קו ברור ונקי נמתח בדרך-כלל בין מושאי הכתיבה של סופרים שונים, הכרוכים בעלילות נפתלות ומסעירות, לבין חייהם האישיים הפרוזאיים משהו. את זה בהחלט לא ניתן לומר על חייו של ג'פרי ארצ'ר הבריטי, שלצד קריירת הכתיבה המצליחה מאוד שלו, הוא שימש בתפקיד בכיר בפוליטיקה הבריטית בתקופת מרגרט תאצ'ר ואף ישב בכלא שנתיים לאחר שהורשע בשבועת שקר בתום שערורייה שבה היה הכול מהכול.
עתה, יוצא בארץ ספרו החדש - "היזהר במשאלותיך" (הוצאת מודן, כמו 10 ספרים אחרים שלו שתורגמו לעברית), הרביעי בסדרת "דברי ימי קליפטון", שזכתה לאהדה רבה בעולם וגם בישראל.
במרכז העלילה מתואר ניסיון השתלטות על חברת ספנות מצליחה בידי איש העסקים הדרום אמריקני המפוקפק דון פדרו. זאת על מנת להביא לנפילתה ועל-ידי כך לפגוע במשפחת קליפטון, שנואת נפשו. פדרו עושה זאת בשלל תרגילים מלוכלכים, פיננסיים ואחרים.
- נדמה שדי קל לפגוע בחברה גדולה בעזרת תכסיסים מסוגים שונים. האם אתה פוגש את זה גם במציאות שמחוץ לספר?
"כן, אתה רואה כל הזמן חברות ענק שנהרסות על-ידי אנשים מרושעים ועל-ידי אנשים שמנסים להפיל אותן. אני לא אגיד שזה מצב שכיח, אבל בוודאי לא מצב שאינו ידוע".
- נושא כלכלי כתמה מרכזית לספר הוא יותר מאתגר מלמשל - רצח או בגידה?
"זה תלוי. כל זמן שאנשים נהנים להפוך דף ונהנים מהעלילה, אתה יכול לכתוב על כל דבר. בכל שנה אנו רואים ספרים יוצאי דופן מהבחינה הזו. וכל זמן שאנשים ירצו לגלות מה קורה, זה באמת לא משנה מה נושא העלילה".
ארצ'ר לא נדרש ללימוד ספציפי בתחום הכלכלי, כדי לכתוב את העלילה. אחרי הכול, הוא מעיד ש"אני מתעניין בעסקים ובפוליטיקה כבר הרבה שנים והייתה לי הפריבילגיה לפגוש אנשי עסקים בולטים ולהקשיב לסיפורים שלהם. אני משער שמה שהם סיפרו לי, זה גם ניסיון טוב בשביל לכתוב בנושא".
- למדת מהם גם על מקרים אמיתיים, שסיפקו השראה לדברים המתוארים בספר?
"בהחלט. אתה פוגש אנשים מעניינים ומרשימים, כאלה שמנהלים חברות ענק ומספרים לך על ניסיונם האישי. זה תמיד מעניין, ולמזלי, בגלל שאני סופר, הרבה אנשים נפתחים ומספרים לי על חייהם כמו גם על התובנות שלהם".
בספרו החדש גם ניתן תפקיד קטן למדינת ישראל ולצייד הנאצים שמעון ויזנטל. זו לא הפעם הראשונה שבה ישראל מוצאת מקום בין דפיו של ארצ'ר. בעלילת ספרו "כבוד בין גנבים" (מודן, 1994), אחת הדמויות הבולטות היא ישראלית ששירתה בעבר במוסד ומנסה להתנקש בסדאם חוסיין, זמן מועט לאחר תוכנית אמיתית של ישראל להתנקש ברודן בעיראקי, שהסתיימה באסון צאלים ב'.
- שילבת את ישראל בחלק קטן של העלילה. מה הביא אותך לחשוב על זה?
"זו שאלה שקשה לענות עליה, לספר סיפור זה לספר סיפור. אני כותב והסיפור בא. אני לא יכול לחזות מה יקרה או מאיפה אקח את זה. מה שכן, אני מקבל הרבה מכתבים מישראל, ואני מאוד נהנה לקבל כל-כך הרבה תגובות כאלה".
- מה כותבים לך?
"בעיקר על התפתחויות - שהיו מאוד רוצים לדעת מה יקרה בספר הבא, אבל כמובן שאני לא מגלה להם, אף פעם".
