שכונת משואה << מודיעין
"האוטו ביקר במוסך, הילד שיחק בשלולית"
רכישת דירה חדשה בשכונה חדשה היא דבר קשה בפני עצמו, אבל רכישת דירה בעיר שהיא חדשה לחלוטין, זה כבר מהלך חלוצי אחר לגמרי שבאמת מחייב ראייה ארוכת טווח. "ממש ייבשנו את הביצות במודיעין", אומרת רעיה רוט בחיוך כשהיא נזכרת בשנים הראשונות שבהן גרו היא ובני משפחתה בבתים הראשונים של מה שהפך מאוחר יותר לעיר מודיעין. בני משפחת רוט רכשו "על הנייר" דירה מחברת שרביב, והיו מהראשונים שגרו במה שנקרה אז שכונת סי והיום שכונת משואה.
"קנינו את הדירה ב-1995. כדי לראות איפה היא תיבנה עמדנו על גבעה ליד רעות, שם התגוררנו כמה שנים בשכירות. רצינו להישאר באותו אזור, באמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב, אבל לא יכולנו להרשות לעצמנו לקנות ברעות. במודיעין קנינו דופלקס גן בן 5 חדרים, בשטח כ-140 מ"ר עם גינה בשטח 60 מ"ר - ב-600 אלף שקל. מכרנו בשביל זה דירת 3 חדרים שהייתה לנו בפסגת זאב בירושלים, שאף פעם לא גרנו בה".
רוט זוכרת את שר השיכון דאז, פואד בן אליעזר, ואת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, מגיעים לעיר לטקס הנחת אבן הפינה: "לא היה כאן כלום, רק חול וחול כמו שאמרו הגששים. היו לנו חששות ואף פעם אין שום דבר מושלם ויש סדר עדיפויות ותקציב ועל פי זה פועלים. אבל היינו שלמים עם ההחלטה".
רוט נזכרת בבילוי עם הבן הקטן: "גני משחקים עוד לא היו, והמשחק היה ללכת לשלולית גדולה שהייתה בקרבת מקום והוא היה זורק אבנים פנימה. הסביבה הייתה מלאה אבק, היינו צריכים להתקלח אחרי סיבוב בחוץ. לא היה קל לעבור מרעות שכבר הייתה בנויה וירוקה למקום שאין בו כלום. בהיבט הפיזי זו תקופה קשה. היינו מבקרים הרבה במוסך: הרבה פנצ'רים במכונית בגלל העבודות בסביבה. גם בית כנסת לא היה בהתחלה והיינו הולכים לבית כנסת שהיה בתוך בית ספר קרוב. היינו צריכים לתאם מראש עם כולם אם מישהו נוסע ולא יהיה בשבת, כדי לדאוג למניין. זה גם גיבש את האנשים, כולם הכירו את כולם באותה תקופה".
לדברי רוט, בדיעבד ההחלטה הייתה נכונה למרות הקושי. "אני לא בטוחה שהיום היינו עושים את זה. אולי רק אם היינו יודעים מראש שאנחנו הולכים עם קבוצה של חברים. זו תעוזה של אנשים צעירים. בכלל, זו החלטה שמאוד תלויה באפשרויות שיש למשפחה. בשנים הראשונות משלמים מחיר אבל אני לא מצטערת לרגע שמכרנו את הדירה בירושלים וקנינו במודיעין".
גם במקרה של משפחת רוט, ערך הדירה עלה עם השנים, אבל לדברי רעיה מדובר על רווח "על הנייר" בלבד: "אני מעריכה שדירה כמו שלנו תעלה היום כ-1.9 מיליון שקל. אבל קנינו אותה כבר לפני כעשרים שנה וכל המחירים עלו מאז. נוסף לכך, משלמים את המדד וגם גרנו בשכירות בתקופת הבנייה. היום אנחנו חושבים מה יהיה עם הבנות הגדולות שלנו, איפה כדאי שהן ירכשו דירה".
משפחת רוט
רעיה רוט (52): בעלת משרד תיווך בעיר;
דויד רוט (57): מדריך תיירים בארץ
ארבעה ילדים בני 27, 24, 19 ו-13.
