גוגל
בשנים האחרונות נדמה שדמותו הציבורית של אדם מושפעת יותר מכל מתוצאות חיפוש שמו בגוגל. כמה פעמים חשבתם לשכור בעל מקצוע, לקנות מאדם רכב, להשכיר לאדם דירה או אפילו לצאת איתו לדייט ובדקתם "מה גוגל אומר עליו"? אך מה עושה אדם שתוצאות החיפוש בגוגל עושות לו עוול ויוצרות רושם מוטעה לחלוטין אודותיו? מקרה כזה הוא מקרהו של עו"ד עמי סביר, שתוצאות חיפוש שמו בגוגל הניבו עד לא מכבר את הכותרת חסרת הבסיס "הינו עורך דין, אשר הורשע בחמש פרשיות שונות". תוצאות החיפוש הללו, הובילו לאתר ברשת שפירסם פסק דין, בו ייצג עו"ד סביר את לשכת עורכי הדין בהליך מול עו"ד שלו יוחסו אותן חמש הרשעות. אלא שכדי לדעת את זה, נדרש היה להיכנס לפסק הדין עצמו ולקרוא את תוכנו, דבר שרבים אינם עושים.
בשל הפגיעה בשמו הטוב, הגיש עו"ד סביר תביעת לשון הרע נגד גוגל ונגד בעל האתר שפירסם את פסק הדין. בית המשפט חייב את בעל האתר בפיצוי של 80 אלף שקל, בעוד שלגבי גוגל נקבע כי היא אינה אחראית. בעל האתר הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה: "אינני שולט על תוצאות החיפוש בגוגל".
אלגוריתם אוטומטי
תחילת הפרשה ב-2003, אז ייצג עו"ד סביר את לשכת עוה"ד בתיק שהתנהל בביהמ"ש העליון, מול עו"ד שהורשע בעבירות אתיקה מקצועית שונות. בפסק הדין באותה תביעה נכתב כי אותו עורך דין "הורשע בחמש פרשיות שונות". בהמשך פורסם פסק הדין כלשונו ובאופן מדויק על-ידי אתר המפרסם פסקי דין שבבעלות שאול בר-נוי. מסיבה כלשהי נוצר המצב העגום, שלפיו תוצאות החיפוש בגוגל מובילות לרושם המוטעה כאילו עו"ד סביר הוא אותו עו"ד ש"הורשע בחמש פרשיות שונות".
ב-2012 הגיש סביר לבית משפט השלום בת"א תביעת לשון הרע נגד גוגל העולמית ונגד בר-נוי, במסגרתה דרש פיצוי בסך 200 אלף שקל. בר-נוי טען להגנתו שהוא מצדו פירסם את פסק הדין באופן מדויק וכיוון שכל מה שפירסם באתר שבבעלותו הינו אמת - אין הוא אחראי לרושם שנוצר מתוצאות החיפוש בגוגל. גוגל מצדה טענה כי כותרת תוצאת החיפוש נוצרת באופן אוטומטי על-ידי אלגוריתם, ומתבססת על טקסט המצוי בפרסום באתר של בר-נוי, שהוא האחראי, לדבריה, לגרימת הרושם המוטעה אודות עו"ד סביר.
באשר לאחריותה של גוגל, פסקה השופטת חנה ינון כי גוגל אינה אחראית, בעיקר משום האופן האוטומטי שבו נוצרות תוצאות החיפוש. "המידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל, ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע... אין מקום לחייב את גוגל, כמנוע חיפוש, באחריות לפרסום תוכן מאמר המפורסם על-ידי האתר המפרסם", פסקה.
ביחס לאחריותו של בר-נוי, פסקה השופטת ינון כי בעל האתר נמנע מלעשות שינוי ב"קוד הטכני" שיכול היה, לדעתה, להביא לשינוי תוצאות החיפוש. "אין להתעלם מן העובדה כי בר-נוי בחר שלא לתקן את הפרסום, לאחר שהתובע פנה אליו בעניין, וחרף המלצת ביהמ"ש בתיק זה, ובאלו יש כדי לחייבו בדין לשלם פיצוי הולם לתובע", קבעה ינון והטילה על בר-נוי לפצות את עו"ד סביר ב-80 אלף שקל. יצוין כי מומחה לתחום קידום האתרים אמר ל"גלובס", בהתייחס לאחריות שהטיל ביהמ"ש על בעל האתר, כי אין ודאות ששינויים טכניים מסוג שאליו התייחסה השופטת, ובהן שינוי ב"קוד הטכני", היו משפרים את המצב. "נכון שישנן פעולות טכניות שניתן לעשות המשפיעות על כותרות הפרסום, אך שינויים לא תמיד מביא תמיד לתוצאות, וודאי שלא לתוצאות מידיות", הבהיר המומחה.
