נינה ברינק סטורמס / צילום: רויטרס
אינטואיציה. אם יש משהו מרכזי שמנחה את המיליונרית היהודייה-הולנדית נינה ברינק סטורמס בהחלטותיה העסקיות, אלה התחושות הפנימיות העמוקות שלה. סטורמס, מתברר, מנחשת את דרכה אל מהלכים שנתפסים לא פחות מדרמטיים. כך, למשל, בראיון שנתנה לפני כמה שנים למגזין "יזמות הולנד", סיפרה אשת העסקים כיצד ב-11 בספטמבר 2001, בשעה 5 בבוקר - שעות לפני מתקפת הטרור על ארה"ב - התעוררה והתקשרה במפתיע לבנקאי שלה באמסטרדם והורתה לו למכור את כל תיק מניותיה באופן מיידי. "למה?", שאלה הבנקאי ההמום, והתשובה שלה הייתה חד-משמעית ולא מתנצלת: "אינטואציה".
לא ברור אם זה מה שמוביל את סטורמס, שהונה הוערך על-ידי המגזין הכלכלי ההולנדי "Quote" ב-240 מיליון אירו, אל תעשיית הטלוויזיה הישראלית ובמיוחד אל ערוץ 10. אבל אי-אפשר שלא להתרשם מהעובדה ששורה ארוכה של בעלי מניות חסינים ומרשימים, מיוסי מימן, דרך ארנון מילצ'ן ועד לרון לאודר - מעשירי תבל, ניסו את מזלם בהרפתקת ערוץ 10 והתייאשו. אך סטורמס נחושה.
הבוקר הגיעו נציגיה אל משרדי ערוץ 10 בגבעתיים. אחרי שהיא עצמה נפגשה עם שר התקשורת גלעד ארדן ועם יו"ר הערוץ יוסי מימן, נדמה שהיא הולכת ומתקרבת. אם בתחילה סטורמס בחנה מיזוג שיכלול גם את הזכיינית רשת, נראה שהמגמה היא דווקא להתמקד ב-10 לבדו, ולו בגלל שברשת לא ששים למיזוג כזה ערב פיצול ערוץ 2, אם יקרה. גורמים בשוק הישראלי מדברים על כך שסטורמס חושקת בשליטה כמעט טוטאלית בערוץ, למרות מגבלות החוק בנושא, תוך צמצום למינימום של עד 10% של כוחו של יוסי מימן.
סטורמס לא מגיעה לבד לעסקה. איתה חברת התוכן וההפצה ההולנדית פרימנטל, שנשיאתה ביקרה בישראל לפני כ-3 חודשים, ושותפה של סטורמס בעסקי המדיה שהיא מחזיקה ברומניה, איש העסקים הרומני קריסטיאן בורסי, המתגורר במונקו. לאור התחממות העסקה, הגיע היום בורסי בעצמו לביקור, כדי לבחון את ההשקעה. החבורה מגיעה עם נכונות להזרים עשרות מיליוני אירו.
בורסי ראוי להתייחסות לא פחות מסטורמס. הוא מחזיק בעסקי מדיה שונים ברומניה וברחבי מזרח אירופה ובהם חברת הטלוויזיה פרימה TV, השותפה בחברת הערוצים SBS וסוכנות הפרסום גראפיטי שנמכרה בחלקה ל-BBDO.
מי שמייצגים את סטורמס בישראל הם בני הזוג המפיקים המקושרים חיים סלוצקי ודרי שי. סלוצקי, המחזיק בערוצים "הוט בידור ישראלי" וערוץ 8 בחברת הכבלים, שמפיק שורה ארוכה של תכנים ומייצג טאלנטים כמו אשרת קוטלר ונסים משעל, הוא האיש שפתח לסטורמס את הדלת והלך איתה צעד אחר צעד בתוך נבכי התעשייה הטלוויזיונית. למרות שבאחרונה שהה בסינגפור לטובת קידום עסקי התקשורת שלו ולא נכח בחלק מהפגישות המדוברות, היה אפשר למצוא בהם את שי רעייתו. סלוצקי, כבר ברור, הוא דמות מפתח בכל עסקה שתתרקם והוא צפוי להישאר בתמונה גם אחרי שתצא אל הפועל.
מקשיבה לאינטואיציה
סטורמס, המחלקת את חייה בין הולנד למונקו, מחזיקה בנכסי מדיה - ישנה וחדשה - רבים סביב העולם ועם בעלה הנוכחי פיטר סטורמס היא מחזיקה בחברת ההפקה Flare madia. היא נולדה בדרום אמסטרדם בשם נינה וולישדראגר להורים יהודים שעשו את הונם בקולוניה ההולנדית של איי הודו המזרחיים, לימים אינדונזיה, ושבו להולנד אחרי מלה"ע השנייה, שבמהלכה שהו במחנה מעצר יפני.