שכונת מצליח << רמלה
"לא היה שם כלום, רק חול"
לימור ואיתן אבן חיים רכשו דירה "על הנייר" בשכונת מצליח ברמלה כאשר השכונה הייתה רק תוכנית על הנייר. הרכישה לוותה בחששות אבל בסופו של דבר מספרים הרוכשים כי החלוציות הייתה שווה, גם כספית וגם בבחירת השכונה.
"קנינו את הדירה מחברת חפציבה. זו דירת 4 חדרים בשטח 100 מ"ר עם מרפסות של 8 מ"ר ו-15 מ"ר ומחסן. הדירה עלתה לנו אז 580 אלף שקל ונכנסנו אליה ב-2009. למזלנו, במקרה שלנו היו כל הערבויות וקריסת החברה רק עיכבה את המסירה", מספרת אבן חיים.
"הרבה אנשים שדיברנו איתם לפני שרכשנו את הדירה וניסינו לשכנע אותם להצטרף אלינו הצטערו שלא הצטרפו. הם רואים אותנו ומקנאים כי הם קנו במחיר גבוה יותר בזמן שערך הדירה שלנו הכפיל עצמו", אומרת אבן חיים
על ההחלטה שקיבלו בני הזוג לפני למעלה משש שנים הם מספרים: "כשהחלטנו לרכוש את הדירה לא היה שם כלום - רק חול. הייתה התלבטות והיו חששות לפני הרכישה. התלבטנו בין דירת 3 חדרים בשוהם לבין הדירה במצליח. זה לא היה פשוט ואי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד עם השכונה, כשבמועד הרכישה כל מה שהיה במקום זה כמה ביתנים של משרדי מכירות, וזהו. בסוף החלטנו לטובת דירה חדשה בת 4 חדרים".
אבן חיים מודה שלא פשוט לגור באתר בנייה, אבל לדבריה זה גם לא כל כך נורא. "כשנכנסנו לגור בדירה הבנייה מסביב המשיכה. אמנם המשמעות היא לגור באתר בנייה אבל הבאנו את זה בחשבון וזו מציאות נסבלת. ידענו שנספוג אבק ולכלוך במשך תקופה ארוכה. גם היום עוד בונים בשכונה וזה משהו שמתמודדים איתו. אבל רק אחרי שנכנסנו לדירה הבנו שבגלל שאין עוד שום דבר בנוי בשכונה, חייבים שני כלי רכב כי בהתחלה אין תחבורה ציבורית וגם אין חנויות, הכול במרחק נסיעה".
לצד ההתמודדות עם התנאים הלא פשוטים בשכונה שרק מתחילה להיבנות, מסבירה אבן חיים שיש גם כמה דברים חיוביים במצב הזה: "זה נותן תחושה טובה לראות את כל הבנייה מסביב, וגם לראות את השכונה מתחילה להתאכלס באנשים חדשים שקנו דירות במחירים שכבר הרבה יותר גבוהים".
כמה יותר גבוהים? עליית המחירים של השנים האחרונות והעובדה שמשפחת אבן חיים רכשה את הדירה "על הנייר" ובשלב מוקדם מאוד של הפרויקט הובילה לכך שכאשר מכרו את הדירה לפני כשנה, המחיר שקיבלו עליה יותר היה יותר מכפול מהמחיר המקורי. "לפני חמישה חודשים מכרנו את הדירה, כי המשפחה התרחבה וחיפשנו משהו גדול יותר באותה שכונה. מכרנו את הדירה ב-1.24 מיליון שקל ורכשנו קוטג' בן 5 חדרים מחברת אלמוג כ.ד.א.י בשכונה".
באשר לשאלה האם החלוציות שווה את הסיכון אומרת אבן חיים: "זה היה שווה. תמיד לוקחים סיכונים, ולקנות על הנייר בשכונה שעוד לא נבנתה זה סוג של הימור אבל בשנים האחרונות אפשר לראות איך השכונות הללו פורחות מבחינה נדל"נית. לפני הרכישה אמרנו לעצמנו שבמקרה הכי גרוע נמכור את הדירה באותו מחיר, אבל בינתיים לפחות יהיה לנו נכס ביד. אבל צריך לזכור שגם המיקום משחק תפקיד - זו שכונה שנמצאת במרכז הארץ. במקרה של שכונות חדשות שהולכות להיבנות היום בחריש או בקרית גת זה שונה, כי לדעתי שההימור גדול יותר".