התערבות בתוצאות החיפוש
בערעור שהגיש בר-נוי, באמצעות עו"ד דן חי, לבית המשפט המחוזי בת"א נטען כי "ככל ויש בפרסום לשון הרע, הרי מי שיצר את הפרסום היא גוגל והאחריות המלאה ביחס אליו, מוטלת עליה. ב'כותרת' ובאתר אין כל פרסום הפוגע בבר-נוי ופסק הדין, אשר קבע אחרת, בטעות יסודו". עוד נטען כי חלק מן המלל בדף תוצאות הפרסום הינו "מלל אשר נבנה על-ידי גוגל עצמה, ואשר לבר-נוי אין כל שליטה לגביו. טקסט זה, כמו גם שאילתת החיפוש של גוגל, הם אלו המקשרים בין שמו של עו"ד עמי סביר לבין הכותרת", נכתב בערעור.
עוד נטען בערעור כי "לבר-נוי אין שליטה על התוכן המפורסם במנוע החיפוש של גוגל - היינו תוצאת החיפוש העולה במסגרת מנוע החיפוש - והאחריות לפרסום זה חלה על גוגל עצמה, בהיותה המפרסמת הבלעדית של הדברים. גם הקישור אשר נעשה בין שמו של עו"ד סביר לבין התוכן נעשה על-ידי גוגל בלבד, כאשר לבר-נוי אין נגיעה לקישור זה והשתת אחריות עליו בגין פרסום זה אינה נכונה, אינה מבוססת בדין ואינה צודקת בנסיבות העניין".
בר-נוי הוסיף וטען כי "המומחה מטעם גוגל... מצהיר בתצהירו שלא תמיד גוגל עושה שימוש בתוכן הכותרת בקוד הטכני... תצהירו מלמד על האפשרות, לפיה גוגל אכן מתערבת בתוצאות החיפוש ויתרה מכך, משנה חלק מהכותרות בהתאם לצרכיה".
"הזחל" של גוגל
מנוע החיפוש של גוגל עשה את חיי כולנו לקלים יותר - על כך אין עוררין - ובתי המשפט כבר עמדו על האינטרס הציבורי בעידוד מנועי חיפוש באינטרנט. ואולם, אל מול האינטרס בעידוד מנועי חיפוש, עומדים אותם מקרים שבהם מנוע החיפוש, הפועל באופן אוטומטי גורם עוול לאנשים, באופן שבו הוא בוחר את התצוגה המקדימה של העמוד אליו הוא מפנה.
גוגל, כמו גם מנועי חיפוש אחרים, פועל בשיטת ה-indexing, כלומר יוצר אינדקס של תוצאות חיפוש לכל מילה או צירוף מילים ומאכסן אותם במאגר נתונים עצום, ממנו נשלפות התוצאות בכל פעם שנערך חיפוש. ברקע פועל רכיב המכונה "זחל" (Crawler), הסורק מדי כל כמה זמן את רשת האינטרנט ומעדכן את המאגר.
שופטת השלום, חנה ינון, נימקה את דחיית התביעה נגד גוגל, בין היתר באופיו האוטומטי של ה"זחל": "מנוע החיפוש מבוסס על 'זחל' העובר בין דפי האינטרנט השונים ויוצר באופן אוטומטי לחלוטין - אינדקס המאפשר להגיע במהירות מכל מילה או צירוף מילים לדפי אינטרנט ספציפיים. מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו אלא מציג קישורים לדפי אינטרנט שנערכו ופורסמו על-ידי צדדים שלישיים. מנוע החיפוש מתעדכן כל העת. בכל פעם שה'זחל' עובר באתר כלשהו, משתנה האינדקס בהתאם לתוכן העדכני". על בסיס זאת קבעה ינון כי גוגל אינה אחראית.