פאנל תה וקוטג' יש בסין / צילום: איל יצהר
"חברות סיניות רק מתחילות להבין שגם לישראל יש מה להציע ושקל לעשות עם ישראל עסקים, הרבה יותר מאשר עם חברות באירופה וסביבת ההשקעות מאוד ידידותיות ופתוחה למשקיעים זרים. אני רוצה לתת קרדיט לממשלת ישראל שלא מערימה קשיים בפני עשיית עסקים כמו ממשלות אחרות בעולם". כך אמרה היום בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שנגיאן פן, שותפה מנהלת בקרן קטליסט CEL, בפאנל "תה וקוטג' יש בסין".
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שהציג את שיתוף הפעולה המתהדק עם סין אמר בתגובה: "זו פעם ראשונה בכנס הזה שמישהו מחמיא לישראל".
צביקה שלגו שותף מנהל בקרן סינרג'י סין, לשעבר יו"ר לשכת המסחר הישראלית בשנגחאי, אמר כי חברות ישראליות מעריכות את עצמן בחסר, משום שהן כושלות מלייסד עסקים בסין ולבסס את עצמן במדינה.
לדבריי שלגו, "החזון של הקרנות צריך להיות השקעה בחברות שגדלות בצורה אורגנית בסין. תנובה ומכתשים אגן מעולם לא השקיעו בסין ומצאו את עצמן נקנות בידי חברות סיניות שמתפקדות טוב יותר מבחינה פיננסית. אם שתי החברות היו אקטיביות יותר לפני, היו מקבלות מחיר טוב יותר".
שלגו הוסיף עוד כי "רוב המשק הישראלי מורכב מחברות הרבה יותר קטנות מתנובה ומכתשים אגן ואסור להן לפחד מלהקים יישות עצמאית בסין, להכיר את השוק, לבחון את המתחרים וזה מה שצריך לעשות כדי הגיע למחיר הנכון כדי לבוא לשולחן המו"מ מעמדת כוח. חברות צריכות להתייחס לסין כאל 'שוק בית שני', ממש כמו שמתייחסים לארה"ב ואז יוכלו לקבל השקעות על בסיס ערכן האמיתי".
פרופ' ישאנג הואנג, סגן דיקן ופרופ' לניהול בינלאומי ב-MIT אמר כי סין מיצתה את פוטנציאל הצמיחה שלה כתוצאה מריבוי כוח האדם והיא צריכה עתה לצמוח באמצעות טכנולוגיה וחדשנות כדי שתוכל להאכיל 1.3 מיליארד בני אדם. "אם בוחנים את סינגפור וישראל, אני מאמין שסין יכולה להסתכל על ישראל כמודל לחיקוי והשראה יותר מאשר על סינגפור".
לדברי פן, "הממשלה הסינית מנסה לשנות את המודל הכלכלי הישן לחדש, לכן בתוכנית החומש יש תחומים שיש בהם פוטנציאל לשיתופי פעולה עם ישראל: בריאות, חקלאות, מים, אנרגיה חדשה, הגנת הסביבה ו-IT".
לדברי אילן מאור, מנכ"ל משותף ב-BDO SHENG, "שלא כמו בישראל, בסין כשמקשיבים לממשלה כשהיא מדברת על תוכניות החומש, אפשר לסמוך עליה שזה מה שיקרה".
פרופ' הואנג הוסיף עוד כי "הסינים יכולים ללמוד מהישראלים להפוך את הידע במחקר למוצרים".
רבות דובר בין המשתתפים על הדמיון בין הישראלים לסינים ועל הישירות והפתיחות בעשיית עסקים לעומת האמריקאים והאירופים. לדברי מאור, "אם תסגרו אנשי עסקים ישראלי וסיני במשך חמש שעות בחדר, מצאו אותם אחרי בלי עניבה, מדברים על המשפחות שלהם והולכים לאכול ביחד. כמו הסינים גם הישראלים עושים עסקים עם אנשים שהם אוהבים וסומכים עליהם".
מאור גם המליץ למי שרוצה לעשות עסקים בסין לעשות שיעורי בית ולהתנהל בדיוק כמו שמתנהלים במקומות אחרים בעולם ו"לא לעשות דברים אחרת כי זה סין".
לדברי פרופ' הואנג: ארה"ב נתפסת כעויינת לעשיית עסקים ולכן ישראלים ירגישו יותר בנוח לעשות עסקים בישראל".
שאלה מהקהל היתה על "הג'ואיש פרימיום", כלומר מאחר שיהודים נתפסים כל כך חכמים בסין, האם זה משפיע על העסקים? פן אמרה "כי זה לא ממש משפיע על העסקים אבל נכון שמספר פרסי הנובל וההישגים של היהודים גורמים לסינים לתפוס אותם כחכמים".