיכן הם הגיעו. הרבה פעמים אנשים לא שואלים את הסבא שאלות, ואז חלק עצום מההיסטוריה נמחק".

- מה היכולת של הכלי הזה לתת תשובה מדויקת על מוצאו הגיאוגרפי של ישראלי ממוצע? אבי, למשל, נולד בעיראק והוריה של אימא שלי הם מפולין ומליטא.

"זה עובד עם אנשים ששני הוריהם מאותו מקום. מכיוון שגם ההורים שלך משני מקומות שונים, הדור הבא של GPS יענה לך בדיוק על השאלה הזו. הוא יוכל להראות לך איפה אבות אבותיהם של אביך היו בעיראק. במקרה של אמא שלך, הוא לא יצביע על ליטא, כי המוצא של היהודים המזרח אירופים הוא מהקווקז וצפון טורקיה".

בדרך לשחוט עוד פרה קדושה

עד לפרסום מחקרו הקודם של אלחייק ב-2013, היה קונצנזוס רחב למדי בקרב גנטיקאים שחקרו את העם היהודי. בהפשטה אפשר לתאר אותו כך: בין יהודים שחיים במקומות שונים בעולם מתקיימים קשרים גנטיים חזקים יותר מאלה שמתקיימים בינם לבין האוכלוסיות הלא יהודיות שבקרבן חיו. החוקרים טענו, למשל, כי יהודי עיראקי ויהודי רוסי חולקים ביניהם מטען גנטי משותף חזק בהרבה מזה שנמצא בין היהודי העיראקי למוסלמי עיראקי או בין היהודי הרוסי לרוסי נוצרי. זאת, על אף שמבחינה חיצונית, הן היהודים העיראקים והן היהודים הרוסים נראים דומים לאוכלוסיות שבקרבם הם חיו.

יתרה מכך, אותם חוקרים טענו שניתוח הדנ"א של בני העם היהודי מכל התפוצות, מוביל למסקנה שלכולם יש מוצא מזרח תיכוני מובהק - פה, בארץ ישראל. המשמעות הפוליטית הבלתי נמנעת של הטענה הזו היא שהעם היהודי הוא קבוצה אתנית מובחנת שמקורה בארץ ישראל ולכן - אם ניקח את כיוון החשיבה הזה שלב נוסף הלאה - ישנה ליהודים זכות אבות היסטורית על ארץ ישראל.

מחקרו של אלחייק הפריך את התיאוריה הזו. יתרה מכך, הוא הציע הסבר אלטרנטיבי (ופרובוקטיבי במיוחד), גיבה אותו בנתונים ובמודלים ביו-סטטיסטיים ולא היסס לשחוט ללא רחמים את הפרה הקדושה של המוצא הגנטי המשותף ושל בסיס האם הגיאוגרפי המשותף.

על-פי ממצאיו של אלחייק, בדנ"א המעורב של יהודי אירופה יש רכיב קווקזי דומיננטי בהרבה מכל רכיב אחר. כדי להסביר את הנתונים הגנטיים, פנה אלחייק להיסטוריה והציע הסבר חדש: רוב יהודי אירופה הם צאצאיהם של בני האימפריה הכוזרית שהתגיירו במאה השמינית לספירה. במילים אחרות: יהודים ממקומות שונים בעולם מעורבבים גנטית בדיוק כמו בני עמים אחרים ואינם חולקים מוצא גנטי משותף שמקורו בארץ ישראל המקראית.

"עם הצטברות נתוני הדנ"א בשנים האחרונות", אלחייק מפרט, "רוב הגנטיקאים המקומיים כבר הבינו שהתיאוריה הקודמת לא מחזיקה מים, ובטח שלא תופסת לגבי כל היהודים, אז מה שקרה זה שהיהודים הכהים יותר שבינינו - כמו התימנים וההודים והאתיופים - נזרקו מתחת לגלגלים של האוטובוס השכונתי או במילים אחרות: הוחלט שהם לא יהודים גנטית.

"איך שלא תסובב את זה, יהודי אשכנזי ויהודי אתיופי לא יותר דומים גנטית זה לזה מאשר אירופי נוצרי ואתיופי נוצרי. מה שהגנטיקאים המקומיים החליטו זה שהיהודים התימנים וההודים והאתיופים הם צאצי מומרים, וכמובן שזו הייתה בחירה שרירותית כי אין שום סיבה לחשוב שדווקא יהודי אירופה הם צאצאי היהודים העתיקים ולא האתיופים. האמת היא שאין לנו מושג איך היהודים העתיקים נראו וההחלטה שהאשכנזים הם הארכיטיפוס של אברהם אבינו - או מה שהחוקרים הגרמנים שהובילו את המחקר הזה לפני 200 שנים קראו Jewish Urtypu - היא החלטה שרירותית.