ב-1956, כשהייתה בת 3, חששו הוריה מגל אלים שישוב וישטוף את אירופה בעקבות חוסר השקט בהונגריה, והמשפחה עקרה לקנדה. כשמלאו לה 18, שבה להולנד עם אמה ופתחה בלימודי פסיכולוגיה. בשנות ה-80 הקימה סטורמס עם בעלה הראשון את חברת הפצת חלקי האלקטרוניקה AKAM International והובילה את תחום ההפצה והשיווק. בהמשך הקימה עם בעלה השני, אב ברינק, את חברת A-Line Technologies לחלקי מחשוב. עד גיל 30 הונה כבר נאמד בעשרות מיליוני גילדן.
תהפוכות רבות עברה סטורמס בחייה אך לדבריה, רק בשנת 2000 למדה להקשיב לאינטואיציה. 5 שנים קודם לכן הקימה את הפורטל האינטרנטי WOL, המקבילה האירופית של AOL. כשהחברה ביקשה להפוך ציבורית, משהו בסטורמס אמר לה לא לעשות זאת, אבל היא ביצעה את המהלך לטענתה למרות "התנגדות פנימית איתנה". רגע לפני שהוציאה את החברה לבורסה, מכרה סטורמס את מניותיה - 15 מיליון במספר - ב-5 אירו למניה, בעוד שהמחיר ההתחלתי בהנפקה עמד על 43 אירו.
אחרי עלייה מתונה, צללו המניות ל-10 אירו בלבד. בעוד שהיא פוטרה מתפקידה כמנכ"לית החברה בידי הדירקטוריון, אנשים רבים איבדו הרבה כסף בחברה, אך לא סטורמס - שכבר יצאה מהחברה עם הון משמעותי. בשל פערים דרמטיים במחירי המניות, עמדה החברה לחקירה פלילית, עם בנקים מרכזיים בהולנד, בחשד שסיפקו דיווח שגוי לבעלי המניות. אף שלא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום פלילי, נפתחו הליכים אזרחיים נגד החברה והבנקים.
ב-2003 נמצאה החברה אשמה בהולכת שולל של בעלי המניות. בהמשך גם הבנקים נמצאו אשמים, אך בסטורמס החקירה לא התמקדה אישית ולא דבק בה רבב. WOL שאכזבה נמכרה לספקית האינטרנט האיטלקית טיסקאלי, וסטורמס החלה תהליך של הורדת פרופיל תקשורתי ולצדו גם מכירת רבים מנכסיה, ובהם חברת הנדל"ן LaDOT. חברות אחרות שלה הכריזו על פשיטת-רגל בזו אחר זו, מיד לאחר שעזבה אותן. נוצר לה שם של מי שמחזיקה בכוח בחיים חברות בנשימתן האחרונה. נשמע מוכר?
ב-2008 נישאה סטורמס בשלישית לעיתונאי ומגיש הטלוויזיה ההולנדי פיטר סטורמס, שנחשב למעורב בעסקה הישראלית. לאורך חייה, נשארה סטורמס ידידה קרובה של ישראל ויש מי שאומרים שאת עניינה בערוץ 10 מובילים בעיקר מניעים ציוניים. ב-2003 הקימה את קרן ברינק למצוינות, שנועדה לתמוך בסטודנטים לתוארי מחקר מתקדמים באונ' בן גוריון, והיא נחשבת מקורבת לאונ', ובעיקר לנשיאה לשעבר, ח"כ אבישי ברוורמן, שהביא אותה כתורמת ואף העניק לה ב-2004 תואר לשם כבוד. בשבועות האחרונים פגשה שוב בברוורמן, הפעם בתפקידו כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ומי שאמור להכריע במידה רבה את עתידה של הטלוויזיה המסחרית בישראל. סטורמס ביקשה לדעת לאן הולך שוק המדיה הישראלי, ואם נכון וראוי להשתלב בו. שאלות דומות הציבה בפני שר התקשורת ארדן ומנכ"ל הרשות השנייה שי באב"ד.
כבר מעט יותר משנה שסטורמס נכנסת ויוצאת בשערי גופי הטלוויזיה הישראליים. בראש השנה העברית הקודמת החלה במסעותיה בתל-אביב. בתחילה הייתה אמורה להיכנס כצלע נוספת בעסקת אנדמול-רשת. בהמשך דובר על השקעה של כ-50 מיליון שקל בהקמת מיזם תוכן חדש, שיכלול השקעה בזכיינית ובקשרי תוכן עם החברה של סלוצקי. אנדמול, חברת התקשורת מהולנד, ענקית תקשורת חובקת עולם המחזיקה בפורמטים כמו "האח הגדול", רכשה 33% ממניות הזכיינית בהשקעה של כ-100 מיליון שקל. הליך כניסתה של אנדמול לזכיינית עדיין נמשך. העסקה לא הבשילה בעבור סטורמס, למרות שכבר נחתמו ניירות כשהיא מיוצגת על-ידי עו"ד אבי פילוסוף. כבר אז הבהירה סטורמס כי היא מוכנה לקחת על עצמה נתחים גדולים יותר מהערוץ.
