היום שאחרי: בשעה 12 בצהריים נסגרו היום (ד') הדלתות של אולם האירועים ARCA בנמל תל-אביב. שמחים ומרוצים ישבו להם זה לצד זה אנשי וואלה והבעלים החדשים של אתר יד2, המו"ל הגרמני אקסל שפרינגר וקרן ההשקעות של ג'נרל אטלנטיק.
השבועות האחרונים היו מתוחים במיוחד עבור הצדדים, ושלשום (ב') השתחררה אנחת רווחה גדולה, כשבזק - החברה-האם של וואלה שנמצאת בשליטת שאול אלוביץ' - הוציאה הודעה לבורסה כי היא מוכרת את אתר הלוחות הפופולרי יד2 בסכום שיא של 806 מיליון שקל.
בפנים, בתוך ARCA, ישבו זה לצד זה מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, ונשיא חטיבת מודעות הלוחות של אקסל שפרינגר, ד"ר אנדרס וויילה. רק בחודש שעבר מונה וויילה לתפקיד הנוכחי, ועכשיו הוא חותם על העסקה הראשונה שלו.
אקסל שפרינגר, אחד המו"לים הגרמנים המובילים, חבר בשעתו לקרן ההשקעות של חברת ג'נרל אטלנטיק, ויחד הם השיקו חברה בתחום מודעות הלוחות בשם Axel Springer Digital Classified. אחרי כמה וכמה רכישות ומיזוגים באירופה, עכשיו הם נכנסים לראשונה לישראל כדי להתרחב לשווקים חדשים.
התמורה
אקסל שפרינגר רכשה את מלוא האחזקות ביד2 תמורת 806 מיליון שקל. הרוכשים צפויים לשלם לבזק כ-787 מיליון שקל במזומן, כשהתאמות מחיר שייעשו בהמשך יוסיפו לעסקה עוד 18.8 מיליון שקל.
הרווח
העסקה אמורה להניב לבזק רווח לפני מס של כ-560 מיליון שקל. שיעור מס רווח הון המוטל על חברות עומד על 26.5% (אלא אם יש נסיבות חריגות שמצדיקות תיאום מס אחר מול רשות המסים), וכך בזק צפויה לשלם מס של 148.4 מיליון שקל ולהישאר עם כ-410 מיליון שקל ביד.
ועדיין, מדובר על תשואה מכובדת. וואלה, חברה-בת של בזק, שילמה עבור יד2 במסגרת שתי עסקאות שונות 192 מיליון שקל. תחילה וואלה רכשה 75% תמורת 117.5 מיליון שקל ב-2010, ובסוף 2013 מימשה אופציה ורכשה 25% נוספים ב-75 מיליון שקל. בזק עצמה שילמה ב-2010 סכום של כ-90 מיליון שקל כדי לרכוש את חלקה של "הארץ" (32%) בוואלה.
ההתחלה
בדיוק לפני 9 שנים השיקה חברת קורל תל, בניהולו של שון תל, את אתר הלוחות יד2 בהשקעה של 350 אלף דולר. את הכסף נתנו לשון הצעיר אמו ביאנקה וחמו, שמעון יעקובסון, איש עסקים בתחום הנדל"ן.
האתר, שהפיל עם הזמן את העיתונים הגדולים שהסתמכו על לוחות ומודעות מודפסות, נולד בכלל ממשפחה שהחזיקה בעצמה במספר מקומונים מודפסים באזור חיפה, כולל "כלבו" שהיה בשותפות עם רשת שוקן.
סוד ההצלחה
בוואלה אמנם טוענים כי הם אלה שהשביחו את השווי של יד2 בשנים האחרונות, אבל נראה שמדובר לא מעט גם בהשפעה של כוחות השוק. כך, משבר הנדל"ן תרם את חלקו באשר לנהירה אחר עסקאות כדאיות לרכישה, השכרה או השקעה לטווח ארוך. זאת, לצד הזינוק של מוצרי יד שנייה באתר ובראשם הסמארטפונים.
החדירה העמוקה של הטלפונים החכמים לשוק הישראלי הפכה אותו למוצר צריכה מבוקש במיוחד, ומחירם הגבוה של המכשירים החדשים שלח רבים מהישראלים אל אתרי יד שנייה כדי לחפש מציאות. כך, הפכה קטגוריית הסמארטפונים לפופולריות ביותר באתר יד2.
גם המצב הכלכלי בישראל, שלא הטיב עם האזרחים בשנים האחרונות, גרר אחריו השלכות והביא גולשים רבים לוותר על רכישות חדשות מהחנות וחיפוש מודעות אטרקטיביות באתר.
מנכ"ל יד2, יבין גיל מור, אמר בעצמו בראיון שהעניק ל"גלובס" לפני כשנה כי "פעם ישראלים היו בקטע של 'שופוני', אבל היום יש יותר ישראלים שמשווים מחירים, ולאט-לאט גם קם גל של ישראלים שקונים משומש".
