משרד- בנייה ירוקה / צילום: שאטרסטוק
*** הכתבה בשיתוף איגוד חברות תמ"א 38
בעולם קיימת מגמה הולכת וגוברת של שמירה על הסביבה וטיפול בבעיית המשאבים העולמיים ההולכים ואוזלים. כך, גם בתחום הבנייה - בו מתפתח תקן לבנייה ירוקה. מטרתו של התקן לבנייה הירוקה לטפל בבעיית הזיהום וההתמעטות במשאבי כדור הארץ. בעולם קיימים מספר תקני בנייה ירוקה, כמו תקן Breeam האירופאי, או Leed האמריקאי, ובישראל קיים תקן 5281, שהוא התקן הישראלי שהתקבל על ידי מכון התקנים.
התקן אינו מחייב ברמה הארצית. יזמים וחברות יכולים לפעול על פיו בצורה עצמאית, אך יש ערים בהן התקן כבר הפך לחובה, כמו ברעננה, וכיום הוא גם מוטמע בתוכנית הרובעים בתל-אביב. התקן נותן ניקוד לכל אלמנט של בנייה ירוקה והוא מחולק על פי סוגי מבנים כמו מבני מגורים, משרדים, מבני מסחר, ומבנים ציבוריים אחרים.
כל שימוש באלמנט מהמפורטים בתקן מזכה את הבניין בניקוד, ועל פיו נקבעת דרגת התקן הירוק לאותו בניין, בצורת כוכבים מ-1 עד 5. למשל, ברמות ניקוד של 55-64 יקבל בנין בבניה חדשה כוכב אחד (בעוד שלבניין משופץ דרושות 40-49 נקודות), וברמות ניקוד מעל 90 יקבל בנין חמישה כוכבים (בעוד שבבניין משופץ דרושות מעל 75 נקודות). בתקן יש התייחסות למספר נושאים, ובכל נושא הוראות והסברים לניהול בהתאם לתקן.
אנרגיה - הנושא המרכזי בתקן, בו יש הוראה למיקסום הביצוע האנרגטי של הבניין וחיסכון אנרגטי של מערכות הבניין. לדוגמה - בבניינים ירוקים יתוכננו חללי יבוש כביסה בתלייה באוויר הפתוח, זאת לעומת מבנים מהשנים האחרונות, בהם לא הוקצה מקום כזה, עקב הרצון לנצל את זכויות הבנייה, דבר שאילץ דיירים להשתמש במייבשי כביסה ולבזבז חשמל רב. דוגמה נוספת מתחום האנרגיה בתקן, היא ההוראה לספק תכנון אדריכלי המשתמש בתאורה טבעית ואוורור טבעי, על מנת לחסוך בחשמל לתאורה ולחימום וקירור הבית, שימוש במכשירי חשמל בעלי דירוג אנרגטי ירוק וחסכון בהדלקת תאורה על ידי חיישנים שונים.
קרקע - בתקן קיימת ההוראה לניצול הקרקע בצורה מיטבית ובהתאם לצרכי האוכלוסיה. לדוגמה, העדפת פרויקטים של פינוי-בנוי במקום השבחת שטחים חדשים.
מים - ההוראה היא לחיסכון וניטור השימוש במים, למשל על ידי שימוש במי עיבוי מזגנים בגינון, והשארת אזור חלחול מי גשמים במגרש על מנת למנוע הצפות.
חומרים - הוראה לשימוש בחומרים בעלי תו תקן ירוק או חומרים ממוחזרים, ורצוי חומרים מקומיים.
בריאות ורווחה - התקן מורה על בנייה תוך נוחות למשתמש, על ידי מתן אפשרות שליטה לדיירים בבחירת תאורה ואוורור טבעיים או לא, יצירת קשר עם החוץ בפתחים הפונים החוצה, ודגש על איכויות אקוסטיות.
פסולת - הוראות לניהול ושליטה בפסולת במהלך הבנייה, וכן בפסולת במהלך המגורים בבנין.
תחבורה - עידוד תחבורה חלופית על ידי מתקני חנייה לאופניים למשל, יחד עם שמירה על תקני החנייה הנהוגים בעיר, אך לא מעבר להם.
ניהול - התייחסות להתנהלות נכונה באתר הבנייה ובעיקר לניהול הבנין על ידי הדיירים. כדי לעשות זאת, מקבלים הדיירים הוראות מפורטות ללמידת דרכי השימוש במערכות הניהול והניטור של הבניין, לדוגמה, בדיקת מערכות ניטור המים או החשמל לשם זיהוי נזילות, או זיהוי מערכות תאורה שדולקות ללא הפסק.
לעומת תמ"א 38 הריסה ובנייה מחדש, בתמ"א 38 תוספות בנייה קיים קושי רב להגיע לתקן, מכיוון שהבניין כבר קיים ויש מערכות שלא ניתן לבנות בו. לכן, בפרויקטים של תוספות בנייה לרוב משתמשים רק באלמנטים ירוקים ספציפיים כמו מערכות למניעת אבנית, איסוף מי מזגנים, חדרים לאופניים ועגלות, ושימוש בחומרים בהירים שאינם בולעים חום.
בתמ"א 38 הריסה ובנייה השימוש בתקן נרחב יותר והניקוד המתקבל הוא בהתאם לאיסוף הנקודות על ידי היזם, המתקבלות על כל אלמנט מהתקן המשולב בפרויקט. הניקוד המתקבל לרוב בבניינים חדשים בפרויקטים של הריסה ובנייה (עד כ-10 קומות) הוא בין כוכב אחד לשניים.
בהתאם לדרישות הייחודיות, בנייה לפי התקן הירוק מייקרת את הפרויקט עבור היזם. עלויות הבנייה בבניינים רגילים של עד 7-12 קומות, ובעיקר עלויות היועצים הנלווים לתקן, מסתכמות במאות אלפי שקלים תוספת לעלות הסטנדרטית של הבנייה. אך היתרונות ליזם, מעבר להיותו של התקן מחייב ברשויות מסוימות, הן ערך דירות גבוה יותר - גם לדיירים הקיימים וגם לדירות החדשות שהיזם מוכר. הערך הגבוה נוצר על ידי מיתוג הבנין כבנין ירוק, וכן על ידי החיסכון הכספי בשימוש במערכות הירוקות בבנין. החיסכון, בעיקר בהוצאות חשמל ווועד בית, יכול להגיע לבין 10%-20% מההוצאות הציבוריות והפרטיות על שימוש בחשמל ומים, בהתאם לגודל הבניין.
לסיכום, מעבר לשיקולי עלות ורווח, בניה ירוקה בראש ובראשונה מועילה לעולם בו אנחנו חיים, ולא ירחק היום בו בנין ירוק יהפוך מצרך חובה כמו חניה, מרפסת, מעלית או מחסן.
*** הכותב הוא אדריכל, סמנכ"ל חברת אנשי העיר העוסקת בהתחדשות עירונית