משפחת אבן חיים
לימור (30): בעלת משרד תיווך 'לי יזמות ונדל"ן' וסטודנטית למשפטים.
איתן (31): קבלן שיפוצים.
יאיר (3.5)
ליבי (2.5)
שכונת חלומות זכרון << זכרון יעקב
"אם הייתי יודע מה יקרה,
הייתי קונה ארבע דירות"
משפחת בוימרנד חיפשה דירת 4 חדרים והגיעה לשכונה חדשה שהחלו לבנות החברות שיכון ובינוי נדל"ן ואמירי גן בזכרון יעקב, שכונת חלומות זכרון.
לאחר התלבטות החליטו בני המשפחה לרכוש דירה חדשה, ועברו לגור בשכונה שעוד הייתה בחיתוליה. היום, כשש שנים לאחר מכן, הזיכרונות מתקופת המגורים החלוצית אינם כה קשים, בעיקר שעליית המחירים של השנים האחרונות הפכה את הרכישה ההיא לכדאית יותר ממה שציפו - ערך הדירה הכפיל עצמו.
"קנינו את הדירה ממש בהתחלה. בשטח היו ארבעה בניינים מתוך יותר מעשרים שהיו צריכים להיבנות", מספר שלום בוימרנד. "כשהגענו לאתר הבנייה היה שם רק חול. כבר אז היינו עם שני ילדים ועברנו מכרם מהר"ל (יישוב לא רחוק), אז חיפשנו נחיתה רכה. בפעם הראשונה שזה עלה על הפרק לא הסכמתי בגלל שעוד לא היה שם כלום. אבל מאוחר יותר ראינו הדמיות של השכונה וזה שכנע אותי. גם העובדה שמדובר בשכונה חדשה אבל ביישוב חזק כמו זכרון יעקב סייעה לנו להחליט".
בוימרנד מספר שיש מחיר למגורים בדירה המוקפת באתרי בנייה פעילים: "בתקופה הראשונה היו הרבה אבק, רעש, חפירות וקדיחות מסביב. אבל את הפיתוח של הסביבה עשו מהר מאוד. זו תקופה לא נעימה אבל נסבלת. בהתחלה לא היה איפה לעשות קניות ולא היה בשכונה כלום, הכול היה צריך לעשות בחוץ וחובה להחזיק שני כלי רכב. אבל לכל הדברים האלו מתרגלים בסופו של דבר.
"גם העובדה שיש לנו ילדים לא הרתיעה אותנו כי כל האתרים מגודרים".
גם במקרה של משפחת בוימרנד, רכישת הדירה על הנייר בשלב הראשוני של הפרויקט הסתברה שנים מאוחר יותר כעסקה משתלמת: "רכשנו את הדירה ב-860 אלף שקל ואחרי שש שנים מכרנו אותה ב-1.5 מיליון שקל. אם הייתי יודע שזה מה שיהיה, לא הייתי קונה דירה אחת אלא ארבע דירות. אבל את זה אני אומר היום, וכשקנינו את הדירה לא ידענו שהמחירים יעלו ככה, ממש לא חשבנו על זה".
בתשובה לשאלה האם מדובר כדאי או לא כדאי להיות חלוצים בשכונה שרק מתחילה להיבנות, אומר בוימרנד כי למיקום חלק מכריע בהחלטה: "לא היה לנו חשש מרכישת דירה בשלב כל כך ראשוני בשכונה שכולה עדיין על הנייר, אבל זה תלוי גם לא מעט ביישוב. אני חושב שבכל מקום שמדובר בשכונה חדשה אבל ביישוב חזק - שווה לקנות ממש בהתחלה. במקרה הכי גרוע, הערך הראשוני של הדירה יישמר, ואם זה יתברר כרכישה לא טובה אפשר למכור באותו מחיר. במקומות אחרים היום שמדברים עליהם, כמו חריש או קרית גת, זה קצת שונה, אני לא בטוח שהייתי מקבל את אותה החלטה".