היעדר החדשנות
על אף תג המחיר הגבוה שזכתה לו אתמול יד2, האתר נעדר חדשנות מזה תקופה ארוכה. העיצוב של האתר כמעט ולא השתנה וכך גם ממשק המשתמש. אפילו בעולם המובייל, באתר פספסו ובגדול. כך, האפליקציה הרשמית מאפשרת רק צפייה במודעות קיימות והוספת מודעה חדשה מפנה לאתר הסלולרי של החברה. אפילו אפליקציה חדשה שהושקה לפני כשנה - יד2 בקטנה - ושזכתה לממשק ועיצוב מרעננים קיבלה "השראה" מאפליקציה קיימת בשם "השכונה".
מוצרים משלימים
חוסר היכולת של יד2 לחדש התבטא לאורך השנים גם בכישלונות לייצר מוצרים נוספים מאותו הבית. כך, הניסיון לתת תחרות בעולם מנועי השוואת המחירים מול זאפ הסתיים באתר kama, שלא הצליח לגרד את ההצלחה מבית דפי זהב.
גם הניסיון לערער את מעמדו של מחירון הרכב של לוי יצחק נכשל ומחירון הרכב המודפס של יד2 נשאב אל דפי ההיסטוריה. גם הגלגולים השונים שעבר מדור הדרושים של יד2, באופן עצמאי ותחת הידיים של וואלה, הצליח לראות בעיקר את האבק שהשאיר אחריו אתר Alljobs מבית ynet.
כך פספסו נוני מוזס ועופר נמרודי את האופציה לרכוש את יד2
כשנה אחרי שיצא לדרך, כבר היה ברור שיד2 הולך להפוך לבוננזה של ממש. אמנם העובדה שהציע לפרסם מודעות בחינם לא ממש הדגישה את התשובה לשאלה איך הוא הולך לעשות מזה כסף, אך הוא בהחלט משך אליו עוד ועוד קהל, על חשבון העיתונים המודפסים ומוספי הלוחות שלהם.
אחד מראשוני המחזרים אחרי יד2 היה נוני מוזס, בעל השליטה ב"ידיעות אחרונות", שהבין שהוא חייב נוכחות בעולם האינטרנט המתפתח לפני שיד2 יקחו לו את כל המודעות והמפרסמים. כך, ב-2006 ניסה מוזס לרכוש את יד2 לפי שווי של 35 מיליון שקל, אך נתקל בסירוב.
"'ידיעות אחרונות', מבחינתי, הוא גוף דורסני, שכל השנים עבד בצורה מונופוליסטית מאוד חזקה. הראייה שלי היא לא כזאת, ואני לא רוצה להיות חלק מהם", הסביר תל בראיון שהעניק למגזין G של "גלובס" ביולי 2010, שבוע אחרי שמכר 75% מהאתר לוואלה.
אחריו מוזס, היה זה עופר נמרודי, אז הבעלים של עיתון "מעריב", שניסה ב-2007 את מזלו. "הוא היה מתקשר כל כמה ימים ואומר: 'שון, אני רוצה לקנות 50% מהאתר'. ואני אומר לו, 'עופר, אני לא מוכר'", סיפר תל.
"נמרודי מזמין אותי אליו הביתה, משמיע לי את מדונה בהופעה חיה, מוזג יין טוב. מזמין למסעדות. כמו גבר שמחזר אחרי בחורה, ככה הוא חיזר אחריי באלגנטיות מרשימה במשך חודשים. 'אני יודע שאתה לא מוכר', הוא אמר לי, 'אבל אני לא אעזוב אותך'".
תוך כדי החיזורים של נמרודי, נכנס לתמונה גם נוחי דנקנר. "אחרי הרבה מאוד פגישות, נמרודי שכנע אותי למכור 50% ולהישאר בעל השליטה", סיפר תל. "איכשהו זה מודלף לתקשורת, ובאותו יום אני מקבל טלפון מקבוצת אי.די.בי שמחזיקה בנענע 10 (באמצעות נטוויז'ן). 'איך אתה עושה טעות כזאת. אל תמכור לעופר, תמכור לנו'".
ההצעה של אי.די.בי אז הייתה לפי שווי של 74 מיליון שקל אבל גם המשא-ומתן הזה התפוצץ שבוע לפני החתימה בגלל שינויים מהותיים במתווה, לדברי תל.
יומיים אחרי הפיצוץ, סיפר אז, נכנסה לתמונה חברת טייגר הולדינגס האמריקאית, שרכשה 49% מהאתר לפי שווי של 85 מיליון שקל.
אל ידי וואלה, הגיע תל ויד2 דרך שיתוף פעולה בתחום מודעות הדרושים. "בהתחלה הכיוון היה הפוך ותל הציע לקרן האמריקאית לרכוש את מניות עמוס שוקן מ"הארץ", שהחזיק אז בוואלה. שוקן הסכים, והתחיל משא-ומתן מרתוני, אבל אז שאול אלוביץ' קנה את הבעלות על בזק, והתמונה התהפכה.
