משתתפי הפאנל - הסדרי חוב / צילום: תמר מצפי
40 מיליארד שקל - זהו ההיקף הכספי של הסדרי החוב בשוק המקומי ב-4 השנים האחרונות, בהם היו שותפות לא פחות מ-142 חברות, ונראה כי היד עוד נטויה.
חסכונות הציבור שהושקעו בחברות אלה ספגו תספורות ענק, בחסות תקדימים משפטיים הועברה השליטה בהן מידי טייקונים לידי הנושים, ובמקביל משגשגת לה תעשיית מומחים למיניהם על חשבון קופות החברות המצטמקות. בכל מקרה, בשורה התחתונה אמון הציבור במערכת הפיננסית נפגע.
אז האם המלצותיה של ועדת אנדורן לבחינת הסדרי החוב, שהוקמה לאחרונה בראשות מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, יכולה באמת ליצור מציאות חדשה בשוק הסדרי החוב? וגם: מדוע בעלי שליטה מרגישים מאוימים, והאם נכון להגביל את שכר המומחים? בכך עסק השולחן העגול בוועידת שוק ההון של "גלובס", שקיבץ אליו כמה מהדמויות המובילות בתחום הסדרי החוב.
המלצות הביניים שפרסמה לאחרונה ועדת אנדורן הניעו דיון סוער בפאנל, כאשר רוב המשתתפים הסכימו שקשה לראות כיצד חברה בקשיים פונה מיוזמתה למסלול התערבות הכנ"ר, כפי שהמליצה הוועדה. השולחן העגול נחצה לשניים בנושא מינוי נציג מיוחד מטעם הנושים שיכהן כמשקיף בדירקטוריון ובוועדות השונות, וסביב הטלת מגבלות שונות על החברה והוצאותיה.
עו"ד שוני אלבק ממשרד עורכי הדין פישר-בכר-חן ושות' סבר כי "צריך לעשות רוויזיה משמעותית במסקנות, שיהיו מאוזנות יותר וייקחו בחשבון את האינטרסים של כל הצדדים, לא רק של הנושים. כל הסדרי הביניים שמציעה הוועדה ידחפו את החברות לחדלות פירעון, לערכים נמוכים ולהפסד מצד הנושים. יש פה ניסיון לקבוע כללי אצבע טכניים".
עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות': "הרעיון שצריך להגיע לשלב הסדר החוב כמה שיותר מהר - זה מקסם-שווא. מספיק נושה אחד חפוז ומיליטנטי כדי להפיל את הבית. סביר להניח שהנושים יודעים לעשות את העבודה פחות טוב מבעל השליטה. אם יש סיכוי שהנושים יקבלו את כספם - זה רק דרך הבראת החברה, לא בפירוק. אם בוחרים במתווה של תהליכים נוקשים, אז בית המשפט לא יוכל לתפור לכל חברה את החליפה שמתאימה לה".
אייל גבאי, נאמן הסדר החוב באי.די.בי: "צריך להגיד את האמת, הקימו ועדה על נושא שלא היה צריך לדון בו או לשפר אותו, כי המצב לא היה כזה גרוע. זה לא סוד שהמערכת הבנקאית מחקה סכומים גדולים יותר לפני ועדת בכר, ובשקט. מרגע שחברה לא יכולה לשלם את חובותיה, צריך למכור אותה למרבה במחיר - וזה לא בהכרח בעל השליטה. אני לא מכיר מישהו שמגיע לסופר ואין לו כסף לשלם על המוצרים, ואומרים לו שייקח את המוצרים ויחזור לשלם בפעם אחרת".
"אסור לקחת את זה למקום אישי"
לשמע הדברים התקוממה לילך גבע הראל, המשנה למנכ"ל פסגות ויועצת משפטית ראשית בחברה. "ההסדר באי.די.בי לא היה צריך להימשך שנתיים", היא אמרה. "ברגע שחלפה תקופה מסוימת, בעל השליטה צריך לזוז הצידה ולהתחרות על השליטה בחברה מול אחרים. צריך להבין שבעל שליטה שמנהל חברה בדיפולט נמצא בניגוד עניינים - הוא רוצה את טובת הנושים, אבל רוצה להמשיך לשמור על השליטה. איך אפשר להתנהל ככה?"
על כך השיב עו"ד יואל בריס, היועץ המשפטי במשרד האוצר: "כל המערכת מושתת על אמון הציבור, אם אין את זה, המערכת העסקית לא תתפקד. הוועדה מזהה את הצורך לטפל בחוב הציבורי, שהוא שונה מכל חוב אחר, במטרה לשמר את האמון הציבורי שהוא כה זקוק לו".
שופטת "הפירוקים" בדימוס, ורדה אלשיך: "ישבתי בלא מעט הסדרי חוב, ואני יכולה להגיד לכם שהחברה מגיעה לבית המשפט ברגע האחרון. אם ההמלצות יהפכו לחוק, אולי בעלי השליטה יפנימו עם הזמן שהמהלך של פנייה מרצון להסדר הוא לטובתם".
- האם אתם סבורים שקיים 'עליהום' על בעלי שליטה בשוק המקומי?
אלשיך: "בהחלט. העליהום שיש היום על הטייקונים לא מוצדק. המילה 'טייקון' הפכה למילת גנאי. כשהם מצליחים אז מהללים אותם, אבל כשהם צוללים מיד קוצצים את כנפיהם ומולקים את ראשם. הגישה שבה לוקחים את השליטה מבעל חברה לא מקובלת עלי. זאת גישה שמתאימה למדינות מסוג אחר, לא לישראל. צריך להבדיל בין בעלי שליטה שנקלעים להסדר חוב ומיד שמים את המפתחות על השולחן, כמו יצחק תשובה בדלק נדל"ן, לבין כאלה שנלחמים להציל את החברה, כמו נוחי דנקנר באי.די.בי".
רובין: "בעלי שליטה נושאים כיום אות קלון, עוד רגע ויתלו אותם בכיכר העיר. אין בסיס לאווירה הציבורית הנוכחית, וגם אין בה היגיון. אלה אנשים שמשקיעים מההון האישי שלהם הרבה יותר מהציבור הרחב, ורובם המכריע משתדלים שלא לאייד את כספי הציבור".
גבאי: "עשו מהשכר שלי חגיגה"
סוגייה מרכזית נוספת שהועלתה בדיון היא כוונת הוועדה לצמצם את שכרם הגבוה של כל אותם מומחים ואנשי המקצוע שלוקחים חלק בהסדרי החוב, תוך שהם מצמקים את המזומנים שנותרים לנושים. לחגי אולמן ולגבאי למשל, שמשמשים כנאמני בית המשפט בהסדר החוב באי.די.בי, אושר שכר טרחה של עד 14 מיליון שקל.
כשנשאל האם היה מסכים לבצע את התפקיד תמורת שכר נמוך יותר, השיב גבאי: "עשו מהשכר שלי חגיגה. אבל מה עם יוצאי משרד האוצר למיניהם שעוברים לעבוד אצל טייקונים בשכר גבוה משלי? למה הם לא מקבלים כאלה כותרות? שוכחים שלצד השכר יש גם את עניין הכישורים הנכונים".
גבאי זכה לתמיכתם של מרבית חברי הפאנל, שסברו כי יש לתגמל בהתאם אנשים מקצועיים - "זה האינטרס של הנושים", ציינו גבע הראל ורובין.
