ישי דוידי / צילום: איל יצהר
לישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי, חשוב מאוד להתנער מתדמית הקרן התל-אביבית היושבת במגדל הזכוכית, עם אוסף האומנות הישראלית על הקירות, ומהתפיסה שפרייבט אקוויטי היא איזו פיננסיריות - להטוטים של מי שקונה בזול ומוכר ביוקר. הוא רוצה להבהיר שאף שמשרדי הקרן שהוא ייסד לפני קרוב ל-19 שנה, נראים בדיוק ככה, היא עושה משהו אחר לגמרי, ושמדובר באימפריה עסקית תעשייתית עם עובדים ופועלים ומכונות, הפרוסה ברחבי ישראל ומחוצה לה. אחד המעסיקים הגדולים ביותר במגזר העסקי, עם 18 אלף עובדים בחברות שבשליטתה.
זו הייתה שנה עמוסה מאוד עבור דוידי ופימי, שזה מכבר, פחות או יותר כל ישראלי מושקע בה, אם דרך קרן הפנסיה ואם באפיק חיסכון אחר (כל המוסדיים הגדולים, הבנקים וקרנות הפנסיה הישראליים נמצאים ברשימת משקיעיה). ב-2014 הנפיקה פימי את אינרום תעשיות בנייה על-פי שווי של 800 מיליון שקלים, הצליחה להגיע סוף-סוף לשליטה בחברת גילת לווינים, ביצעה שינויים בהנהלה ובמבנה הארגוני של חברת האנרגיה הירוקה אורמת, ורכשה את השליטה ביצרנית מערכות האבטחה מגל ובחברת כלי החיתוך דימר.
השנה גם עשתה פימי צעד נועז ולא שגרתי בכלל בנוף וגם עבור הקרן, של רכישת חברה אמריקאית, חברת ההשקיה ג'ון דיר ווטר, והפיכתה לחברה ישראלית בשם ריווליס השקיה, ובצוות של פימי מתווכחים בחיוך אם לקרוא לזה ישראליזציה או גיור.
על כן הוא מפנה יום שלם מסדר יומו העמוס כדי לתור איתי בכמה מהחברות שבפורטפוליו שלו, הרחק ממגדל הזכוכית. נע בפורשה קאיין שלו מאתר לאתר; בחליפה המחויטת בקפידה ובנעליים המבהיקות הוא צועד כבן בית על רצפת הייצור המבהיקה ובין הברזים לתעשייה של המ-לט, באבק החול והגבס של הבלוקים של איטונג ושקי הגבס והדבק של כרמית מיסטר פיקס, ואפילו מצטמרר מקור בחדרי הקירור של חברת הובלת התרופות נובולוג.
*** הכתבה המלאה - במגזין G