המשרד להגנת הסביבה הודיע היום (ד') כי בהמשך לסיור שקיים השבוע השר להגנת הסביבה עמיר פרץ ברמת השרון והרצליה, הודיע פרץ כי הנחה את אנשי המשרד להגנת הסביבה לקדם סקר שיבחן הימצאות של גזי קרקע רעילים במתחם תע"ש בהרצליה וברמת השרון.
הבדיקה שהנחה השר פרץ לקדם נועדה לבחון הימצאות גזים רעילים ומסרטנים שמקורם בזיהום הקרקע, כתוצאה מפעילות מתחם התעשייה הצבאית במקום במשך עשרות שנים. על פי הנחיית פרץ, בתוך 30 יום יוגש לו מסמך המוסכם הן על הרשויות המקומיות והן על המשרד שבו תפורט דרך הטיפול בזיהום. "אנו נקדם את הסקר יחד עם העיריות ונתחיל מגעים למימון הפרויקט", אמר פרץ, "אנו נמצא את התמהיל הנכון לפינוי הקרקעות וטיפול בהן כדי לאפשר ריאה ירוקה. הנחיתי את החברה לשירותי איכות סביבה בנאות חובב להתחיל ולהיערך לטפל בעניין".
על הקרקע שעליה פועל מתחם תע"ש, מקודמת ע"י רשות מקרקעי ישראל בעלת הקרקע תוכנית להקמת 23 אלף יחידות דיור לפחות. אלא שטיהור הקרקע הכרחי כתנאי להוצאת היתרי בנייה במגרשים שבהם יימצא זיהום קרקע בסקר שייערך. חלק מראשי הרשויות שבתחומן ממוקמת הקרקע החולשת על פני כ-8,000 דונם, שינו עמדתם לגבי התוכנית. ראשי עיריית רמה"ש איציק רוכברגר וראש עיריית הרצליה משה פדלון מתנגדים להקמת שכונת מגורים על הקרקע ותומכים בהסבת הקרקע לפארק ציבורי. אלא שהסיכויים כי המדינה תוותר על ההכנסות משיווק הקרקע נמוכים, בשל ערכי הקרקע הגבוהים המאפיינים את אזור השרון.
המדינה לא תפצה זוכה במכרז השכירות ברמה"ש אם יתגלה שהקרקע מזוהמת
אם יתגלה זיהום קרקע במגרש שעליו עתיד להיבנות הפרויקט להשכרה ברמת השרון, לא תישא המדינה בעלות טיהור הקרקע ולא תשפה את היזם או הקבלן שיזכה במכרז על עלויות הטיהור. הדבר היחידי שהמדינה מוכנה לשקול הוא דחיית מועדי הבנייה כדי שהיזם יוכל לטפל בזיהום. כך עולה מתשובת הוועדה הבינמשרדית של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל לשאלות המתעניינים במכרז האמור.
"במקרה שבו יתברר כי הקרקע מזוהמת או שקיימים גזים רעילים בקרקע ו/או מי תהום מזוהמים שנדרש לפנותם, עלויות הטיפול בקרקע או בגזים הרעילים או במים עשויות להביא לגידול בעלויות הפרויקט או לדחייה בלוחות הזמנים לביצוע הפרויקט. נבקש כי במקרה שבו יתברר שהקרקע מזוהמת או שיש מי תהום מזוהמים או שישנם גזים רעילים בקרקע, המזמינה תישא בעלויות הטיפול בזיהום הקרקע או תינתן ליזם זכות לחילופין לבטל את החוזה, ללא כל תשלום קנס או פיצוי למדינה במקרה של התממשות סיכון זה", כך נכתב בפניית היזמים לוועדה הבינמשרדית.
עוד נכתב כי "נבקש כי יובהר כי גילוי זיהומים במהלך תקופת ההפעלה הינו סיכון המוטל על המזמינה, וכי במקרה כאמור היזם יפעל לפי הוראות המזמינה ויפוצה בהתאם, לרבות בגין ירידת ערך המקרקעין. בנוסף נבקש כי יובהר כי אם יהיו תביעות בנושאי בריאות בקשר לזיהומים שמקורם בקרקע או במפעל סלבין, האחריות לכך תחול על המזמינה, לרבות לעניין ניהול התביעות ושיפוי היזם עקב כל נזק שייגרם לו בגין כך".
מדובר בשאלה מהותית שאף הועלתה על ידי יותר מגורם אחד בכנס המציעים שנערך לפני כמה חודשים ועסק במכרזי השכירות. לפי הוועדה הבינמשרדית, "ככל שיתברר כי קיים זיהום בקרקע ו/או גזים רעילים ו/או מי תהום מזוהמים שנדרש פינוים, והיזם יציג אסמכתאות לשביעות רצון המנהלת בדבר קיומם של איזה מהזיהומים כאמור לעיל, תהיה המנהלת רשאית, לפי שיקול דעתה הבלעדי ובהתאם לפנייה בכתב מהיזם, להאריך את לוחות הזמנים לבנייה. מובהר כי מעבר להארכת לוחות הזמנים כאמור, לא יינתן כל פיצוי אחר ליזם, לרבות פיצוי כספי כלשהו".