אחת ההחלטות הראשונות שהחליטה שרת הבריאות יעל גרמן הייתה הסרת החובה להפלרת (הוספת פלואור למניעת עששת השיניים) מי הברז במדינת ישראל. ההוראה הזאת תיכנס לתוקף בעוד כשלושה חודשים. הבעיה היא, שפעולה זו שתפגע קשות במיליוני ילדים ומבוגרים לדורי דורות. פניותיי לשרה גרמן בעניין זה, נענו בתשובות ובטענות חסרות בסיס מדעי אמיתי, שהביאו אותי לתהות כיצד התקבלה החלטתה. תגובת השרה חשפה אי-הבנה ואי-קבלת החומר המדעי החד-משמעי, שהוכיח כי יש חובה להמשיך בהפלרת מי השתייה, וליזום מחקר מעמיק בנושא בעשר השנים הבאות.
בין היתר, טענה השרה, כי מים מופלרים עשויים לגרום לסרטן ולנזק לנשים הרות. עובדה, שאינה נכונה, והשרה עצמה אף סתרה אותה כשהציעה כן לתת פלואור לילדים באזורי מצוקה.
אי-הפלרת המים תסב נזקים קשים לשיניים של כלל האזרחים ובמיוחד לילדים. הפלואוריד מונע עששת וריקבון שיניים. זוהי עובדה מדעית, שרק מחקרים חסרי משמעות התנגדו לה. הנזק הבריאותי והנזק העתידי לכל הנפגעים בטווח הארוך, הוא אדיר. שהרי לא לכל משפחה יש הכסף לטיפולי שיניים יקרים, כך שרבים יסבלו מבעיות שיניים חמורות ולא מטופלות. הוספת הפלואוריד למי השתייה לכל אזרח היא סמל לשוויון הזדמנויות הן בקבלת הפלואור לעשיר ולעני (מחיר תיקון השיניים למעוטי יכולת הוא קריטי), והן בהשתלבות בחברה בעתיד.
העששת (חורים בשיניים) היא אחת מבעיות הבריאות הנפוצות ביותר במאה השנה האחרונות. היא מהווה סיבה עיקרית לאובדן שיניים, פוגעת בכל קבוצות הגיל, ודורשת טיפולי שיניים יקרים. הפלרת מים נחשבת לחשובה באותה מידה כמו כלורינציה (הוספת כלור) של מים, פסטור של חלב, יודיזציה של מלח (היוד בכמויות קטנות הוא יסוד חיוני לגדילה תקינה), וחיסונים נגד מחלות וירליות.
אנשי מקצוע, אנשי אקדמיה וארגוני בריאות מרכזיים בעולם, ממדינות כמו ארה"ב, בריטניה, אירלנד וישראל, גורסים כי הפלרת מים היא השיטה הבטוחה, בעלת עלות-תועלת הגבוהה ביותר, והשוויונית ביותר למניעת העששת. להפלרה של מי השתייה יש תפקיד הגנתי מובהק נגד עששת השיניים בכל מחזור החיים.
הפלואור הוא חומר טבעי הנמצא במים בטבע בכל מקום. המינון של הוספת החומר למים המקובל היום בישראל הוא נמוך מאוד, ונועד לאזן את הרכב המים במקומות שבהם ריכוז הפלואור נמוך מדי. כדאי שהשרה גרמן תקבל חוות-דעת שנייה במקום חוות-דעת הזויות שהגיעו אליה, ותאפשר לחוקרים בעלי מעמד בינל' לסייע לה בקבלת החלטות אחראיות. משרד הבריאות איננו מעבדה לניסויים. יש להמשיך את ההפלרה, ובד בבד אפשר לבחון לבצע שינוי במינון כמות חומרי ההפלרה, וכן ליזום מחקר רב-שנים לבדיקת השפעות המהלך.
הכותב הוא מהפקולטה לרפואת שיניים
של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים