החוק לסגירה של רשות השידור במתכונתה הנוכחית, ופתיחה של אחרת תחתיה, צפוי לעלות לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, ועל-פי ההערכה הוא צפוי להמשיך כבר באותו היום לוועדת השרים לחקיקה.
ההערכה היא כי החוק יזכה לרוב סביב שולחן הממשלה, וגם לתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גורמים בסביבתו של נתניהו אמרו היום (ה') ל"גלובס" כי ראש הממשלה יתמוך "בביטול האגרה וברפורמה משמעותית בשידור הציבורי".
בהצעת המחליטים שגיבש השר גלעד ארדן, ובה יתמוך ראש הממשלה, מדובר מפורשות על סגירה ופתיחה של רשות השידור.
"המשדר הציבורי החדש יחל פעולתו ביום 31 במארס 2015, ובמועד זה יופסקו שידורי רשות השידור. שידורי הטלוויזיה החינוכית יופסקו במועד תחילת שידורי הערוץ לילדים ונוער. במקרה של עיכובים בלתי צפויים שבעטיים המשדר הציבורי החדש לא יוכל להתחיל בשידורים עד למועד זה, מוצע כי שר התקשורת יהיה רשאי לדחות מועד זה פעמיים - בהסכמת שר האוצר ב-3 חודשים בכל פעם, לכל היותר", נכתב בהצעה. המשמעות היא שהרפורמה לא תתרחש מאוחר מספטמבר 2015.
שר התקשורת גלעד ארדן שוקד בימים האחרונים על גיבוש רוב בממשלה לחוק ונפגש עם השרים, ובכלל זה גם עם ראש הממשלה. במקביל, נציגי רשות השידור עושים פגישות משלהם בלשכות השרים, בתקווה כי אלה לא יתמכו בחוק שלמעשה מדבר על סגירת רשות השידור במתכונתה הנוכחית ופתיחת שידור ציבורי חדש בטרם סגירתה.
ההצעה כוללת גם את ביטול אגרת הטלוויזיה, אך את השארת אגרת הרדיו הנגבית יחד עם אגרת הרישוי. יתר המימון יגיע ממימוש נכסי רשות השידור ומקופת האוצר.
לאור העובדה ששר האוצר יאיר לפיד שותף פעיל בגיבוש החוק, צפויים שרי מפלגתו "יש עתיד" לתמוך בחוק.
מי שעוד אמורים לתמוך בחוק הם שרי "ישראל ביתנו", "הבית היהודי" ושרי "התנועה". מתוך הליכוד, שני שרים אינם יכולים להשתתף בהצבעה - שר הפנים גדעון סער, שאשתו גאולה אבן היא מגישה בכירה בערוץ 1; והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, שאשתו ג'ודי שלום-ניר-מוזס מגישה ברשת ב' של קול ישראל.
כץ ופרץ יתנגדו
בתוך כך, לפחות שני שרים יתנגדו לחוק - השר ישראל כץ והשר עמיר פרץ.
נטייתו של השר להגנת הסביבה פרץ להתנגד נובעת מחשש לפגיעה בעובדי רשות השידור עם סגירה ופתיחה. זאת למרות הסכמות אליהן הגיעה ראש סיעתו (התנועה), ציפי לבני, שרת המשפטים, עם השר ארדן.
שר התחבורה כץ נחוש להתנגד והודיע היום למזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, כי הסיבה לאי-תמיכתו בחוק היא "ייקור אגרת הרישוי השנתית לרכב, כדרך למימון הרפורמה ברשות השידור".
מלשכת כץ נמסר כי "במסגרת הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי, נקבע כי משרד התחבורה ינכה מתוך סכומי אגרת רישיון הרכב סכום של 120-220 מיליון שקל בשנה ויעבירו אל המשדר הציבורי. משמעות הצעת ההחלטה: אגרת הרישוי, העומדת כיום על סכום של 136 שקל, תתייקר ב-50-90 שקל לשנה לרכב".
השר מסר כי הוא אינו מתנגד לרפורמה ברשות השידור, אולם לא ייתכן כי מצד אחד מבטלים את התשלומים לרשות השידור, ומצד שני מייקרים את אגרת הרכב. "יד אחת מבטלת, ויד אחת לוקחת", הוסיף כץ.
לדבריו, "בנסיבות נכונות, היה צריך לבטל במקביל את אגרת הרדיו, שהיא חלק מאגרת רשות השידור".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה לדברי כץ כי "אגרת הטלוויזיה תבוטל, ואגרת הרכב תישאר במתכונת שהייתה מבלי להעלותה. כך הוצגו הדברים מיום פרסום מסקנות ועדת לנדס, וכך גם מופיע בתזכיר החוק שיוגש לממשלה ביום ראשון הקרוב. לא יהיה ייקור של אגרת הרכב, וככל שהובן אחרת, הרי שמדובר באי-הבנה. השר ארדן סמוך ובטוח כי שרי ממשלת ישראל רואים את החשיבות שבהצלת השידור הציבורי וביטול אגרת הטלוויזיה".
אגודת העיתונאים: לעצור את ההצבעה על החוק
בתוך כך פנתה אגודת העיתונאים בירושלים, באמצעות עו"ד אופיר טל ממשרד גלעד שר קדרי ושות', ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בבקשה שיעצור את ההצבעה על החוק ביום ראשון.
"תזכיר הצעת החוק אינו מקדם את טובתו של השידור הציבורי בישראל, והפגיעה בזכויות העובדים אינה סבירה ואינה מידתית", נכתב בפנייה ליועמ"ש. "דברים אלה ראוי שייאמרו וראוי עוד יותר שילובנו בין המדינה לבין נציגי העובדים, במסגרת של משא-ומתן על השלכות השינויים ברשות השידור על העובדים".
העובדים מתנגדים להליך חקיקה בטרם תתקיים פגישה עם העובדים לצורך משא-ומתן. "נבקש לעצור את ההליכים לקידום הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי, ולקיים עם נציגי העובדים משא-ומתן אינטנסיבי וממשי על מכלול הנושאים העומדים על הפרק".
משה שגב, יו"ר ועד ההנדסאים והטכנאים ברשות השידור וחבר מטה המאבק, מסר בתגובה: "אם הפרסומים נכונים בכל הנוגע לתמיכתו של ראש הממשלה בהצעת החוק שמביא השר ארדן, אזי מדובר בפגיעה קשה בעובדים ובחציית גבול מסוכן.
"סגירה ופתיחה של רשות השידור ללא תיאום עם העובדים זו אמירה בוטה וגסה בכל ההתארגנות העובדת בישראל. בפגישה שהתקיימה השבוע בהסתדרות הובהר לנו על-ידי אבי ניסנקורן שהוא לא יתן למהלך חד-צדדי עם פיטורי כל העובדים לעבור בשקט.
"רשות השידור זקוקה לתוכנית הבראה ולרפורמה משמעותית, וגם אנחנו שותפים לה. אבל אם רוצים ללכת על הבראת רשות השידור, נכון יהיה לעשות זאת בתיאום עם העובדים, ולא באופן חד-צדדי כפי שנוהגים כאן".