רצתה לקבל ערך עבור הכסף
לצד הכתיבה הספרותית, לארצ'ר הייתה גם קריירה פוליטית מרשימה. הוא היה חבר פרלמנט ואף כיהן כיו"ר המפלגה השמרנית בתקופת מרגרט תאצ'ר. "באופן טבעי, ישראל מעניינת בבריטניה, בוודאי בהקשר של תהליך השלום", אומר ארצ'ר, "אבל פוליטיקאים הם אותו דבר בכל מקום בעולם, ואין הבדל גדול. ההבדל מתחיל להיות מהותי לך כפוליטיקאי, אם אתה חי בדמוקרטיה או בדיקטטורה".
- היית פוליטיקאי פעמיים בתקופת תאצ'ר ואחרי פרישתה כפי שאתה מעיד, נהייתם חברים.
"עבדתי תחתיה 11 שנה. זו הייתה פריבילגיה מאוד גדולה ואני רואה בה כאחת מהגדולים שבמנהיגי העולם המערבי".
- יש מנהיג מערבי היום שאתה מעריך?
"אני מאוד מתרשם מאנגלה מרקל. היא דרגה אחת מעל רוב מנהיגי אירופה. היא הוכיחה עצמה כמוצלחת באופן יוצא דופן, ואני לא יכול להעמיד פנים שיש רבים מהם שהייתי מצביע עבורם מחר בבוקר".
- כמי שהכיר את תאצ'ר מקרוב, אתה יכול לספר על זיכרון אישי ממנה?
"יש כמובן הרבה לאורך תקופה של 11 שנה, אבל החביבות והנעימות שלה הן תמיד דבר שאנשים לא מודעים אליו. כחבר שלה, הרגשתי שהיא הייתה מאוד נאמנה ונחמדה כלפיי וכלפי מארי אשתי".
- מה חשבת על הסרט עליה, "אשת הברזל"? הוא מייצג אותה נאמנה?
"לא צפיתי בו. אני לא רוצה לראות אותו".
- זה לא מעניין אותך?
"היא הייתה חברה קרובה, ואני לא רוצה לראות איך מישהו החליט לתאר חבר אישי קרוב שלי".
- מורשתה של תאצ'ר תיזכר בדרכה הכלכלית - המאבקים בארגוני העובדים והמדיניות הנאו-ליברלית שקידמה בנחישות, יש שיאמרו, באגרסיביות רבה. הסכמת עם מדיניותה הכלכלית, שדומיננטית היום גם בישראל?
"תאצ'ר הייתה מנהיגה שרצתה לאזן את הספרים. היא הייתה אחת שרצתה לקבל ערך עבור הכסף. היא האמינה בצליל של הכסף. בכל הדברים האלה אני גם מאמין, כך שזה היה קל מאוד להיות חסיד של דרך זו".
נאשם גם בתיאטרון
לצד הקריירות המרשימות בפוליטיקה ובספרות, ארצ'ר היה מעורב גם בשערורייה לא קטנה שהסתיימה בכך שריצה תקופת מאסר בת שנתיים. הכול החל כאשר ב-1987, ה"דיילי סטאר" פרסם שלצד היותו אדם נשוי, ארצ'ר קיים יחסי מין עם פרוצה אירית. תביעת דיבה שלו כנגד העיתון הסתיימה בזכייתו ובתשלום נזיקין גבוה מצד העיתון. אלא שמספר שנים לאחר מכן טענו שניים מהעדים לטובתו שהוא בדה את האליבי וארצ'ר עמד לדין על שבועת שקר וסילוף מהלכי משפט.
ימים אחדים לפני תחילת המשפט החל ארצ'ר להופיע בתפקיד ראשי במחזה בשם "הנאשם" בתיאטרון רויאל היימרקט בלונדון, שעסק במשפט של רוצח לכאורה. בהצגה היה חידוש - את תפקיד חבר המושבעים קיבלו הצופים בה. וכך, מדי יום היה ארצ'ר נאשם אמיתי בבית המשפט ומדי ערב נאשם מדומה בתיאטרון. לבסוף, בבית המשפט שמחוץ לתיאטרון, הוא הורשע ונשלח לכלא.
שלא במפתיע, ארצ'ר לא נהנה להיזכר בפרשה זו ומגיב במעין נימוס בריטי מעורפל, מתובל באופטימיות מוגזמת. "זו הייתה חוויה מעניינת באופן מדהים", הוא אומר.
- ובראייה לאחור, יש דבר בכל הפרשה הזו שאתה מצטער עליו?
"לאדם לא כדאי לעסוק בלהתחרט על העבר אלא לחיות את חייו. חבל לבזבז את הזמן בלהביט לאחור, אלא תמיד להביט קדימה, אל העתיד".