משפחת בוימרנד
שלום בוימרנד (42): חשמלאי עצמאי.
יעל בוימרנד (37): סטודנטית.
יואב (14)
ענבר (8.5)
שכונת כפר סבא הירוקה << כפר סבא
"הרעש של הטרקטורים לא נעים, אבל סוגרים חלונות וזה בסדר"
אחת השכונות הבולטות, כאלה שנבנו מאפס בשנים האחרונות, היא השכונה הירוקה בכפר סבא, במערב העיר, סמוך למחלף רעננה-כפר סבא צפון. השכונה, שעתידה לכלול עם סיומה כ-5,000 דירות, החלה להיבנות בשנת 2009.
דליה חרמון, תושבת ותיקה בעיר, החליטה כבר בתחילת הבנייה לרכוש דירה בשכונה החדשה: "הגעתי לשכונה בעקבות אחיינית שלי, שגם היא רכשה דירה. אני במקור מכפר סבא ומכרתי אז בית בתוך העיר. ידעתי מראש שזו תהיה שכונה טובה ולא דאגתי", אומרת חרמון.
"קניתי את הדירה כשהבניין היה בשלב השלד, כך שראיתי אותה בעיניים. זה היה אחד הפרויקטים הראשונים וידעתי שתהיה תקופה שמסביב הכל יהיה בתהליכי בנייה, אבל זו הייתה הזדמנות לקנות דירה בזול".
הדירה שרכשה חרמון היא דירת גן שבונה חברת ינוב. הדירה ממוקמת בקומת קרקע, ולה 4 חדרים, בשטח כולל של כ-100 מ"ר וגינה בשטח של כ-85 מ"ר. "לא היו לי חששות", מסבירה חרמון, "כי הרבה זמן דיברו בעיר על השכונה הזו. כל הזמן אמרו שזו תהיה שכונה מצוינת".
גם חרמון, כמו רוכשי דירות אחרים שהחליטו להיכנס לשכונה בשלבים הראשונים של הבנייה, מספרת כי מדובר בתקופה לא פשוטה: "לא נעים לקום כל בוקר לרעש הטרקטורים והדחפורים, הכל מסביב מלא אבק וכשיושבים במרפסת כל הפועלים מסביב רואים אותך ואת רואה אותם. לא שהציקו לי, אבל זה לא כל כך נעים. בשורה התחתונה מסתדרים עם הבעיות הללו, של האבק והחול, סוגרים חלונות וזה בסדר. הסבלנות בסופו של דבר משתלמת.
"בשלבים הראשוניים של הבנייה ממש לא היה כלום מסביב. וגם היום עדיין אין מקום לעשות קניות, אז צריך לנסוע לעיר. בעתיד יהיו קניון גדול ועוד מרכז מסחרי. אבל זה לא נורא, הרי בכל מקרה כולנו היום עצלנים ונוסעים לכל מקום עם האוטו, אז ההבדל לא כל כך משמעותי".
עליית מחירי הדירות בשנים האחרונות שיחקה גם היא לטובתה של חרמון והדירה שרכשה ב-1.72 מיליון שקל השביחה את ערכה יחד עם התפתחות השכונה: "אני עדיין גרה בדירה ולדעתי היא שווה היום למעלה מ-2 מיליון שקל. לא חשבתי שהשווי שלה יעלה כל כך, ושהיום היא תהיה יקרה יותר מדירה בתוך העיר".
באשר לבחירה שעשתה להיכנס לשכונה בשלב כה מוקדם אומרת חרמון בביטחון כי קיבלה החלטה נכונה: "אני חושבת שלקנות בשכונה שרק נמצאת בתחילת הדרך זה מהלך נכון, והייתי ממליצה על זה גם לרוכשים אחרים שמתלבטים. המחיר טוב בהתחלה ואחר כך עולה. באף תוכנית חיסכון שהייתי פותחת בשנים האחרונות לא הייתי עושה רווח כזה. אז סובלים קצת בתחילת הדרך כשהשכונה עוד לא בנויה וזהו. זה שווה".
משפחת חרמון
דליה חרמון (60): חוקרת משטרתית בדימוס ועוסקת היום ברפואה אלטרנטיבית.
יותם חרמון (26)