גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות החוק לפיצול ערוץ 2: מה יקרה לחברת החדשות?

‎החוק לפיצול ערוץ 2 שאושר השבוע מציב סימן שאלה מעל לראשה של חברת החדשות, שלפי התכנון תירכש ע"י קשת או רשת ■ מתנגדי החוק טוענים כי מעמד חדשות 2 ייפגע, ואילו תומכיו טוענים כי הוא דווקא יביא לגיוון דעות על המסך

מפחדת לאבד את המעמד

רגע לפני שהחוק לפיצול ערוץ 2 יצא שלשום (א') לפועל, הוציא דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2 הודעה חד-משמעית: אנחנו מתנגדים.

חדשות 2 אמנם לא לבד, גם רשת וקשת מתנגדות לחוק - כל אחד מסיבותיה שלה. אבל הסיבות בגינן חברת החדשות של הערוץ שעומד להתבטל במהלך שנת 2015 - חברת החדשות המובילה בישראל - מתנגדת לפיצול, הן שונות לחלוטין מאלה של שתי בעלות הבית.

רשת, כבר ברור מזה זמן, מתנגדת ליציאה לרישיון, ואתמול (ב'), כאשר התארח בתוכניתם של אברי גלעד והילה קורח, יועצה הבכיר של הזכיינית אורי שנער אישש זאת שוב. רק באחרונה נכנסה לזכיינית רשת משקיעה נחשקת - אנדמול ההולנדית, וכבר משנים תחת רגליה את השוק בו הביעה אמון ואיתו את כל התוכניות העסקיות.

קשת, שדווקא חשקה ברישיון, לא מוכנה לבצע את המהלך ללא בהירות בשוק באשר לשנה הבאה - האם ערוץ 10 ימשיך להתקיים? באילו תנאים? ומה אם רשת לא תסכים לעבור לרישיון גם כן, מה אז יהיה גורלה?

בניגוד אליהן, חדשות 2 מתנגדת לחוק מסיבה אחת עיקרית - היא מפחדת לאבד את המעמד המשמעותי, אשר נקנה בעמל רב, כמדורת השבט של מדינת ישראל. כעת, הקרב יתחולל בחדר וועדת הכלכלה של ח"כ אבישי ברוורמן.

לא מפחדים מתחרות

על-פי החוק, חברת החדשות של ערוץ 2 תירכש על-ידי אחד הגופים שיצאו לערוץ משלהם - רשת או קשת. הגוף השני יצטרך להקים חברת חדשות משלו שתתחרה בה. ממול, כפי שזה נראה עכשיו, יהיו עוד שני גופי חדשות משמעותיים - חדשות 10 וחטיבת החדשות של הערוץ הציבורי החדש, שמחדדת את שיניה בימים אלה.

בשבוע שעבר נפגש שר התקשורת גלעד ארדן עם יו"רית חברת חדשות 2, עו"ד תמי רוה, ועם מנכ"ל החברה, אבי וייס. ארדן אמר לשניים את מה שאמרה שרת המשפטים ציפי לבני בישיבת וועדת השרים לחקיקה שלשום בטרם אושר החוק - הוא יהיה מוכן לתת לזכייניות ערוץ 2 להמשיך ולהחזיק יחד את חברת החדשות למשך זמן מסוים, במקרה שערוץ 10 ימשיך להתקיים. ארדן הבהיר, עם זאת, כי לא יהיה מדובר ב-3 שנים כפי שהחוק מתיר היום.

"כתוב על הנייר שיעשה הליך במבי", אומרת ל"גלובס" רוה, "זה נשמע הגיוני, וכולם אומרים - 'מה אתם דואגים? יקנו את החברה כמו שהיא על כל עובדיה'. אבל במציאות זה לא ממש עובד כך. אם החברה תימכר, יחלו תזוזות, תקום חברת חדשות חדשה, ייקחו טאלנטים ועובדים אחרים, ולא נוכל לעצור את המעברים האלה, משום שזה מנוגד לחוק חופש העיסוק. חברת החדשות של 2 לא תהיה מה שהיא הייתה".

- הטענה היא שלא חייבת להיות חברת חדשות אחת עם כוח כל-כך דומיננטי, אולי יש מקום לפזר את הקולות בין גופים שונים.

"יכול להיות שזו אחת הכוונות ביסוד החוק של ארדן - שרוצים להחליש את חברת החדשות וליצור עוד גופי חדשות מוחלשים. אנחנו, בעיקר נציגי הציבור, מאוד מוטרדים מכך אנחנו מודאגים מהאינטרס הציבורי והדאגה לדמוקרטיה. נזעקנו כי הציבור נתון את אמונו בחדשות 2 כבר תקופה מאוד ארוכה (20 שנה - ל"א), זה לא סתם - בחדשות 2 יש פלורליזם, והם נטולי אג'נדה, ולכן טובת הציבור היא שחדשות 2 תמשיך להתקיים".

