פרדריק שזלאן / צילום: ששון טירם
הסדרה הליטורגית של התזמורת הסימפונית ירושלים נפתחה השבוע עם סימפוניה מספר 2 של מהלר, אחת היצירות המרשימות ברפרטואר הווקאלי. כזכור, גם התזמורת הפילהרמונית הישראלית פתחה את העונה שלה לפני שבועות ספורים עם אותה יצירה בדיוק. סמיכות הזמנים הזו לא עשתה חסד עם הסימפונית ירושלים, שכן קשה להתחרות בפילהרמונית ובמנצחה זובין מהטה בביצועי מהלר. עם זאת, הביצוע של התזמורת הירושלמית ואורחיה שיקף מאמץ כן, ולרגעים היה יפה מאוד.
הסימפוניה כתובה לתזמורת גדולה, שתי סולניות ומקהלה. מהלר צירף לה תוכנית כתובה, שבה הוא מסביר כי היצירה מנסה לענות על שאלות מלב הקיום האנושי: מדוע באנו לעולם? האם החיים הם רק בדיחת זוועה אחת גדולה? ומה יש אחרי המוות? התשובה לשאלות הללו ניתנת בפרק האחרון: החיים הארציים הם רק מסדרון, והסבל שאנו חווים במהלכם מוביל אותנו אל חיי הנצח הברוכים בעולם הבא. אשרי המאמין. גם מהלר עצמו, לקראת תום חייו, הלחין ביצירתו "השיר על הארץ" תשובה הפוכה לאותה שאלה בדיוק (באנו לעולם כדי ליהנות מתענוגותיו, ויש לנו פחות ממאה שנה לעשות זאת).
את הקונצרט הוביל מנהלה המוזיקלי של הסימפונית ירושלים, פרדריק שאזלן, בעל-פה וביד בטוחה. ברוב הפרקים הצליח שאזלן להפיק ביצוע זורם ומדויק, למעט מקומות ספציפיים שבהם נרשם תיאום לא מושלם בין החטיבות השונות. באופן כללי, זה היה ערב מוצלח יותר לחטיבות המיתרים, ופחות לחטיבת כלי הנשיפה ממתכת שסבלה מדי פעם מחוסר ניקיון. חשוב לציין שיש לכך גם נסיבות מקלות: מבחינה אקוסטית, בית האופרה בתל-אביב מציע חוויית סאונד די בינונית בקונצרטים סימפוניים.
ביצירה משתתפות שתי סולניות, שמייצגות את הנשמה האנושית. זמרת המצו-סופרן ענת צ'רני (Czarny) הציגה קול קטיפתי ויפה, עם דיקציה גרמנית מוקפדת. אם הייתה משתחררת מעט יותר, הייתה יכולה לזהור ממש. גם זמרת הסופרן אנסטסיה קלוואן (Klevan) נשמעה היטב, עם קול יציב והופעה מלאת נוכחות.
בכל הנוגע למקהלה, ההערכה מעורבת. בצד החיוב, הכניסה השקטה של המקהלה הפתיעה לטובה. זו כניסה קשה מאוד לזמרים אחרי שישבו ללא תזוזה במשך למעלה משעה, והם עמדו בה בכבוד רב. גם איכות ההפקה בשאר הרגעים השקטים ראויה לשבח.
מצד שני, בסוף האקסטטי של הסימפוניה המקהלה כוסתה לחלוטין ע"י התזמורת וכמעט שלא נשמעה. במקום זה נדרשת המקהלה ממש לקרוע את הגרון (גם מבחינת עוצמה וגם מבחינת גובה), ובנוסף עליה להישמע מעל התזמורת המנגנת במלוא עוצמתה. שתי המקהלות שהשתתפו בביצוע הן מקהלות ותיקות ובעלות מוניטין מוכח, אבל ייתכן שמספר הזמרים הכללי היה קטן מדי יחסית לעוצמות הנדרשות. זאת, בתוספת בעיות דיקציה ואחידות, גרמה להנאה לא שלמה מההיבט המקהלתי.
לסיכום: לא ביצוע מושלם, אבל התמודדת מכובדת ומעלה עם אתגר קשה. חבל שהסימפונית ירושלים לא מופיעה במרכז יותר. זו תזמורת טובה מאוד, וחבל שחובבי המוזיקה במרכז נחשפים אליה בתדירות כה נמוכה.
מהלר - סימפוניה מספר 2. התזמורת הסימפונית ירושלים עם מקהלת הקיבוץ הארצי, המקהלה הקאמרית רמת גן וסולניות. מנצח: פרדריק שאזלן. בית האופרה תל-אביב, 27.10