לפני 40 שנה בערך הייתה זמרת הסופרן אמה קירקבי, כיום בת 66, אחד השמות הבולטים בסצינת הביצוע ה"אותנטי" למוזיקה מוקדמת. כמו רבים מחבריה לתנועה, התמקדה אז קירקבי ברפרטואר צר מאוד, שהתחיל בשירי לאוטה מתקופת הרנסאנס והסתיים במוצרט. היא שרה אותם בקול מלאכי ועדין, שונה מאוד מההפקה האופראית הכבדה שהיתה מקובלת עד אז. קולה הצלול וההבעה הנקייה שלה הפכו אותה למעין "אייקון" בתחום, ועבור רבים היא הפכה לזו שמגדירה איך אמורים לשיר מוזיקה מהמאות ה-16 עד ה-18. גם כיום, לאחר שהאסכולה שינתה את שמה ל"ביצוע בעל מודעות היסטורית", להקלטות של קירקבי יש עדיין מעמד מיתולוגי בקרב אוהבי מוזיקה עתיקה.
חברת DECCA הוציאה כעת אלבום אוסף נוסטלגי, שמאחד 12 דיסקים ותיקים בהשתתפותה של קירקבי. הם הוקלטו בין השנים 1978-1997, כשהזמרת היתה בשיא יכולתה הקולית וההבעתית.
כותרת האלבום היא "מכלול הרסיטלים", והוא כולל מגוון יצירות קוליות מהרנסאנס, הבארוק והקלאסיקה המוקדמת. ההאזנה המחודשת להקלטות של קירקבי העלתה בי תחושות מעורבות.
מצד אחד, קולה הצלול והעדין מעלה הרבה רגשות נוסטלגיים. בזכות הזמרת הזו וחבריה הכיר דור שלם של אוהבי מוזיקה מלחינים שהיו עד אז אלמוניים לחלוטין. מצד שני, האזנה לקירקבי ללא ה"הילה" שהיתה סביבה אז מגלה גם קול לא מספיק מגוון, והיעדר עוצמה במקומות הדרמטיים.
האלבום מספק רגעים רבים של יופי צרוף, במיוחד בשירים ובאריות שבהם לקול זך ובהיר יש יתרון יחסי. עם זאת, למי שמחפש יותר תעוזה ויותר נפח צלילי, ההאזנה הרצופה לקירקבי עשויה להשאיר תחושה סטרילית מדי.
אמה קירקבי - מכלול הרסיטלים. DECCA