- אך מדוע לטעמך חוק כזה יחליש את החברה?

"לחדשות 2 יש DNA מיוחד, שקשה לפרק אותו לגורמים ולהסביר למה הוא מוצלח. זה לא רק השם - אלה האנשים, המנהלים וכל המרקם ביחד. אי-אפשר לפרק את זה לגורמים. אם יש מוצר מנצח, למה לחשוב איך לפרק ואיך להרוס את זה?

"אנחנו לא מתנגדים לתחרות. גם בפגישה אצל השר ארדן, הוא שאל אותנו, 'האם תתנגדו לחברות חדשות נוספות בכבלים או בלוויין', ואבי במפורש אמר: 'לא, אנחנו לא מפחדים מתחרות, אנחנו מנצחים בתחרות'".

- אז איך תאבקו בהחלטה?

"אנחנו נביע את התנגדותנו בוועדת הכלכלה, ואני מניחה שבזמן, ואני מקווה שעמדתנו תתקבל. אנחנו לא פוליטיקאים, אנחנו נציגי ציבור, אין לנו שום עניין להתנגד לשר זה או אחר".

חדשות 10? ממתינים למשקיע

מה בדיוק המניעים העומדים מאחורי חוק פיצול ערוץ 2 שהוצג אתמול בממשלה כחוק השמירה על התחרות והסרת החסמים בשוק הטלוויזיה המסחרית? הלא הוא התחיל כחוק שאמור למנוע מונופול בשוק, אם ערוץ 10 ייסגר.

עכשיו, למרות שהחוק כיום לא מאפשר לערוץ 10 להמשיך ולהתקיים, נראה שהוא כאן בכדי להישאר.

בימים הקרובים, נודע ל"גלובס", עומד השר ארדן להיפגש עם אותו "משקיע רציני" שכל הזמן מדברים עליו בערוץ ולהציג לו את השוק כפי שייראה. בהמשך ייפגש המשקיע עם גורמים באוצר.

אם המשקיע - שאומרים שהוא איש שוק ההון - ייתן אמון בערוץ 10, איש ברשות השנייה או בכנסת לא ייתן יד לסגירתו של ערוץ 10. בחברת החדשות של 10 מתנגדים באופן נחרץ לכך שחדשות 2 ימשיכו להיות משודרות על מסך רשת וקשת. הם כבר הבהירו כי מדובר במונופול שיפגע בהן ואף יכפיל את כוחה של חברת החדשות של 2 כפי שהיא היום.

עם הורדת רף ההשקעה במסך לצורך קבלת הרישיון ל-110 מיליון שקל, ובשל כך גם הישארותו בתמונה של ערוץ 10 (למרות שבמשרד התקשורת מתעקשים שהישרדותו של הערוץ בכלל לא וודאית), החוק משנה פניו. התחרות הרי תגדל, אז מדוע לפצל את ערוץ 2 ולהקים עוד חברת חדשות?

בכדי לענות על השאלה, צריך לחזור לימי מבצע "צוק איתן". בראשית יולי התארח מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, בישיבת הממשלה ושמע את ראש הממשלה קובע כי יש על המסך "מונופול של דעות", וכי קיים "כשל בביזור התקשורת".

נתניהו שאל את באב"ד מדוע אין עוד חברות חדשות? מדוע אין עוד דעות בתקשורת הישראלית? "יש טענות שאנחנו רוצים לשלוט", אמר נתניהו, "להפך - אנחנו בעד הסרת השליטה, שיהיה שוק חופשי של דעות, צריך גיוון רחב שכרגע לא קיים. צריך ביזור ולאפשר לכוחות השוק לעשות את שלהם".

נתניהו דייק, והשר ארדן - שמקדם לפי שעה את החוק בכוחו שלו לבדו - חושב את אותו הדבר בדיוק. לא סתם הוא מתכנן עוד שני ערוצי חדשות בכבלים ובלוויין. ככל שיהיה יותר קולות - לא יהדהד קולו של אמנון אברמוביץ על פני כל היתר, והדבר מתחדד בעידן של אינטרנט ורשתות חברתיות. ראו כמה מהר יורדים מסדר היום נושאים טורדניים כמו יוקר המחיה או מצב הדיור. לא צריך להשתיק - פשוט צריך מישהו שירעיש יותר חזק.

ארדן נחוש להעביר את הרפורמה

הבשורה המעניינת ביותר שנודעה ל"גלובס" היא השינוי בכל הקשור למוניטין של חברות החדשות. בעוד שהחוק הקיים היום קובע כי "השם" של ערוץ 2 וחברת החדשות שלו שייכים למדינה, ועם העזיבה לרישיון יהיה צורך לשלם עליהם - ארדן, בהסכמה עם האוצר, מוכן לבטל את הסעיף המדובר.

