מתי הבנתי ש"ישראל היום" הצליח במשימתו לאחז את עיני הציבור? כשהתראיינתי בנושא זה לתחנת רדיו. לפניי התראיינה דליה דורנר, בעלת התואר "נשיאת מועצת העיתונות", תפקיד המחייב את בעליו לדעת מה הולך בתחום, לא?
והנה, שופטת העליון לשעבר חזרה אין-ספור פעמים על התנגדותה ל"סגירת" עיתון. מה עניין סגירה להצעת החוק? זה לא מופיע בחוק ולא בשום מקום אחר. אז מאיפה הגיעה נשיאת המועצה לתובנת הסגירה? מ"ישראל היום", המפיץ את הבדיה הזאת בעיתונו.
בדיית המחיר וה"סגירה"
לו הייתי חושב שהחוק של ח"כ איתן כבל בנוגע ל"ישראל היום" בהכרח יגרום לסגירה, הייתי מתייצב נגדו. אבל אני לא חושב כך. אני נותן ל"ישראל היום" יותר קרדיט ממה שהוא נותן לעצמו. אני חושב שהוא מספיק טוב כדי לשרוד, ואולי אפילו לעשות חיל, גם אם יימכר בשקל אחד או שניים או שלושה.
עניין המחיר הוא נושא נוסף שמנסים לטשטש. "ישראל היום" מבקש שנאמין כי נדרש בחוק לגבות מחירים לפחות כמו העיתונים הקיימים - ולא היא. שקל אחד לגיליון יספק את החוק. אנשים לא יהיו מוכנים לשלם את הסכום הפעוט הזה? אם כך, הרי שהחינמון לא שווה אותו, ואז בשביל מה צריך אותו?
ניסיון הפחדה
השאלה של הצורך בעיתון זה מתחזקת מאז שח"כ כבל, באומץ רב, הגיש יחד עם אחרים את הצעת החוק, כדי שהתחרות בין העיתונים תהיה שווה ככל האפשר. מאותו רגע הפכו נושאים כמו הטרור במדינה, המשבר עם ארה"ב, משפט אולמרט - לשוליים.
הנושא הבולט ביותר, זה שמקדישים לו הכי הרבה מילים ועמודים ותמונות, הפך להיות החוק ואלה התומכים בו. במיוחד כבל, שזוכה בימים אלה ליותר עמודי חדשות מאשר שרה נתניהו קיבלה במשך שנה (פחות או יותר).
למה ללכלך פוליטיקאי נקי?
בין השאר פירסם "ישראל היום" את מספר הטלפון של כבל כדי שאנשים יטרידו אותו עד שיסכים למשוך את הצעת החוק. מתפרסמים נגדו כל מיני טענות בלתי מוכחות, כדי ללכלך את האיש הזה שהוא נקי לגמרי. ולמה? כי הוא מגיש הצעת חוק שאינה לרוחו של העיתון?
האם אין כאן עבירות על סעיפים שונים בחוק? הטרדה, פגיעה בפרטיות; הסתה; ניסיון הפחדה; איומים - שלל עבירות לכאורה הראויות לבדיקתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל מבקר המדינה, שכן "ישראל היום" מקיים שיתוף-פעולה מקצועי הדוק עם אנשי ראש הממשלה.
ואת, דליה דורנר
תעשי בבקשה את הדבר ההגון ותפני את מקומך לאדם שמכיר את תחום העיתונות ומוכן גם לעבוד כדי לשפרו. יהיה לך זמן להתכונן לבחירות הבאות לנשיאות.