בסוף השבוע הנוכחי, כשהוא נתון ללחצים כבדים, אמור הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה לקבל החלטה משמעותית ביותר בעבור שוק התקשורת הישראלי ורבים מצרכניו - האם לאשר את מכירת העיתון "מקור ראשון" ל"ישראל היום".
להחלטה יש משמעותיות משני סוגים - האחת זו הקשורה לתחרות הכלכלית ולריכוזיות בשוק העיתונות הישראלית, השנייה בעלת השלכות הקשורות בחופש הביטוי וריבוי הדעות בישראל. באמצע מצוי מקום עבודה של עשרות עיתונאים שעשויים להיות מפוטרים בתוך יומיים.
"אם יש לממונה על ההגבלים התלבטות היא צריכה להיות כלכלית, ולא פוליטית", אומרת עו"ד מיכל הלפרין, לשעבר יועצת משפטית ברשות ההגבלים, וכיום שותפה במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל. "בסופו של דבר, המנדט של הממונה הוא לבדוק אם כש'מקור ראשון' ייפול לידיה של 'ישראל היום' זה ייצור ריכוזיות בשוק העיתונות, שיכולה לבוא ביטוי בנזק כלכלי ליתר השחקנים בשוק".
לדברי הלפרין, שמסרבת לקבוע מה צריך להחליט גילה, שיקולים שיעמדו מולו קשורים ב"מצב בו יש עיתון אחד או שניים בישראל - דמי המנוי יהיו מאוד יקרים, שכר העיתונאים יכול להיות שכר רעב, ויכולות להיגרם פגיעות כלכליות לשחקנים אם שוק העיתונות יהיו ריכוזי. זה לא המנדט שלו לדאוג לפלורליזם - זה עניין של הכנסת ושל בג"ץ".
עמיתה של הלפרין לפירמה, עו"ד יוסי עבאדי, שמחזיק את תיקי התקשורת במשרד, חולק על דעתה. "חייבים להגן על ערך הפלורליזם, גם בתקשורת הכתובה", הוא אומר. "דווקא בגלל שהוא הולך ומתכווץ, הסיטואציה שעיתון מוביל בולע עיתון קטן יותר, היא לא טובה לשוק התקשורת. אם רוצים להגן על שוק העיתונות, העסקה הזו היא עסקה היא לא טובה. מבחינה ציבורית חייבים לשמר את ערך הפלורליזם".
- אך האם זה תפקידו של הממונה על ההגבלים העסקיים?
"כמו שלממונה אין בלעדיות על שיקולי התחרות, וגם רגולטורים אחרים יכולים לקבל החלטות בעניין זה, הוא עצמו צריך לשקול גם שיקולי פלורליזם, כי הם משפיעים גם על האלמנט הכלכלי שהוא אמון עליו".
"אין רגולטור אחר שיכול להבטיח את הפלורליזם, וזה ערך כל-כך חשוב שהוא חייב לשקול את זה. הייתי אומר את אותם דברים רן 'ידיעות אחרונות' היה רוכש את 'מקור ראשון'. לא לתת לגדולים לבלוע את הקטנים, כי זה יהרוס את השוק".
מקור המידע העיקרי לדעות
ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עסקה בדוקטורט שלה בהתנהלות ריכוזית בשוק העיתונות הישראלית. "כל החלטה של הממונה לא תהיה סתימת פיות, ואין מקום לקרוא ללחצים עליו", היא אומרת. "לגופו של עניין, 'מקור ראשון' צריך להמשיך ולהתקיים גם במחיר מכירתו של 'ישראל היום', בשל העובדה שמדובר בנישה של עיתוני אליטה כמו 'הארץ', והוא אינו שייך לשוק המיינסטרים, ולכן לראות את שוק העיתונות הכתובה העברית כשוק אחד - אינה נכונה".
ובכל זאת היא מסכימה עם עו"ד עבאדי בנושא מערכת השיקולים של הממונה. "אני לא מקבלת את האמירה שחופש הביטוי לא מעניין את הממונה", היא אומרת. "לפי חוק ההגבלים העסקיים מותר לממונה לשקול שיקולים חוץ-כלכליים, אולם למעט ההחלטה של דרור שטרום לא לאשר את מכירת מעל 25% מ'ידיעות אחרונות' לקבוצת בראון-פישמן (בעלי השליטה ב"גלובס" - ל"א), לא הייתה החלטה שהרשות להגבלים התייחסה בה במפורש לחופש הביטוי".
- האם השיח הזה על ריכוזיות ופגיעה בפלורליזם לא ארכאי לנוכח העובדה שיש שטף של דעות וחדשות מאינספור כלי תקשורת במדיה הדיגיטלית?
"אי-אפשר למעט בכוחם של אמצעי התקשורת המסורתיים, ולא משנה אם הם על נייר או באמצעות אתר אינטרנט ממוסד. עם כל הרשתות החברתיות עדיין אמצעי התקשורת המסורתיים הם מקור המידע העיקרי לדעות".
צחי יגור, שותף במשרד שביט בר און גלאון, צין יגור ושות', המתמחה בדיני תחרות והגבלים עסקיים, אומר כי "יש חשש אמיתי - גם בציבור וגם בקרב הגורמים המקצועיים אצל הממונה, מפני השתלטות 'ישראל היום' על שוק העיתונות הכתובה. לא בכדי אף הייתה הצעת חוק של איתן כבל למנוע הפצה של העיתון אם הוא מגיע לגודל מסוים. אבל זה לא שוק שבו אנחנו מדברים על חברה אחת, לכן יכול להיות שהדיון הוא על התנאים לאישור ולא רק לעצם אישור עצמו".
- יכול להיות שהשיקולים שמניעים את הממונה הם לא פרופר כלכליים, אלא גם פוליטיים נניח?
"לדעתי לא. הוא מוסמך לשקול רק שיקולי תחרות ושיקולים כלכליים. זה לא תפקידו של בית המשפט ולא תפקידו של הממונה על ההגבלים לדון בנושא של חופש הביטוי. אם הממונה שוקל שיקולים כאלה, יש בסיס לטעון שאלה שיקולים זרים לקבלת ההחלטות שלו".
- האם זה הגיוני להציב תנאים כשמניחים שקונסולידציה מערכתית אמורה להציל גופי תקשורת?
"הממונה ודאי אומר 'אני אאשר את העסקה, אבל היא תהיה כפופה למגבלות לעצם ניהול העסק'. זה בהחלט נראה לי הגיוני. זה נעשה לי חדשות לבקרים".
בעיני עו"ד הלפרין, "זה מוזר להציב תנאים למיזוג. זה ללכת עם ולהרגיש בלי. אם אתה חושב שהסינרגיה תצור פגיעה בתחרות, אז אל תאשר את המיזוג. להגיד 'תקנה אבל תשמור אותו כתאגיד נפרד' זה מוזר ברמת המבנה וגלישה למקום שהממונה לא צריך להיות בו".