יצחק בוז'י הרצוג / צילום: תמר מצפי
הזוגיות המתוקשרת של הרצ"ל (הרצוג את לבני) זכתה כמעט לכל ניתוח אפשרי. חלק מהפרשנים אהבו אחרים גיחכו על המהלך ובעיקר על מורך הלב של הרצוג. הבוטים שבחבורה ניצלו את ההזדמנות למתג את המועמד הטרי בתור "סמרטוט" מתוך תקווה שהכינוי ידבק בו גם בתשדירי הבחירות ובקלפי (אחד היתרונות הבודדים של מי שממשיך את הדרך של אבא שלו, הוא שאי אפשר לטעון שאמא שלו ערבייה).
גם הבוטים וגם הספקנים נימקו את הסתייגותם בתואנה שבזיווג הטוטאלי לא תהיה למנהיג בעל שני הראשים נדוניה לתת בבוא היום לאיווט או למשה, והעסיקו את עצמם בחישובים סטטיסטיים המתחייבים, לכאורה, מההכרזה הזוגית.
הקשר הלוגי, שמנסח יסודות בחשיבה המתמטית והמדעית, הפך לתשתית החשיבה שלנו בכל נושא ותחום. כך מלמדים אותנו בבית ספר לחשוב, לפתור בעיות ולנתח כל אירוע. תבנית הפלא המתמטית אמורה לפצח ולנתח בשבילנו גם אירועים שאין להם תשתית לוגית - למשל מערכות יחסים, כושר מנהיגות או יצרים פוליטיים. מי שחושב פוליטיקה רק דרך התבנית הלוגית רואה פריזמה מוגבלת, ומאבד אינפורמציה חשובה והזדמנויות שאפשר לאסוף ולנצל בהסתכלות דרך פריזמה אחרת.
העובדה שהרצוג הציע ללבני רוטציה היא הזדמנות להבין את הד.נ.א ההרצוגי לעומקו (הבלוגרית טל שניידר זיהתה את זה כבר בפברואר וכתבה על זה). מידע אסטרטגי חשוב לכל מי שרוצה לחבור אליו בהווה או לנצח אותו בעתיד. בהפוך על הפוך, הצעד של הרצוג אמיץ. הוא חשף את חולשתו ובתמורה יכול היה לבחור בפורטה שלו. הובלה משותפת. הוא כבר עשה את זה עם אראל מרגלית ואיתן כבל כשזכה בראשות המפלגה. כדי להיות מנהיג, הוא זקוק לשותפים.
מה שיכול להפוך לנקודת התורפה של "הרצוג הסמרטוט" הוא בעצם גם היתרון שמתוכו הוא יכול להפוך להיות "הרצוג הו הא מי זה בא", להוביל מהלך מנצח וללכת על כל הקופה. חולשה אנושית של פוליטיקאי היא בדרך כלל הזדמנות לצבור כוח. בתנאי כמובן שמתווכים אותה נכון ולא מסתתרים מאחורי סיסמאות חלולות.
הצורך של הרצוג בשותפויות הוא לא "טוב" ולא "רע". מדובר במבנה נפשי ותודעתי של אדם שצורת ההתחברות שלו לאנשים אחרים היא מקור של השראה וכוח, והיא יכולה להוביל אותו להישגים ולאפשר לו להניע תהליכים מורכבים (ראו מה קרה לו בימים האחרונים). זה נכון, כפי הנראה, גם הפוך - ללא השותפים הקרובים הוא עלול לאבד את החיוניות ואת המעוף או הכוח.
הרצוג, אגב, לא המציא כלום. העולם כולו, לא רק זה הפוליטי, נע היום בתוך מבנים של שיתוף פעולה של בני אדם ושל רעיונות. המודל שהוא נשען עליו יצטרך להוכיח את עצמו בהמשך, ולייצר פתרונות יצירתיים למצבים כמו זה שליברמן יבקש גם הוא חלק מהבכורה. אבל למהלך האיחוד יכולה להיות השפעה על התסריט שיתפתח מכאן והלאה ולהמציא חיבורים ורעיונות חדשים.
זהבה גלאון, למשל, צריכה לפצח את הקוד של העשייה המשותפת. קוד זה אינו ייחודי להרצוג, הוא מאפיין את בוחרים גוש השמאל בכלל. פוטנציאל הבוחרים שלה גדול מכפי שהיא מצליחה לייצר בכוחות עצמה. ואולי בכלל גוש השמאל צריך לבנות צוות אסטרטגי רחב, שיתרגם את הפוטנציאל שעומד מאחורי הכוח של שיתופים למהלך פוליטי סוחף.
הילה טוב היא יועצת אסטרטגית אישית למספרי 1