צביקה ויוסי ויליגר / צילום: איל יצהר
אם יש משהו מפתיע בסיטואציה הנוכחית בה מוצאים את עצמם האחים ויליגר - בפוזיציה שתאפשר להם להשתלט בעתיד מחדש על חברת מוצרי המזון ויליפוד - זוהי רק המהירות שבה התממש התרחיש שאותו ניבאו רבים.
בסוף מארס 2014, כשנחתמה העסקה בה מכרו צביקה ויוסי ויליגר לגרנובסקי את מניות ההשליטה בוויליפוד תמורת 268 מיליון שקל (פרמיה של 30% על מחיר השוק באותו הזמן, ויותר מפי שניים ממחירן הנוכחי של המניות) הימרנו כי לא מן הנמנע שגורל העסקה יהיה דומה לזה של העסקה הקודמת שביצעו האחים בשנת 2007. אז מכרו השניים את מניות השליטה בויליפוד ל"פראייר התורן", ארקדי גאידמק.
בדומה לגרנובסקי של תחילת 2014, גם גאידמק היה באותה עת בעיצומו של מסע רכישות פזרני בישראל. וגם הוא חתם על עסקת הרכישה של מניות השליטה בויליפוד במהירות, מבלי שערך בדיקת נאותות לחברה הנרכשת. שנה לאחר מכן נקלעו עסקיו של האוליגרך הרוסי לקשיים, ובעקבותיהם הוא נאלץ ליטול הלוואה מהאחים ויליגר, תוך שהוא משעבד להם את החזקותיו. בהמשך, לאחר שלא עמד בתנאי ההלוואה, מימשו האחים את השיעבוד שניתן להם, ולמעשה השיבו לעצמם את השליטה בחברת יבוא מוצרי המזון, תוך שהם מותירים בידם רווח של כ-100 מיליון שקל שקיבלו במסגרת העסקה.
כמו שזה נראה כעת, יותר מסביר כי תרחיש גאידמק יחזור על עצמו גם במקרה של גרנובסקי, רק שהפעם מדובר במספרים גדולים בהרבה. במקרה הנוכחי עשויים האחים ויליגר להחזיר לידיהם את השליטה בחברה המשפחתית, בתוספת רווח של כמעט 200 מיליון שקל.
גרנובסקי, איש העסקים מאודסה שנחת כאן ביום בהיר אחד וטען כי "יש לי מספיק כסף ברוך השם, ועכשיו אני רק רוצה לתרום לחב"ד בכל העולם", סובל לאחרונה מקשיי נזילות בשל המשבר באוקראינה. הוא מתקשה לעמוד בתשלום חובות פרטיים כבדים, ובנוסף אינו רווה נחת מהעסקים שרכש בישראל ובראשם ויליפוד.
בעת חתימת הסכם המכירה אשתקד טענו האחים ויליגר כי "העסקה מהווה הזדמנות עבור ויליפוד להמשך פיתוח מואץ של עסקיה בתחום המזון, בארץ ובחו"ל", בעוד שמצידו של גרנובסקי נמסר כי "החברה תפעל לשכפול ההצלחה שלה גם בשוק המזון בארה"ב ובאירופה, שם יש לה פוטנציאל עסקי רב". אלא שמאז הורעו תוצאותיה במידה ניכרת, בעקבות ההאטה בשוק המזון המקומי שהוחמרה בעת מבצע צוק איתן. מניית ויליפוד איבדה יותר מ-50% מערכה בשנה האחרונה, ונכון להיום היא משקפת להשקעתו של גרנובסקי (באמצעות חברת אמבלייז) הפסד כבד של כ-180 מיליון שקל "על הנייר".