קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock
אנחנו מורגלים לשמוע נשים המתלוננות על שעות העבודה הארוכות במשרד, שלא מאפשרות להן לבלות מספיק זמן עם הילדים; על אפליה בקידום בעבודה בגלל הצורך לצאת מפעם לפעם להוציא את הילדים מהגן; ועל ייסורי המצפון שהן נחלתן בגלל ההקרבה של ההשקעה בילדים לטובת קידום הקריירה.
אלא שסקר של הלמ"ס, שפורסם לפני שבוע, חושף כי גם גברים חווים את הקונפליקט הזה - ואפילו יותר מנשים. שיעור משמעותי מהגברים (42%) שיש להם ילדים בני פחות מ-18 דיווחו כי התקשו לתפקד במשפחה בשל מחויבות בעבודה. רק 38% מהנשים דיווחו על קשיים כאלה (אולי כי הן כבר רגילות), ו-46% מהשכירים (לעומת 39% מהעצמאים). באופן לא מפתיע, ככל שמספר שעות העבודה עולה, שיעור המדווחים על קושי לתפקד במשפחה בשל העבודה גבוה יותר.
כשבוחנים את התופעה הזו לאורך עשרות שנים - היא אינה מפתיעה. לצד התארכות הדרגתית של שעות העבודה לתוך שעות הערב והלילה - המקובלת מאוד כיום ולא הייתה מקובלת בקרב הדור הקודם - ומרכזיותו של הילד במשפחה, הקונפליקט בלתי נמנע. גם מקומות העבודה זיהו אותו ומאפשרים לנשים ולגברים לצאת פעם או פעמיים בשבוע מוקדם מהעבודה, עורכים פעילויות משפחתיות מלכדות ואפילו מפעילים קייטנות במשרד בימי החופש.
העמותות לקידום מקצועי מבית הסתדרות המעו"ף, שבה חברים 100 אלף עובדים, זיהו את הקונפליקט הזה ואנשיהן עורכים כבר שנתיים סדנאות במקומות עבודה, שבהן מלמדים את העובדים כללים פשוטים ויעילים להצבת גבולות בין הבית לעבודה: הכלל הראשון הוא להעביר את הטלפון לשקט כשמגיעים הביתה ולהניח אותו במקום מרוחק, כדי לא לענות למיילים וגם לא לשמוע את הזמזום המטריד. הדבר השני הוא ללמד גברים לצאת יום בשבוע לפחות מוקדם מהעבודה כדי לאסוף את הילדים מהגן ולבלות איתם; והדבר השלישי הוא להנחיל בקרב העובדים את ההכרה שעבודה יעילה של שמונה עד שמונה וחצי שעות יכולה להיות אפקטיבית בהרבה מעבודה מפוזרת של 10 או 11 שעות ביום.
לדברי מנכ"ל העמותות לקידום מקצועי, עו"ד אופיר אלקלעי, סוגיית חוסר הגבולות חריפה בישראל אפילו יותר מאשר בעולם המערבי ויש לזה השלכות על שלמות המשפחה - שחוזרת כמו בומרנג גם למקומות העבודה. "העובדה שכולנו היום עם אייפונים גורמת לכל אחד מאיתנו להיות משועבדים לעבודה ולמשימותיה גם כשאנחנו בבית. ברגע שאדם עונה למיילים או רק שומע את הזמזום של הטלפון או המחשב הנייד, הוא פחות נמצא עם אשתו והילדים שלו והדבר הזה גורם להשפעות שליליות על היחסים בתוך המשפחה. אין שום סיבה לענות למייל מהעבודה בערב. אפשר לענות גם למחרת. זה עניין של הרגל ושל התרבות שאתה מצליח להנחיל בארגון. עובדים שלא יודעים להציב את הגבולות - לאט לאט המשפחות שלהן עלולות להתרסק, והם הופכים לעובדים פחות טובים, כי הם לא מרוכזים ולכן פחות יעילים. ההשפעה על המשפחה גם היא קריטית. הילדים גדלים ללא הורים והפערים ביניהם רק גדלים".
עבודה בסופ"ש בצפון
יש כאלה שלא מסתפקים בהקלות ובהצבת גבולות ומוכנים לוותר על משכורת ותנאים לטובת קצת שקט נפשי ועבודה יציבה יותר. ר', 31, היה בדרך לקריירה משפטית מבטיחה באחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בארץ. הוא קיבל משכורת טובה, תנאים טובים, אתגרים ועניין. אך לצד אלה דרשו ממנו מחויבות בלתי מוגבלת בשעות עבודה. "זה הגיע למצב שיצאתי עם בת הזוג שלי לסוף שבוע בצפון וביום שישי אחה"צ נאלצתי לעבוד ארבע שעות על עסקה של המשרד. פעם אחרת יצאתי בעשר בלילה לדייט עם מישהי שלא רציתי לוותר עליו וחזרתי בחצות למשרד, להמשיך לעבוד".
לר', בניגוד לרבים מאיתנו, הספיקו שנתיים להחליט שזה לא מתאים לו ולפרוש בשיא מהמקצוע לטובת משרה של 9:00-17:00 במשרד ממשלתי. המשכורת עם כל התוספות גבוהה רק במקצת מהמשכורת שקיבל כמתמחה, אבל החיים שפויים יותר.
