יוני בן מנחם, מנכ"ל רשות השידור / צילום: אוריה תדמור
"אני רק רוצה לזרוק איזה רעיון, אני לא יודע אם זה יעיל או לא ומבחינה משפטית אם זה תקף", אמר מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, "אבל יכולים לעשות מלשינון, קו הצדק, כמו שרשות המסים עושה. שיהיה מספר טלפון, ואנשים יודיעו על כאלה שמתחמקים מתשלום אגרה".
דבריו אלה של מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, נאמרו בדיון פנימי רב-משתתפים שנערך ברשות השידור בנושא גביית האגרה ב-20 בפברואר 2013.
הפרוטוקול של יום העיון הגיע בימים האחרונים לידי תנועת "הצלחה", והוא שופך אור על ההתייחסות בתוך רשות השידור לחייבים ולגביית אגרה בתקופה שהובילה בסופו של דבר להקמת ועדת לנדס ולהחלטה של שר התקשורת גלעד ארדן להפסיק לגבות אגרת טלוויזיה.
לדברי בן-מנחם בדיון, "אם רשות המסים עושה את זה ועוד עושה תשדירים, אז למה שאגף הגבייה לא יעשה את זה גם? (הטעויות במקור - ל"א)". בן-מנחם הוסיף וקרא לזה "שוויון בנטל".
דוד שבו, איש אגף הגבייה ברשות השידור, אמר: "זה יוסיף לנו עוד יותר שנאה", ואילו סמנכ"לית השיווק של רשות השידור, חגית בכר, אמרה: "שוויון בנטל זה שוויון בנטל בצבא, שיש הצדקה כי יש תפיסה כללית שצריך לעשות את זה. לגבי האגרה יש בעיה בתפיסה, ולכן אולי צריך בכלל לדון בחינוך מחדש".
יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, שניהל את הישיבה, היה זה שכינס אותה ואמר כי הנושא "מדיר את שנתו". לדבריו, "זה בלתי נסבל שיש אנשים שמשתמטים סדרתית, ולא ייתכן שתהיה איזו קבוצה, ואני אומר ככה בכוונה - תל-אביביים - שמחליטים שהם לא צריכים לשלם את האגרה כי לא בא להם, או כי הם לא רואים את הערוץ הראשון, או כי ככה. לא ייתכן. לא יקום ולא יהיה. אנחנו צריכים לעשות אפס אחוז סבלנות כלפי משתמטים סדרתיים ו-100% סבלנות כלפי אזרחים תמימים שרוצים לשלם את האגרה ופשוט אין להם איך לעשות את זה".
גילת, שהיה אז עדיין בקשר עם המנכ"ל בן-מנחם, הציע לקבוע יעד להוריד את מספר התלונות המוצדקות בשנת 2013. "אנחנו לא יכולים לעבור לסדר היום על רחשי-הלב של הציבור ומה שקורה בציבור בזמן האחרון", אמר גילת וציין, כמו אחרים בדיון, את העיסוק ההולך וגובר בנושא גביית האגרה בעיתונות, ובכלל זה ב"גלובס".
"סגנון של מאפיה"
במהלך הדיון התגלעו חילוקי דעות בין נציב תלונות הציבור של רשות השידור, דדי מרקוביץ', שהציג עלייה ניכרת בכמות התלונות, ובין סמנכ"ל הגבייה, אבי כץ.
"הצרה הכי גדולה בעניין הזה הייתה שנתנו או סמכנו יותר מדי על משרדי עורכי הדין שיהוו את הפנים שלנו כלפי האזרחים, כשבסך-הכול יש להם אינטרס כלכלי אדיר, למשרדי עורכי הדין, והם לא באמת מייצגים את רשות השידור. הם לא נעימים לאזרח, ומבחינתם נתנו להם את כל הכוח כדי לקבל את הכסף. זה יצר עוינות מאד גדולה בסגנון וביטויים שאני מאד מסתייג מהם, אבל אני יכול להבין את התחושה של דרכי גבייה בסגנון של מאפיה, של עולם תחתון", אמר מרקוביץ'.