ההערכה היא כי זו הסיבה העיקרית שבגינה לא מצאה עצמה אשת העסקית הנלהבת בערוץ 2. היא רוצה בדיוק מה שרוצה אנדמול ומה שרוצים גורמים רבים בתעשייה העולמית היום - להשתמש בערוץ הטלוויזיה הישראלי כאגף ליצירת תוכן שיהיה ניתן לשווקו ברחבי העולם. על כן, גם התוכניות הכלכליות שהוכנו בערוץ 10 על-ידי אירית אילוז, נציגת בעל השליטה יוסי מימן, והמנכ"ל יוסי ורשבסקי, עשויות להיזרק אל הפח.
אחרי שנים של ניסיונות התגרות בענק מאפיק 22, הם ביקשו להקים ערוץ אלטרנטיבי איכותי, מקומי, ללא ריאליטי וללא פורמטים זרים מנקרי עיניים, ולכן הוחלט לוותר שם על "הישרדות". סטורמס רוצה בדיוק את זה - גדול, נוצץ, תחרותי ובעל אפיל בינלאומי ברור. היא מוכנה להשקיע עשרות מיליוני דולרים לשם כך ונכונה, כך נראה, להיות זו שתשים אצבע בסכר שעשוי להציף את שוק הטלוויזיה המקומי בלבד.
איך תשפיע כניסת סטורמס גם על ערוץ 2?
לא רק בערוץ 10 עוקבים בעניין רב אחר כל צעד של נינה סטורמס. החלטותיה והכיוון שאליו תיקח את ערוץ 10 עשויים להשפיע משמעותית גם על זכייניות ערוץ 2 ועל דרכו של שוק השידור המקומי כולו.
בימים אלה מונחת על שולחן ועדת הכלכלה של הכנסת הצעת החוק של שר התקשורת גלעד ארדן לפיצול ערוץ 2. משמעותה סגירת האפיק 22 כבר בשנה הבאה, ומתן רישיונות לזכייניות שמתחלקות בערוץ כיום. רשת וקשת, על-פי תוכנית ארדן, ייצאו לערוצים משלהן שבהם ישדרו כל אחת 7 ימים בשבוע. חברת החדשות של ערוץ 2, שמצויה כיום בהחזקה משותפת של השתיים, תימכר בהליך במבי (מנגנון עסקי שאמור להסדיר יחסי שותפות בין שתי חברות עסקיות בלי ליצור רווח לאף אחת מהן) לאחת מהן ואילו השנייה תתבקש להקים חברת חדשות חדשה משלה.
ומה לגבי ערוץ 10? החוק הזה כולו נולד מתוך הבנה כי ערוץ 10 לא עומד לשרוד את השנה הנוכחית וכי יש למנוע מונופול של ערוץ 2. למרות שהגיש במועד את בקשתו לעבור גם הוא לרישיון, ערוץ 10 לא נקט שום צעד שהתבקש ממנו על-פי חוק כדי לקבל את הרישיון הזה, לא תשלום של דמי זיכיון ולא מציאת משקיע שיכנס לערוץ.
אך בעוד שבערוץ 2 כבר רעננו את החליפות הכהות הנדרשות להלווייתו הממלכתית של ערוץ 10, נדמה שבמשרד התקשורת דווקא לא ממהרים להשתתף בטקס האשכבה. שם מכינים יוזמה מקבילה לחוק של ארדן, שלפיה יירד הרף להשקעה בטלוויזיה המסחרית מכ-280 מיליון שקל היום ל-110-120 מיליון שקל. כלומר גם גוף בעל יכולות כלכליות כמו של ערוץ 10 יוכל להישאר בתמונה ולהתחרות בדרכו שלו בשוק.
בערוץ 10 אין כל כוונה להיסגר. המנכ"ל יוסי ורשבסקי הכין תוכנית קיצוצים גרזנית וגיבש אסטרטגיה רזה ואיכותית כדי להישאר בתמונה. לשיטתו, שוק הטלוויזיה המסחרית יכול לשגשג גם עם 3 שחקנים. אלא שבקשת וברשת לא שותפים לרגשותיו. שתי הזכייניות הגישו בסוף החודש שעבר בקשה להארכת זיכיון, שמשמעותה הברורה היא - אנחנו רוצים להישאר בערוץ 2.
הזכייניות, אפילו קשת שהביעה בגלוי את רצונה לצאת לרישיון, לא מוכנות לעבור ל-7 ימי שידור משלהן בשוק ששרוי בחוסר ודאות. מצד אחד חוק שמונח ולא ברור לאן יתקדם, מצד אחר הצורך בהקמת חברת חדשות מהיסוד (שינוי לעומת החוק הנוכחי שמתיר החזקה משותפת גם אחרי פיצול) ולצד כל זה אי בהירות לגבי זהות המתחרים שיישארו בשוק הזה. ההחלטות של גב' סטורמס עשויות לשפוך אור לפחות על המרכיב האחרון מבין השלושה.