"צריך להבין שהקונצנזוס הזה בא ממקום של מדע מאוד רע. במדע אנחנו משווים בין שתי היפותזות. שום מחקר יהודי שנעשה מעולם לא השווה בין שתי היפותזות - עד המחקר שלי. כשאנחנו עושים מחקר עם היפותזה אחת, לא משנה מה תקבל, תמיד תקבל את התשובה שרצית. המחקר שלי משך את השטיח מתחת למגדל הקלפים של כל התחום הזה. הראיתי שההיפותזה שכל היהודים הם ממוצא מזרח תיכוני לא מתקיימת. גם הכלים הקיימים וגם אלו שאני מפתח מראים שהמוצא של יהודי אירופה הוא מהקווקז ומצפון טורקיה. יהודי מרוקו, למשל, נופלים באמצע אירופה ויהודי עיראק נופלים בעיראק יחד עם יהודי איראן".

למעשה, אומר אלחייק, כשמדברים על היהודים, רואים שהם שייכים לאינספור קבוצות גנטיות. "אם יש משהו שהיהודים עשו יותר טוב מכל אחד אחר זה להחליף את הגנים שלהם עם האוכלוסייה שבקרבה הם חיו והם עשו את זה כל אימת שזה היה אפשרי, מימי קדם ועד ימינו. לפעמים הם גם כתבו ספרות מלאה חיבוטי נפש על ההחלטות האלה. אבל מבחינה גנטית, שום אוכלוסייה יהודית - לא עם הכלי שלי ולא עם שום כלי אחר - מתמפה בחזרה לישראל".

- מובן למה הממצאים האלה מעוררים כל-כך הרבה חוסר נחת.

"תראה, יש דווקא הרבה מאוד אנשים שהממצאים גורמים להם נחת. יש אנשים שפיתחו אמונות שונות לגבי המוצא שלהם, כיוון שיש לא מעט גנטיקאים שעד עכשיו עשו מחקרים שסיפרו לאנשים האלה דברים שהם רוצים לשמוע. הם סיפרו להם שהם צאצאים של כוהנים ושל לויים ושל הרבה דמויות מהתנ"ך, שחלקן אמיתיות ורובן כנראה שלא. להסתכל על כוהנים של היום, כלומר אנשים ששם המשפחה שלהם הוא כהן שהם 5% מהאוכלוסייה, ולהניח שהם כולם צאצאים של אהרן הכהן זו שטות. לא רק שאנחנו לא יודעים אם אהרן הכהן היה קיים, אלא שאנחנו גם יודעים שמספר הכוהנים בתקופת בית שני לא עלה על עשרים או שלושים. אבל זה נותן לאנשים תחושת שייכות ולא קשה להבין למה הם לא רוצים לשמוע אחרת".

פח הזבל של ההיסטוריה

אלחייק, 34, למד בבית הספר אשל הנשיא. הוא שירת ביחידת המחשבים הצה"לית ממר"ם וסיים את התואר הראשון שלו במדעי המחשב ובכלכלה באוניברסיטה הפתוחה תוך כדי שירותו בן שבע השנים. הוא היה הראשון שזכה בתחרות המדען הצעיר בישראל וייצג את ישראל בשלוש תחרויות בינלאומיות. הוא הקים חברה להדברה ביולוגית בגיל 19, תוך קבלת מענק המדען הראשי, ולאחר שסיים את התואר והרגיש שהוא לא הולך לכיוון יישומי, החליט לעשות תואר שני בביולוגיה.

מנחיו הציעו לו לעשות תואר ראשון נוסף בביולוגיה, ולאחר שהוא סיים אותו, הוא התקבל ללימודים לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, אבל מהר מאוד קיבל מלגה לדוקטורט באוניברסיטת יוסטון בטקסס. כשאלחייק הודיע למנחה הישראלי שלו דן גראוור שהוא רוצה להתמחות במחלות, הלה הודיע לו שהוא נמצא במקום הלא נכון ושלח אותו ללמוד אבולוציה מולקולרית. רק לאחר מכן הוא הגיע לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס היוקרתית במרילנד למעבדה של ארבינדה צ'קראברטי, אחד המומחים בעולם למחלות מורכבות. אבל גם שם אמר לו המנחה שלו שהתחום תפוס והציע לו מקום בחקר גנטיקה של אוכלוסיות. "אמרתי לו בסדר, ולא הצטערתי, אבל ברגע שסיימתי את הפוסט-דוקטורט, עברתי למעבדה שמתמחה במחלות נפש ושם עשיתי פוסט דוקטורט שני".