"אז הבנו שאין סיכוי שבזק (שהחזיקה אז כמחצית מוואלה - ר' ג') תיקח את זכות הסירוב", סיפר אז תל. כך, למעשה, נכנסה בזק באמצעות וואלה לתוך יד2, ומאז התגלגלו העניינים והסחורה השתבחה עד לכדי העסקה שנסגרה השבוע בסכום-עתק.
הומלס ו-winwin נשארו מאחור
יד2 הושק במאי 2005, כאשר בזירה הדיגיטלית של אתרי הלוחות כבר פעל, במשך כ-5 שנים, אתר הומלס. הומלס, שהקים פז דרור, היה פורץ דרך בזמנו, אך אולי מה שעיכב אותו בסופו של דבר בצמיחה והשאיר את הבמה ליד2 היה העובדה שהחליט לגבות תשלום עבור פרסום מודעות. זאת, לעומת האלטרנטיבה החינמית שהציע יד2, אז אתר עצמאי בבעלות משפחת תל.
ואולי הסיבה שיד2 הצליח לעקוף בסיבוב את הומלס הוותיק נוגעת גם גלישה של דרור כבעלים. לפני 5 שנים, כשכבר היה ברור מי מוביל ומי נמצא מאחור, אמר דרור בראיון ל"גלובס" כי "אז מה אם יש לי שליש מהטראפיק שלו? זה זמני".
באותה הזדמנות טען דרור כי שון תל, שעמד בראש אתר יד2, קיבל הרבה יותר מהשראה מאתר הומלס. "הוא העתיק את המוצר שלי אחד לאחד בצורה טובה".
על אף היומרות, דרור והומלס מעולם לא הצליחו לשנות את התמונה והומלס נותר אתר עצמאי, לא הגיע לאקזיט ולמעשה נשאר מאחור.
שנתיים אחרי יד2 נכנסה גם קבוצת "ידיעות אחרונות" לתמונה. במארס 2007, אחרי ניסיון כושל לרכוש את יד2, החליטו ב"ידיעות" שהם חייבים לתת מענה לבריחת עולם הלוחות לזירת האונליין והשיקו את winwin - הפלטפורמה הדיגיטלית של "לוח ידיעות אחרונות".
אף שהיה מדובר בגוף מדיה חזק, במרוצת השנים האתר מבית "ידיעות" הצליח רק לזנב ביד2 ותו לא. האתרים התחרו זה בזה, בין היתר באמצעות קמפיינים שיווקים, אך למרות ההישענות על אתר ynet הפופולרי, נראה שב-winwin לא יכלו להצלחה של יד2 בקרב הגולשים.
הפער בין הצדדים היה כה גדול, עד שב"ידיעות" אפילו לא טרחו לצרף את winwin לוועדת המדרוג למדידת הרגלי הגלישה באינטרנט כדי לא לחשוף את ההבדלים מול המובילה בשוק.
תאגיד המדיה המוביל בגרמניה
תאגיד המדיה הגרמני אקסל שפרינגר הפך במרוצת השנים לאחד הגדולים והמשפיעים בגרמניה ובכלל. עדות לכך ניתן למצוא בתמונות שבהן הקנצלרית אנגלה מרקל מחובקת עם פרידה שפרינגר, אלמנתו של אקסל ומי שהקים את אימפריית התקשורת, או את קודמה בתפקיד, גרהרד שרדר במסיבת הסילבסטר של "בילד", העיתון הנפוץ ביותר בגרמניה ובאירופה ואחד מהחמישה הכי נקראים ברחבי העולם.
"בילד" (Bild) הוא רק אחד המותגים החזקים שנמצאים בקבוצת ההוצאה לאור וניתן למצוא שם גם שמות כמו "די ולט" (Die Welt), "אוטו בילד" (Auto Bild), הגרסה הגרמנית של "רולינג סטון" ועוד.
הכניסה לישראל היא חלק מאסטרטגיית התרחבות מתמשכת של ענף מודעות הלוחות באקסל שפרינגר. חברה משותפת שהוקמה באפריל 2012 יחד עם קרן ההשקעות ג'נרל אטלנטיק, שבעבר הביעה עניין ברכישת חברת נטפים, כבר הספיקה לבצע כמה וכמה רכישות ומיזוגים כדי לתגבר את אחיזתה בשוק אתרי הלוחות והמודעות. כך, בידי החברה אתרי לוחות מובילים בצרפת, בריטניה, גרמניה ובלגיה.
מבחינת אקסל שפרינגר, הכניסה לשוק הישראלי היא בבחינת הגשמת חזון עבור האב המייסד, שעל שמו קרויה הקבוצה. שפרינגר האיש היה עיתונאי, ועד שהלך לעולמו במחצית שנות ה-80 נחשב לאוהד ישראל ואף הספיק לראות את החברה שהקים מונפקת בבורסה בגרמניה, כשהיום היא נסחרת לפי שווי של 4.31 מיליארד דולר. שפרינגר האב זכה לבקר מספר פעמים בישראל ואף תרם בשעתו למוזיאון ישראל.
