צריך להודות על האמת, אין חידוש בידיעה על המעבר של עופר עיני מראשות הסתדרות העובדים לתפקיד של יועץ להנהלת בנק דיסקונט במאבקה נגד עובדיה. כבר שנים שעופר עיני פועל נגד האינטרס של העובדים שאותם התיימר לייצג. עכשיו הוא עושה את זה בגלוי.
ההתנהלות הנוכחית של עיני חמורה פחות מהתנהלותו בעבר הלא רחוק כיו"ר ההסתדרות. במשך שנים, ניצל עיני את אחד התפקידים החשובים במשק כדי לחזק רק את מי שכבר יש לו כוח, וכדי לדאוג לשימור הסדר הקיים - זה שנשלט על-ידי הנהלות הבנקים, הטייקונים והפוליטיקאים שמחוברים אליהם. בדרך, הוא עשה לעבודה המאורגנת ולעובדים בישראל נזק עצום.
ההסתדרות בראשותו של עיני שירתה בעיקר את האינטרסים של ועדי העובדים הגדולים.
במקום לסייע לעובדים חלשים, הנתונים לתנאי העסקה פוגעניים וצריכים את הגב ההתאגדותי שההסתדרות הייתה אמורה לספק, היו"ר עסק בשמונה שנותיו בהסתדרות בלבצר את מעמדם של אלה שממילא כבר מוגנים, ובשימור הקליקה הסגורה של אלה שיש להם - עובדים 'סוג א', באמצעות דריכה על הדרג החדש, עובדים 'סוג ב' - עובדי-קבלן, עובדים זרים ועשרות-אלפי עובדים שעדיין נמצאים מתחת לקו העוני.
דוגמאות לא חסרות - בזמן שהעלים עין מעיצומים של ועדים כוחניים, שדרשו את זכותם לשובר במסעדה או לשיבוץ עובדים במשמרת מסוימת, והצטרף לעמדת חברות הדלק שהתנגדו להוזלת הדלק, הוא חתם עם האוצר על הסכם מבזה, בשמם של העובדים-הסוציאליים שניהלו מאבק על שיפור התנאים המחפירים שבהם הם עובדים, ולא פצה פה במהלך שביתת הרופאים הארוכה, שראוי היה שיביע בה תמיכה, גם אם ההסתדרות שבראשותו לא ייצגה אותם באופן רשמי.
כך, עיני פגע בעובדים פעמיים - פעם אחת, כאשר ייצג רק את מי שאינו זקוק לייצוג; ופעם נוספת בכך שהוציא שם רע לעבודה המאורגנת בישראל, וסיפק נשק מצוין למשרד האוצר ולרבים במגזר העסקי שמחפשים במשך שנים תירוצים לשבור אותה, לשכנע את הציבור שהיא מושחתת וכוחנית, ולהפוך כמה שיותר עובדים במגזר הציבורי והפרטי לעובדי-קבלן נטולי כוח וזכויות.
וכאילו שלא די בכך, בתמורה לשירות הגרוע שעשה עיני להסתדרות ולעובדים, הוא מבקש מהם כעת, בלי להתבלבל, חבילת פרישה בגובה של מיליוני שקלים.
בתפקידו החדש כיועץ להנהלת בנק דיסקונט עיני משרת את מי ששירת גם קודם - את מי שיש לו אינטרס להשאיר את מרבית העובדים מוחלשים ונטולי זכויות. הוא לא הפך את עורו וגם לא חצה את הקווים. הוא המשיך לעשות את מה שעשה תמיד - לדאוג לעצמו ולקרוביו.
ההסתדרות שאחרי עיני צריכה לעשות בדק-בית רציני, ולחזור לשרת את העובדים ולא את המקורבים. אחרי שהסתבר שאי אפשר לסמוך על כך שמי שעמד בראשה שמונה שנים ימשיך לתמוך בזכויות עובדים גם בתפקידיו בשוק הפרטי, ושלא יחיל על עצמו מרצונו כללי צינון ואתיקה בסיסיים, צמרת ההסתדרות הנוכחית חייבת לאמץ כללים רשמיים שימנעו ממקרה כזה לחזור על עצמו.
הכותבת היא יו"רית מרצ