אחרי שנתיים הוא קיבל את משרת עוזר פרופסור ומעבדה משלו באוניברסיטת שפילד בבריטניה. "כרגע אני מתמקד בענייני מחלות נפש, רפואה מותאמת אישית והתחומים הקודמים שעסקתי בהם", הוא אומר.

מיד לאחר פרסום המחקר שלו על מוצא היהודים האירופים מהכוזרים, הותקף אלחייק באגרסיביות. באופן מעניין, הביקורת עליו לא הגיעה מחוגים מדעיים - הוא דווקא זכה לשבחים על עבודתו, שלא לדבר על כך שהפרסום היה בכתב עת של אוניברסיטת אוקספורד היוקרתית - אלא דווקא מחוגים אידיאולוגיים. כך, למשל, שגריר ישראל באו"ם לשעבר דורי גולד האשים אותו במאמר ב"ישראל היום" בכך שהוא מונע "בעיקר מאג'נדות פוליטיות השואפות לערער את הלגיטימיות של המדינה היהודית, במקום להתבסס על הראיות ההיסטוריות המוצקות שנמצאו עד כה". על הממצאים הגנטיים אין לו מילה לומר.

אלחייק לא נשאר חייב: "כשקראתי מה הוא כתב חשבתי, כמה עצוב זה שמישהו לא יודע את ההיסטוריה של העם שלו. אני מציע לדורי גולד לקרוא שוב על ההיסטוריה של העם שלו ושישנה את השם של המכון שלו למרכז לחקר ההיסטוריה הפלסטינית כי זה בדיוק מה שהוא עושה. אין לזה שום קשר להיסטוריה יהודית. מי שחושב שהזכות שלו לחיות במקום מסוים היא בזכות הדנ"א שלו, ממציא קטגוריה חדשה של זכויות. זו קטגוריה שלא קיימת כיום בשום מקום בעולם, ואם בישראל מחליטים להשתמש בקטגוריה הזו כדי לבסס איזושהי זכות על טריטוריה, אני מציע להם לחשוב שוב - כי זה לא בנתונים.

"צריך להיות ברור לגמרי לכל החוקרים בתחום שמקור היהודים אינו בישראל הנוכחית או העתיקה כיוון שנורא פשוט לבדוק את זה. הרי מדינת ישראל יושבת על אחד מבתי הקברות הכי עתיקים וצפופים בעולם עם שלדים שמתוארכים בדייקנות לתקופות שונות ועמים שונים בהיסטוריה של האזור. אין דבר פשוט יותר מלרצף כמה מהשלדים האלה ולהוכיח שליברמן הוא בן הדוד הרחוק של יוחנן מגוש חלב ובני גנץ הוא צאצא של בר כוכבא. הסיבה היחידה שלא נעשים מחקרים בנושא ואלו שנעשו לא יתפרסמו לעולם היא שכולם יודעים היטב מה התשובה: קרוב לוודאי שהחיילים של בר כוכבא יהיו דומים יותר מכול לפלסטינים.

"היהודים הקימו קהילות מפוארות בכל מקום בעולם מדרום אמריקה, דרך מרקש ואספהן ועד סין. במשך אלפי שנים פיתחו היהודים האלה סיפורים, אגדות, שפות, מאכלים, בגדים ותרבות שלמה, שלעתים הייתה ייחודית. אף אחד לא יוכל לשכנע אותי שיש סיבה להשליך את המטמון התרבותי הזה לפח הזבל של ההיסטוריה עבור נרטיב מדומיין. בישראל של 2014 הגיע הזמן שנלמד את העבר האמיתי של כל אחד מאיתנו, לא זה שהאורח מאמריקה המציא עבורנו ודחף לנו לגרון מאז שהיינו בגן. היום אפשר לעשות את זה באמצעות בדיקת*דנ"א פשוטה".

עוד כתבות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: "שוק המניות בת"א אטרקטיבי מוול סטריט גם להמשך"

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן