בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי
כשראש הממשלה אומר שאין מספיק שחקנים בשוק התקשורת, למה הוא מתכוון? אין חדש הרי בהשקפתו זו של נתניהו, כבר שמענו התבטאויות דומות ממנו בעבר, ואף חמורות יותר. והנה נתניהו של ימי כהונתו השלישית, כשעיתונו הנפוץ מנעים את בקריו, חש שוב באי-נחת מהתקשורת הישראלית. מהטלוויזיה, אם נדייק, ואם להיות יותר ספציפיים - מחברת החדשות של ערוץ 2.
וכך בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, נתניהו מוצא בנוכחותו של מנכ"ל הרשות השנייה במקום, הזדמנות פז להוציא את שעל לבו. כשהוא בעיצומה של פרשת חטיפת הנערים, נתניהו צופה בפרשני החדשות בטלוויזיה וחש כי יש "מונופול של דעות". הוא מאמין כי הפרשנים שמדברים אליו מעל המסך ממוקמים שמאלה מהשמאל וכי הם "לא מייצגים את העם". האם נתניהו התכוון לעם שקרא לנקמה מעל קירות הרשתות החברתיות? האם זה הייצוג לו הוא מצפה מפרשניו?
בכל אופן, נתניהו לא עצר שם. הוא דרש עוד שחקנים בתחום החדשות, הסרת חסמים, הפחתת רגולציה, ודרש במבטיו לטפל בזה לאלתר. זו אולי אחיזת העיניים הגדולה ביותר במופעו זה של ראש הממשלה. ממבט על המתרחש בימים האלה בשוק התקשורת הישראלי, נראה שנתניהו מטפל בנושא כבר זמן לא מבוטל.
בימים אלה השר גלעד ארדן מוביל את אחת המהפכות הגדולות ביותר מאז ראשית השידור הישראלי. הוא עושה זאת לקול מחיאות הכפיים של הציבור, ושל חלק ניכר מהתקשורת. אחרי שקודמו היסס לגעת בתחום המדיה והתמקד בסלולר, ארדן מבין שזה המקום שנכון לו לתקן. אלא שהרגישות של נתניהו לתחום, שנראה שאינה דועכת עם השנים, לא תשאיר אותו מחוץ לצלחת. הוא נותן לארדן להוביל את השינוי הדרמטי, אבל אין ספק שהוא ידרוש בעבור ההילה של שר התקשורת את המחיר המתאים.
עדכון חדשות
כשראש הממשלה אומר שהוא לא אוהב את האופן שבו נראית התקשורת הישראלית, מרגישים זאת בחדשות 2, בחדשות 10 וברשות השידור. חטיבת החדשות של ערוץ 1 עומדת בימים אלה בפני החלפתה המלאה. המקום שהיה מעוזו של נתניהו, שמיהר לדחוס בשלומיאליות אייטם שילמד סנגוריה על בגדיה של רעייתו, עומד בפני עיצוב מחודש.
חדשות 10, לעומת זאת עומדים בפני חיסול סופי, ושימו לב - בלי ידיים! הערוץ שהיה שנוא נפשו של נתניהו בשל דרוקריו המרגיזים לסוגיהם, מגיע אט-אט אל הקצה, בגלל בעלי מניותיו שלו, ובממשלה לא צריכים אפילו להתאמץ כדי לדחוף אותו סופית מעל הצוק. וחדשות 2? גם הם עומדים בפני חוק ההחלשה האולטימטיבי של פירוק אפיק 22 האלמותי, והעברתה של חברת החדשות רק לאחת משתי הזכייניות הנוכחיות (אם לא יתממש רעיון ההחזקה המשותפת של החברה על ידי שני הערוצים - שנראה לא הגיוני כעת).
הגאונות בכל מה שקורה בשוק הטלוויזיה הישראלית, היא שלא מבחינים כמעט בכלל באידיאולוגיה של ראש הממשלה שמניעה את הכל. גם אם ארדן הוא גיבור היום, הוא יודע שחייבים לתת לבוס את התחושה שהגשים את מטרותיו.
נתניהו שינה טקטיקה בקדנציה השנייה שלו. הוא לא נלחם עוד בתקשורת, הוא משתלט עליה. זה עבד לו נהדר עם "ישראל היום", עד שב"ידיעות אחרונות" החליטו לתת קונטרה ואיש חדשות 2 לשעבר, יאיר לפיד, הפך להיות לאחד מהגורמים שהכי מאתגרים את המשך כהונתו סביב שולחן הממשלה.
עם כל הכבוד לשלדון אדלסון, נתניהו לא מסתפק עוד במודל הפרינט - של שני גורמים חזקים המתנגחים זה בזה. כך, תמיד יהיה אחד חזק שיהיה נגדו. בטלוויזיה הוא רוצה את זה באופן שונה - או שיהיו הרבה קטנים שקולם יהיה חלוש ולא משפיע, או שלא יהיה אף אחד בכלל.