הרקע: בדומה ללא מעט סטארט-אפים בתחום הרפואה, גם היפ הופ (Hip Hope) נולד עקב קושי במשפחה. אמו של המנכ"ל, אמציה רענן, שברה את הירך. "זה נתן לי הרבה חומר מחשבה", אומר רענן, מהנדס בטכניון ומנהל בכיר במספר חברות טכנולוגיה, ביניהן אמדוקס.
השוק: "שבר באגן או בירך הוא הפציעה הקטלנית ביותר אצל אנשים מבוגרים, ואחוזי התמותה ממנו מבהילים - כ-30%", אומר רענן. השבר לא הורג בפני עצמו, אך הוא מוביל לריתוק למיטה אשר עלול לגרום להרעה מהירה במצבם של חולים מבוגרים.
קיימים מוצרים שונים שמשתמשים בחיישני תאוצה ותנוע, אשר מתריעים - בפני בני משפחה - כי הנפילה כבר אירעה. עם זאת, קיימים בשוק רק מעט מוצרים שתפקידם למנוע את הנפילה או את נזקיה בזמן אמת. בעבר הצגנו כאן את חברת B-shoe שפיתחה נעליים שתפקידן לנטר את המצב - ולהגיב בתנועת נגד - כאשר הן חשות שגוף המטופל נוטה אחורה בזווית מסוכנת. בנוסף פעילות בשוק חברות שמייצרות מעין מגינים מרופדים סביב האזור המועד לשבר.
לדברי רענן: "המגינים המרופדים מסורבלים ולא נותנים מספיק תמורה בעבור אי הנוחות שבלבישתם. ישנה בלימה מסוימת, אבל לא מספקת, ואנשים לא מוכנים ללבוש את זה".
המוצר: היפ הופ פיתחה מעין "כרית אוויר" לירך. כמו במקרה של תאונת מכונית, גם במקרה הזה הכרית מזהה שינוי מסוכן בתנועה, ומתנפחת באופן שבולם את המכה. ישנם כמה הבדלים משמעותיים בין הטכנולוגיה של היפ הופ לבין כרית אוויר לרכב, שהופכים את האתגר של היפ הופ לגדול יותר. האחד הוא הצורך לזהות את הנפילה בזמן אמת. כרית לרכב מתנפחת תוך מספר אלפיות שניה אבל רק אחרי שהורגשה המכה. הכרית של היפ הופ עושה זאת תוך חמישים אלפיות השניה, אך השאיפה היא לנפח את המוצר עוד לפני התרחשות המכה. עקב כך, הזמן שנותר להחליט האם המשתמש אכן עומד ליפול, הוא קצר יותר.
ההבדל השני הוא שהכרית של הרכב מתנפחת באמצעות פיצוץ, ואילו בהיפ הופ לא רצו ליצור מוצר שיחייב את הצרכנים שלו להסתובב כשעליהם "חגורת נפץ". ההבדל השלישי הוא שתנועת בני אדם היא הרבה יותר מורכבת ורבגונית מתנועת כלי רכב, ולכן למערכת יש אתגר גדול יותר - להבדיל בין נפילה לבין תנועה רצויה.
רענן אינו מוכן לחשוף כיצד בדיוק התגברה החברה על כל האתגרים הללו, אך מוכן לומר את הדברים הבאים: "המערכת דוגמת את התנועה של האדם כ-200 פעם בשניה ולומדת את דפוסי התנועה הרגילים שלו לאורם זמן. החיישנים שלנו - חלקם מפיתוח עצמי וחלקם מוצרי מדף - יודעים למדוד הן את המרחק מהקרקע והן מהירות תנועה, תאוצה וסיבוב. השילוב הזה נותן רמת אמינות משופרת ביחס לפיתוחים קודמים".
מערכת הניפוח מבוססת על מיכל גז פנאומטי, טכנולוגיה שמקורה בעולם הביטחוני. "מנהל הפיתוח, רן מנור, עסק בפנאומטיקה בטילים. האות לתחילת הניפוח ניתן באמצעים אלקטוניים ואין שום ריאקציה כימית או פיצוץ שמנפחים את זה".
אתגר נוסף, כפי שראו המתחרים, הוא לעצב מוצר שאנשים יסכימו ללבוש. "המוצר מעוצב כחגורה מעל הבגדים, משקלו 750 גרם בלבד והוא אינו גורם להזעה".
רענן מציין כי כיוון שהמוצר דוגם את תנועת המטופל ומלקט נתונים על דפוס תנועתו, הוא יכול להתריע מתי אדם הופך לפחות יציב והסכנה לנפילה עולה. המערכת כוללת רכיב לאיתור מבוגר דמנטי שהלך לאיבוד.
האם תצליחו לגרום לאנשים ללכת עם מוצר כזה כשהם עוד חשים צעירים?
"קהל היעד הברור והמיידי הוא אנשים שנפלו כבר פעם אחת והתאוששו. הם חוששים מאוד מנפילה נוספת ובצדק. עוד קהל יעד נגיש יחסית הוא אנשים שיודעים שהליכתם לא יציבה או שהם סובלים מאוסטיאופורוזיס ולכן הם בקבוצת סיכון. גם אנשים מבוגרים אך בריאים, חוששים. הם יודעים שנפילה יכולה להפוך אדם מבריא לסיעודי, תוך שנייה. גם חברות הביטוח ובתי החולים יעודדו זאת. יש מוטיבציה כלכלית והומניטרית רבה להשתמש במוצר הזה, כי כשחשים ביטחון מפני נפילה, ניתן לאשר למטופל להיות מובילי יותר, באופן שגם מוציא אותו מאשפוז מהר יותר".
שלב בפעילות: המוצר הושק לפני כחודש בכנס המכשור הרפואי מדיקה ומאז החלה הטמעתו במספר אתרי ביטא בארץ ובחו"ל. "המטרה היא לזהות 95% מנפילות האמת, עם לא יותר מהתראת שווא אחת בשנה", אומר רענן.
גיוסי ההון: החברה גייסה כ-2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומהמדען הראשי.
השלב הבא: החברה שואפת להשיג אישורי CE, ו-FDA, לשיווק באירופה ובארה"ב בהתאמה, ובמהלך 2015 להתחיל למכור. השאיפה היא לשווק את המוצר באמצעות שותפים אסטרטגיים, בעיקר מפיצים של מוצרים בתחום הגריאטריה והרפואה מרחוק.