"שלא תטעי, זה לא מפעל כרייה. יש פה סחר חליפין: תקבל תנאים טובים ותרוויח יפה, אבל מצד שני לא יהיו לך חיים. והשכר לא עד כדי כך טוב, זה לא שמציעים לך 30 אלף שקל בחודש. בגיל 29 הסתכלתי קדימה. היה לי חבר שבדיוק נולד לו ילד שני והוא אמר לי שאם הוא מגיע ב-20:00 הביתה נגמר היום, הוא לא רואה את הילדים. ואני הייתי מגיע ב-21:00, אז איך אפשר לנהל חיים ככה? ההיבט הנוסף הוא הלחץ. בגיל 35-40 הבוסים עם שיער לבן. אלה מפעלי כסף, לחץ תמידי לייצר עוד כסף. אסור לצאת מוקדם מדי בלי סיבה מאוד מוצדקת. ואתה רוצה לנוח, רוצה ללכת למכון כושר. האנשים האלה לא חיים ואז מתגרשים בגיל 40".
- אבל יש שכר גבוה ואופק של קידום משמעותי.
"בדור שלי מי שנכנס לא ממש מצליח להתקדם, כי הפירמידה מאוד צרה והמבוגרים לא פורשים ולפעמים ממשיכים לעבוד בגיל 70 או 80. בעבודה הנוכחית שלי הולכים הביתה ב-16:30-17:00, יש לך אופק מקצועי רגוע, העבודה לא משעבדת אותך. יש לך יותר זמן פנוי. יש ביורוקרטיות מעצבנות ולא מרוויחים הרבה כסף, אבל הדלתא בין השכר במשרד עורכי הדין לעבודה שלי היום לא שווה את זה, בטח לא עם שיעור הגירושים הגבוה והילדים שיצטרכו הרבה שעות פסיכולוגים".
הסיפור של ר' מתאים למגמה שרואים בחברת ההשמה קודקס, המתמחה בתחום משפט ושיווק. בחברה מדווחים על מגמה בשנה האחרונה שלפיה עורכי דין ואנשי שיווק ופרסום, בעיקר בכירים, מוכנים לעזוב משרות שמשתכרים בהן 40,000 שקל, לטובת משרות במחצית השכר.
לדברי החברה, קיימת עלייה של כ-18% בקרב עורכי הדין שפונים לקודקס במטרה לבצע שינוי בתפקידם, תוך נכונות לירידה בולטת בשכרם ומעמדם. כאן ניכר מעבר ממגזר פרטי, בעיקר ממשרדים גדולים למחלקות משפטיות בבנקים, בוותק ממוצע של 4-5 שנות ניסיון; מעבר מחברה פרטית כיועמ"ש בכיר במחלקה משפטית לחברה ממשלתית, בוותק של 9-10 שנות ניסיון. עיקר המעברים קורים בתוך חברות, למשל מעבר מתפקיד בכיר כמספר 1 במחלקה משפטית בחברה ציבורית לתפקיד של מספר 2 בחברה קטנה; או מעבר מתפקיד של מס' 1 בסטארט אפ לחברה יציבה, שכבר עושה מכירות ולא צריך לעבוד שם בטירוף.
בתחום השיווק רואים מעבר מניהול שיווק רוחבי בחברות גדולות לתפקיד מרקום בחברות גדולות ובינוניות, בקרב עובדים עם ותק של 6-9 שנים, ומעבר מתפקידים בכירים בפרסום (דרגת סמנכ"ל) לתפקידי שיווק קלאסי (כפיפות לסמנכ"ל שיווק), בקרב בעלי ותק של 7-10 שנים. אנשי שיווק שאמורים לעבור לשלב הבא בקריירה שלהם ולהפוך ממנהלי שיווק או מנהלי תחום לסמנכ"ל, פונים לתפקידים זוטרים יותר ובעלי שכר פחות רק בשל שיקול הפנאי, בעיקר בעלי ותק של 6-9 שנים, בגילאים 34-40.
בחברה מציינים כי יותר ויותר עובדים אומרים כי השיקולים המרכזיים בבחירת מקום עבודה נחשק מבחינתם הם יציבות תעסוקתית, עבודה בהיקף שעות סביר, דגש על זמן פנאי וזמן איכות עם המשפחה.
"אנחנו מזהים שינוי עמוק בשיח, חזרה לערכים ישנים", אומרת ליאת בן צבי שבח, מנכ"לית קודקס, "פתאום לא חושבים רק על המשרדים והחברות הנחשקים ביותר ולא שמים את הפיתוח העצמי והקידום בקריירה במקום הראשון בסולם השאיפות. אי הוודאות במגזר הפרטי והיעדר ההבטחה ליציבות תעסוקתית וביטחון מייצרים פזילה לגופים שמרניים ויציבים כמו משרד הביטחון, התעשייה האווירית וגופים ציבוריים נוספים".
- במה שונה עבודת בכירים במשרד הביטחון לעומת המגזר הפרטי?
"עורכי הדין הבכירים ואנשי שיווק שהגיעו לעמדות בכירות מכהנים בסוג של משרות אמון. המשמעות היא שהם צריכים להיות מחוברים למשרד 24/7 ולהתחבר תמיד מהבית כשצריך, נמצאים המון בנסיעות לחו"ל, תמיד עם הלפטופ, תמיד זמינים. העבודה הזו מתקיימת מסביב לשעון, גם כשלא נמצאים במשרד, תמיד עובדים מהבית ואין הפרדה ממשית בין הקריירה לחיי המשפחה. המצב הזה שובר רבים מהבכירים, שמעדיפים חיים נוחים יותר עם פחות תלות במעסיקים".
