פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון אזיקים / צלם: פוטוס טו גו
הבוקר (ד') דנה ועדת החוקה בכנסת ב"הצעת חוק לשון הרע (תיקון לשון הרע על לוחמי צה"ל)". שורשיה של ההצעה בפרשת "ג'נין, ג'נין", סרטו של מוחמד בכרי על הקרב במחנה הפליטים בג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן". בסרט נטען שחיילי צה"ל ביצעו טבח (דבר שהוכח כלא נכון). חמישה חיילי מילואים שהשתתפו בלחימה הגישו תביעת דיבה.
"סרט גדוש שקרים"
התביעה הגיעה לבית המשפט העליון שפסק כי "מדובר בסרט גדוש שקרים תוך כוונה מפורשת לעוות את המציאות כדי להכפיש את לוחמי צה"ל". למרות זאת, תביעתם של הלוחמים נדחתה "לאור הוראת ס' 4 לחוק איסור לשון הרע, הקובעת שלא ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין לשון הרע על ציבור".
עכשיו באו חברי כנסת (שטבון, לוין, שי) עם הצעת חוק לתיקון החוק הקיים, לאמור: "יש בלשון הרע על פעילות מבצעית של לוחמי צבא ההגנה לישראל עילה לתובענה אזרחית".
הציבור היוצא מן הכלל
המשמעות של ההצעה, אם תתקבל, היא שחיילי צה"ל יוכלו לתבוע דיבה שהוצאה על הציבור שהם משתייכים אליו. על פניו, נראה שמדובר ביוזמה צודקת ונכונה. הבעיה היא שעד כה האיסור על תביעת דיבה שהוצאה על "ציבור" היה מוחלט וכולל. רק היועץ המשפטי רשאי לאשר לציבור תביעות כאלה, והיועצים המשפטיים לדורותיהם מעולם לא עשו זאת.
עכשיו מבקשים להוציא מן הכלל את ה"ציבור" הנקרא צה"ל. על פניו, זו יוזמה המעוררת אמפתיה, על סמך הניסיון הרע מאוד גם "ג'נין, ג'נין". הוצאת דיבה על הלוחמים, כך קבעו כל בתי המשפט והחוק, לא איפשר להם לתבוע את עלבונם. אז למה לא לתקן את החוק באופן שלא ייגרם עוול ללוחמים שלנו?
התשובה ניתנה בדיון היום (ד') בכנסת. מה עם ציבורים אחרים? היו ששאלו. ערבים, כלכלנים, סנדלרים, אקדמאים. יש די והותר ציבורים. האם גם להם יינתן היתר לתבוע? אם כן, ייווצר מצב שיפגע קשות, אולי אנושות, בחופש הביטוי, וגם בזכות הציבור לדעת. יהיה קשה מאוד להביע דעה על ציבור, מחשש לתביעת דיבה ייצוגית הכרוכה בהוצאות גדולות, גם אם התביעה נדחית.
מה עושים, אם כן, כדי לא לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה? בדרך כלל אני מאוד בעד חוקים הבאים להגביל את חופש השיסוי והדיבה. אבל אני באותה מידה, ואולי יותר, בעד קיומה של עיתונות חופשית הפועלת ללא מורא.
צריך, לכן, למצוא דרך שתאפשר עשיית חשבון עם מוציאי דיבה, אבל לא באמצעות חוק העשוי לאיים על עצם קיומם של אמצעי תקשורת, ואם אין דרך כזאת, להשאיר בידי היועמ"ש את הסמכות לאשר תביעות כאלה, ולדרוש ממנו ליישם את סמכותו.