גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשערבי דורס יהודי

החופש לכתוב "חשד לרקע לאומני" מתרחב בהתאם למוצא

עיתונים עיתונות / צילום: תמר מצפי
עיתונים עיתונות / צילום: תמר מצפי

מועצת העיתונות החליטה להמליץ לפני כשבועיים לכלי התקשורת בארץ להפסיק להשתמש במטבע הלשון "רצח על רקע כבוד המשפחה".

לאורך שנים התקשורת הישראלית - שהלך-רוח יהודי-חילוני מוליך אותה - משתמשת בביטוי זה במיוחד כשזה נוגע לציבור הערבי, ומפרידה בעקשנות בינו ובין רצח פלילי מכל סוג או תרבות אחרת.

לכן לא היה זה מפתיע שדווקא רדיו א-שאמס, התחנה האזורית המשדרת בערבית, היה הראשון לקבל את המלצת המועצה. "לפשע חמור כמו רצח אין דבר עם מושגים כמו 'כבוד' ו'משפחה'", אמר מנכ"ל התחנה, סוהיל כראם.

לתפיסתו של כראם, זה לא נגמר בתחומי האמירה. זה עניין של מניע, הוא אומר, כמעט נותן היתר הגיוני לנטילת חייה של האישה, הבת או האחות. אולי נורא מביטוי זה הוא רק ה"רצח על רקע רומנטי", שמעניק לרוצח הילה שייקספירית מסעירה, אבירית כמעט. וכשאומרים שאותו רוצח הוכרע תחת "התקף של קנאה", בכלל מתייחסים אליו בסלחנות, כאילו אמרו, זה לא הוא - זו היא שהוציאה ממנו צד חדש ומכוער, בהתנהגותה הלא מרצה.

מילים, זו כבר קלישאה שחוקה, מגדירות את המציאות. ודי להביט בבעירה המשתוללת כדי להכיר בעובדה ששנים של מתיחות במדינה מלובות על-ידי התקשורת. אותה תקשורת שהיום ממהרת להפנות זרקור אל הרחוב הערבי המתלקח, ואל המנהיגים הציבור שאוחזים בגפרורים, מתקשה להבחין בחמאה הנוזלת על ראשה. התקשורת - המואשמת בנקל בשמאלניות ובליברליות יתר - אומרת דבר אחד, במילים השייכות לגזרות אחרות לחלוטין.

אתמול (ג'), בתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל, דיבר תושב טייבה שכאב על הנעשה בעירו, ומשהו היה חריג מאוד בדבריו. "אנחנו ביחסים טובים מאוד עם המגזר", הוא אמר, והוסיף, "המגזר היהודי".

יהודי? מגזר? מתי שמעתם בתקשורת הישראלית מישהו שמתייחס אל הציבור היהודי כאל "מגזר", מילה שכבר הפכה לשם קוד ל"ערבים", כשלא נעים להגיד את המילה בפירוש. בימי חדשות מיוחדים מתייחסת "מגזר" גם ל"רוסים", "דתיים" או "חרדים".

הרוב המנהל את המדינה ועורך את גופי התקשורת שבה, לעולם לא יצמצם עצמו לכדי "מגזר" - הוא הרי זה שגוזר את כל היתר, מי משלו ומי לא, מי ערבי ומי יקודם לדרגת ארמי.

"שניים נהרגו" בפיגועים

התקשורת הישראלית, בתוך התחרות האכזרית שבה היא מצויה, הולכת ומצמצמת בהגדרותיה את מושאי סיקורה. אין לה פנאי לנכונות פוליטית או לרגישות חברתית. בישראל ה"נאורה" - אולי בניגוד לכל מדינה מערבית אחרת - הזיהוי האתני והזהות האישית יזעקו כבר מהכותרת.

וכך נותנת בהם התקשורת הישראלית (בהכללה לא גסה מדי) סימנים: אם ייכתב "תושב ראשון-לציון נעצר/דרס/ גנב..." - אפשר מיד להבין מאיזה שבט הוא. כשהגיאוגרפיה מובילה את הסיפור, כנראה שלא נמצא כל תיאור אחר שיסייע בידי העורך.

לעומת זאת, לא נראה "תושב כפר כנא דרס... ", אלא "ערבי דרס", בדיוק כשם שלא נראה "תושב תפוח יידה... ", אלא "מתנחל יידה..." . הם אפילו לא יקבלו שני טאבים של חסד למטה אל כותרת המשנה. וכש"ערבי דורס" - החופש לכתוב "חשד לרקע לאומני" יגדל, גם ללא אישור רשמי מהמשטרה.

וכשיורים בו, והוא נהרג, אז אין כל מניעה לכתוב "חוסל". ערבים, אליבא התקשורת הישראלית - ולא משנה אם מדובר ברב-מרצחים או באדם שמרחף מעליו חשד בלבד - "מחסלים", בדיוק כמו את עברייני העולם התחתון או מכרסמים.

מתברר כי המילה הפוליטית ביותר בעיתונות הישראלית היא זו שבאה לתאר את מצבו המת של האדם. כך למשל עיתון "הארץ" החליט לתאר אתמול את תוצאות פיגועי הדקירה שלשום (ב') בכך ש"שניים נהרגו". מגוחך מזה יהיה רק לכתוב "מצאו את מותם", כי הרי אין כל עוררין שמדובר ברצח ורצח בלבד.

אפשר לחזור ולדבר על תפקידה של העיתונות וזהותו העמוקה של הכותב, בהמשך לשיח המעייף שעלה בימי מבצע "צוק איתן". אז מה אנחנו קודם? - ישראלים או עיתונאים? אך לרוב ההחלטות שמתקבלות בתקשורת, במיוחד בעידן האינטרנט, לא קשורות בלבטים העמוקים הללו. בזירה תחרותית, מהירה ולא באמת מעמיקה, ואשר תלויה נואשות ביצר הציבורי, צריך ללעוס את המציאות עד דק בטרם היא תוגש לקורא. לא להשאיר מקום ליתר מחשבה ודיוק, שכן כל השתהות של דקה - את הלקוח מרחיקה.

במידיות הזו, בשרירותיות שמשקפת כל דעה קדומה מודחקת, יש פוטנציאל לאסון. ההתנהלות כאילו התקשורת העברית נכתבת ונקראת רק בין החבר'ה ואין לה כל השלכה על כל היתר, היא חסרת אחריות ונפיצה, והגיע הזמן להרחיב את המעגלים ולתת ליותר ציבורים כניסה פנימה. לא רק לחדרי המערכת בהם כותבים ועורכים, אלא גם למילים שבהן הם עושים זאת.

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה