הון סיכון מנהל ניהול סטארט-אפ סטארט אפ הון סיכון הייטק היי טק שבבים צ`יפ / צלם: save as
הרקע: מוטי כהן, ביולוג ימי בהכשרתו, השתתף בהקמת חברת LivinGreen, שעסקה בתחום האקוופוניקה - גידול משולב של דגים עם ירקות. "הדגים גדלים באקווריום וההפרשות שלהם משמשות כדשן לירקות שגדלים לצידם, בתוך מצע סינטתטי, ללא אדמה. הצמחים, בתורם, מנקים את המים עבור הדגים. כך, נוצרת מערכת אקולוגית שלמה, שבה לא צריך לדשן או לנקות או אפילו להחליף את המים", אומר כהן.
ליבינג גרין הקימה מערכות כאלה במדינות רבות בעולם. "המטרה היא שבמדינות מתפתחות, אנשים יגדלו לעצמם את האוכל. הפתגם אומר: אל תיתן להם את הדגים, תיתן להם את החכה, נכון? אז אנחנו נותנים את כל האגם, באופן שמאפשר להם ליצור עוד ועוד דגים, תיאורטית - עד אין קץ", אומר כהן. חברת ליבינגרין מכרה מאות מערכות אך במהלך הפעילות, בעיקר באפריקה, הבין כהן כי הסיטואציה מורכבת יותר.
השוק: ניצן סולן, סמנכ"ל שיווק: "ראינו שיש אתגרים מבחינת הזמינות של החומרים לייצור המערכת והקשיים בשינוע שלה ובזמינות של חשמל בשטח. כמו כן, לא כל חקלאי פוטנציאלי שפגשנו הצליח להתקין את המערכת כמו שצריך ובאמת לגרום לה לעבוד. הבנו שאנחנו צריכים להקים מערכת מתקפלת, שמגיעה למקום עם כל הרכיבים הדרושים לפעילותה, שתהיה מודולרית ואפשרית לתפעול ביתר קלות". כך נולדה ליבינג בוקס.
המוצר: מדובר במערכת בגודל של מספר מטרים רבועים, לה יחידת בסיס וכמה יחידות שמתחברות אליה. יחידת הבסיס היא ארגז עם מצע לגידול ירקות וזרעי ירקות, הכולל מים וחומרי דשן, ומספיק לגידול ירקות למשך שנתיים.
אל המערכת ניתן לחבר יחידות נוספות. אם מזמינים את יחידת האקווריום, היא מגיעה עם הדגים, וחוסכת את השימוש בדשן. לכאורה, מערכת של דגים וירקות כזו יכולה לחיות כמעט לבדה. ניתן לרכוש מערכת לשימוש ביתי, שמספקת את צרכי הירקות של משפחה בת חמש נפשות, או לשימוש חקלאי, בעיקר במקומות בהם החקלאות לא מתועשת. "חלק מהתוכנית של ארגון הבריאות העולמי למלחמה במחסור במזון, היא לשוב לגידול מזון במיני-חוות מקומיות", אומר כהן, "ניתן לשרשר מספר יחידות ולקבל מערכת שמספיקה לצרכים של כפר קטן".
בנוסף, לליבינג בוקס יש שיתוף פעולה עם חברה בשם ביוגז, שמאפשרת לחבר למערכת עוד רכיב, לתוכו מזינים את השאריות של הירקות אחרי צריכתם (הכוונה היא לשאריות שלא נאכלו), ומקבלים גז לחימום, תאורה ובישול. תוצר הלוואי שנשאר אחרי הפקת האנרגיה, הוא מעין 'מיץ קומפוסט' שניתן להוסיף לדשן של הצמחים, בנוסף או כחלופה לדשן מן הדגים. "כך אנחנו ממש סוגרים את מעגל הקיימות", אומר כהן.
המערכת דורשת חשמל לפילטר שבין הדגים לירקות, אך כוללת פאנל סולארי שיכול לייצר את החשמל הזה. ניתן להפעיל מנורת LED שמחוברת למקור חשמל חיצוני, אם רוצים לגדל במקום סגור, כמו מקלט, או חללית.
מה קורה אם רוצים לקטוף עכשיו כמה עגבניות או להוציא דג? איך שומרים על האיזון?
"השליטה באיזון היא דרך כמות האוכל שנותנים לדגים. אם קטפנו עגבנייה, נאכיל את הדגים קצת פחות, הם יגדלו קצת פחות ויפרישו קצת פחות דשן, לצורך קצת פחות צמחים. בסך הכול. אם המערכת שכוללת רק ירקות היא ממש 'שגר ושכח', אז המערכת הכוללת דגים דורשת אולי כמה דקות עבודה ביום, ומעט ידע, אבל זה בהחלט לא הנדסת טילים".
בנוסף לכל, המערכת גם אורגנית משום שהיא נמצאת במתחם סגור ולא אמורים להגיע אליה חרקים. הירקות גדלים כאמור במצע שאיננו אדמה, אבל לא חסר להם דבר מן האדמה, כי יש להם דשן או דגים.
- תוך כמה שנים תוחזר ההשקעה?
"מערכת בסיסית עולה כ-200 דולר ומחזירה את העלוה תוך פחות משנה של צריכת ירקות. המערכות המותאמות אישית כמו של המתחרים שלנו, עולות כמעט פי 10 לאותו הגדול, ויותר קשה לתפעל אותן".
גיוסי ההון: החברה השתתפה ב'תוכנית פיירס', תוכנית של בית הספר לממשל של אוניברסיטת תל אביב וקרן פיירס הבריטית, לעידוד טכנולוגיה התורמת למדינות מתפתחות. התוכנית, בראשות ד"ר עליזה בלמן ענבל, ערכה תחרות ליזמים שמעוניינים לפתח מוצרים בתחום זה. החברה זכתה ב-20 אלף דולר, שמיועדים לפיתוח המוצר באפריקה.
עד כה החברה הוקמה בתוך ליבינגרין ומומנה על ידה, וכעת היא יוצאת כחברה עצמאית. סולן: "החברה היא כבר בשלב הפיילוט בכמה אתרים ואנחנו בקשר עם עוד כמה אתרים להקים פיילוטים. עכשיו אנחנו מחפשים משקיע מתאים".