לאור הדברים עלו קריאות ביניים מקרב הנוכחים, ובהם אנשי מערך הגבייה ונציגי משרדי עורכי הדין. "יש כמעט 1,700 תלונות שהגיעו השנה אליי, למשרד שלי, מתוכן 144 היו לא מוצדקות. תעשה את החישוב. 144 לא מוצדקות זה 90% מוצדקות", אמר מרקוביץ'.
"אתה נגדנו או שאתה איתנו? שנבין", קרא לעברו סמנכ"ל הגבייה אבי כץ, ומרקוביץ' ענה לו: "אני לא נגד אף אחד". מרקוביץ' זכה לקיתונות של ביקורת מקרב הנוכחים: "בן אדם עובד, קורע את התחת, מביא מיליונים לרשות השידור - ועוד מעבירים עליו ביקורת?", קרא לעברו סמנכ"ל הטכנולוגיה רפי יהושע.
כץ כינה את עבודת משרדי עורכי הדין "פעילות ברוכה" וחשף את שיטת התמריצים שקיבלו. לדבריו, "נתנו (ל-12 המשרדים - ל"א) חופש פעולה, ומשרד עורך דין שיכול להוכיח את עצמו שיש לו אפשרות לאתר. בהתחלה כולם קיבלו 2,000 מקרים. קבענו שמי שמסיים את הרשימה יכול לקבל עוד רשימה, וכך הצלחנו במהלך שנת 2012 לסרוק כ-300-400 אלף בתי-אב ברוטו. לא אל כולם הגענו, לא כולם עם מקלטים. בסך-הכול הפעילות הזו הייתה ברוכה", אמר.
אילן יוסף ממשרדי עורכי הדין פניאין אמר בדיון: "התרגלו לא לשלם. ופתאום, בוקר בהיר, בא סורק ממשרד פניאין-פרנקל-חיים, זה לא משנה ממי, דופק בדלת, פותחים לו את הדלת - והופ, יש טלוויזיה. נפל עליו יום שחור... הופ, תפסו אותי. מה עושים כשתופסים אותי? מתחילים להתלונן. אחד שתפסו אותו, תסלח לי, על חם, עם המכנסיים למטה - אז הוא ימציא גם דברים".
הטאלנטים סירבו להשתתף בקמפיין
גילת ומרקוביץ' מתחו ביקורת על התשדיר המאיים שרשות השידור שידרה באותם הימים לעידוד תשלום האגרה. "זה משהו בלשון של איומים, תשדיר לא מחבק, אני חושב שהוא סותר את המדיניות שלנו", אמר גילת.
הדוברת לינדה בר אמרה כי הטאלנטים של רשות השידור מסרבים להשתתף בתשדיר לעידוד גביית האגרה. היא הציעה - וזכתה לתמיכת גילת - לעשות שימוש במדיה העומדת לרשות השידור. "יש מספיק פלטפורמות שאפשר להיעזר בהן, אם זה ברדיו, אם זה בתוכנית של קרן נויבך למשל, זו פלטפורמה נהדרת. להעלות פעם אחת את סמנכ"ל הגבייה שיגיד, או את עורכי הדין כאן שדיברו". על כך ענה יו"ר וועדת הכספים של הרשות, דוד חיון: "כן, קרן תעלה מתלוננים נגד הרשות?".
כץ אמר: "אנחנו צריכים לחקות את המודל שנמצא בבריטניה ובאוסטריה, לנתק את העניין של הטלוויזיה מבית-האב ולחייב כל בית-אב".
אלעד מן, היועץ המשפטי של תנועת "הצלחה", מסר כי "חשיפתו של מסמך פנימי זה שהגיע כעת לידינו מדגישה את תהליכי הניתוק הניכרים שעברו על הנהלת רשות השידור ושהביאו למסקנה הבלתי נמנעת של הצורך ברפורמה קיצונית. קריאות שבאו גם מתוך הרשות לחשיבה מחדש ולשינוי מדיניות נדחו בתקיפות, כפי שעולה מהפרוטוקול".
מרשות השידור נמסר בתגובה: "כנראה שעונת המלפפונים הגיעה, ולכתב כבר אין על מה לכתוב, אחרת לא ברורה נבירתו בפרוטוקולים מלפני שנים שאבד עליהם הכלח ואינם אקטואליים עוד".