משמעות הדבר שאם קשת או רשת ירכשו את חברת החדשות, הן יוכלו להמשיך ולקרוא לה "חדשות 2", ולא משנה באיזה אפיק היא תהיה. באותה מידה ערוץ 10 - יהיה מיקומו החדש על הממיר אשר יהיה - יוכל ככל הנראה להמשיך ולקרוא לחברת החדשות שלו "חדשות 10".

ארדן מוכן ללכת רחוק מאוד לקראת השחקנים בשוק, והוא נחוש להעביר את החוק הזה כל עוד הוא מחזיק בתיק התקשורת ואולי גם אחרי שיעבור - כפי שמעריכים במערכת הפוליטית - למשרד הפנים.

הוא יודע שמדובר בכרישים רבי-השפעה, אבל גם הם לא יגרמו לו לוותר על ההזדמנות לעשות רפורמה דרמטית נוספת בזמן כהונתו הקצרה. אחת הדרכים המרכזיות בהן ינקוט כדי לוודא שהחוק לא יפגע בחדשות בישראל הוא על-ידי הגבלה של ההשקעה שתחויב בחברות החדשות שבכל ערוץ.

אם היום החוק היום מדבר על תקציב מינימום של 60 מיליון שקל לחברת חדשות בתוך ערוץ, ארדן וברוורמן יכולים להעלות את התקציב הזה ולהוסיף הגנות כאלה ואחרות על העבודה העיתונאית בדיונים בוועדת הכלכלה. זה חיזוק, הוא יגיד להם, לא החלשה.

בדיון שנמשך שלשום קרוב לשעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, הבהיר ארדן כמה חשוב לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד את חסמי הכניסה באופן משמעותי. הוא דיבר על מה שקורה במדינות אחרות בעולם, גם בכאלה עם שוק מצומצם כמו שלנו, והבהיר כי יותר מתחרים בשוק יאפשרו ליותר מפרסמים להיכנס לשוק הטלוויזיה, ולא רק לטייקוני השוק.

ארדן ביקש גם להסות את מי שחושש מערוץ "ישראל היום" שיקום, הבהיר לשרים כי לא יהיה שינוי בחוקי הבעלויות בתקשורת הישראלית, והבטיח כי לא יהיה פרסום בכבלים ובלוויין. העיקר שהחוק יעבור.

תחרות על השמות הגדולים

ומה באשר לעיתונאים ולעיתונות בשוק של 3 ערוצי טלוויזיה ו-3 חברות חדשות לפחות? באשר לכך יש הסכמה בקרב כמה וכמה מומחים לענייני תקשורת איתם דיברנו - טוב לעיתונאים, רע לעיתונות.

בעוד שהעובדים הזוטרים במערכות החדשות בישראל חרדים על פרנסתם לאור מה שהם קוראים במדורי התקשורת, הטאלנטים הבכירים מחככים ידיהם בציפייה.

"אין ספק כי השכר של העיתונות הם יעלה ללא ספק, לפחות את של הכוכבים ובייחוד בהתחלה כשיהיה צריך להילחם על הצופים", אומר איש תקשורת בכיר. "התחרות תהיה על השמות הגדולים - בהגשה, בכתבות ובעריכה לא פחות. הבעיה היא שהעיתונאים הזוטרים ישלמו את המחיר, כי יהיה גבול לרמת ההשקעה שיוכל הערוץ הצעיר להשקיע".

- ומה באשר לעיתונות?

"זה ברור שככל שיש יותר מתחרים - כך רמת העיתונות דווקא יורדת ונהיית שטחית יותר ויותר. אפשר לראות את זה גם היום בשוק הישראלי וגם בעולם".

עיקרי החוק

■ מ-1 באפריל 2015 יעברו בעלי הזיכיונות בערוץ 2, קשת ורשת, לשדר ברישיון באפיקים נפרדים במשך כל ימות השבוע - הערכה כי בהמשך גילגוליו של החוק תהיה ארכה לסוף אוקטובר 2015.

■ הזכייניות יעמדו בכל המחויבויות המוטלות בחוק, ובהן החובה לקיים שידורי חדשות באמצעות חברות חדשות נפרדת לכל אחת.

■ מוצע לאפשר הליך התמחרות בין בעלי הזיכיונות לגבי רכישת חברת חדשות 2, והשנייה תצטרך להקים חברת חדשות משל עצמה.

■ בשל קיצור תקופת הזיכיון הנוכחית של בעלי הזיכיונות בערוץ 2 ב-7 חודשים, מוצע להחזיר לכל אחד מהם חלק יחסי מסכום דמי הזיכיון החד-פעמיים ששילמו עם קבלת הזיכיון.

עוד כתבות

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה המקומית; ת"א בנקים 5 מטפס ב-1.5%

ת"א 35 עולה ב-0.8% ות"א 90 מוסיף לערכו 0.4% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק, והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"